חיסונים בעיניים פקוחות / מיכל שאשו

מיכל שאשו היא חברת המחזור השני במסלול ל"הנהגת הבריאות".
המאמר מתפרסם במלואו בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2016.

---

---

---

 

הקדמה

דצמבר 2015, לא בדיוק חורף אבל גם לא ממש סתיו. הלחץ שמפעילות קופות החולים לחסן נגד שפעת בעיצומו. לפחות אחת לשבוע תזכורת בסמס שעדיין לא התחסנתי ולא חיסנתי את המשפחה. פרסומים ברדיו, בעיתונים, במוקדי קופות החולים, האינטרנט מוצף בתזכורות והזמן הולך ואוזל, עוד מעט "כבר יהיה מאוחר מידי להתחסן". אמא שלי,חולת אסתמה בעברה, סומכת על הפרסומים והולכת להתחסן. למחרת החיסון היא חוטפת התקף אסתמה שלא זכור לה כדוגמתו. האינהלציה לא עוזרת, הולכים שוב לרופאה, הרופאה אומרת שזה רק צירוף מקרים, זה לא שייך לחיסון.  נותנת לה תרופות נוספות והפנייה למיון, למקרה שתהיה החמרה. התרופות עוזרות קצת אבל שבוע אחרי שוב קוצר נשימה קשה, חוזרת לרופאה, הפנייה לצילום ריאות – דלקת ריאות! מקבלת אנטיביוטיקה, תרופות חדשות לאינהלציה, עברו כבר שבועיים מאז החיסון, עדיין מתקשה לנשום, לתפקד. הלילה כבר פנתה למיון, שוב אנטיביוטיקה, תרופות חדשות לאינהלציה. היא לא יוצאת מזה.

חיסונים תמיד הפחידו אותי, לא לדעת מה אני מכניסה לגוף שלי או של הילדים שלי ואיך זה ישפיע עלינו, מה יהיו ההשלכות של התערבות חיצונית, לא מתיישב לי טוב בבטן.  את תמר, בכורתי, ילדתי כשהייתי בת 28, סמכתי על המערכת והאמנתי אמונה עיוורת כמעט, למה שהרופאים אמרו לי. לא שאלתי יותר מידי שאלות, נתתי לה חיסונים בדיוק לפי המלצות טיפת חלב ומשרד הבריאות, לא הטלתי ספק בצורך של החיסונים ובתזמון שלהם. לא זכור לי שמישהו אמר לי שלא כדאי לחסן אם הילדה חולה או במצב נפשי לא מאוזן, אם היא מוציאה שיניים או אולי בגמילה או עוברת איזשהו שינוי כמו כניסה לגן, מעבר דירה וכיו"ב. סמכתי על המערכת, כי הם יודעים יותר טוב ממני, יש להם מחקרים, ונסיון. הם כבר מחסנים שנים. בגיל שנה נתתי לתמר את חיסון ה-MMR, שבוע לאחר מכן היא קיבלה את התקף האסתמה הראשון שלה. לא עשיתי שום קשר בין שני הדברים, יש לנו רקע משפחתי של אסתמה וזה נראה די הגיוני שגם עלינו זה לא פסח. המשכתי לחסן אותה ולעמוד בלו"ז של טיפת חלב, יחד עם זאת התחלתי לקרוא חומר בנושא תזונה וחיסונים ועל הקשר שלהם למחלות כרוניות שונות. כשעמדתי ללדת את בתי השנייה, כבר הבנתי שעלי לקחת את האחריות על בריאות המשפחה לידיים שלי. את דריה, כבר לא הסכמתי לחסן בבית החולים, היא קיבלה את כל החיסונים המומלצים על-ידי משרד הבריאות אבל מפוצלים ומגיל שנתיים ועד כיתה ב'. המשכתי ללמוד את הנושא, ואת שירלי בתי השלישית, התחלתי לחסן בגיל שנתיים אבל רק לשלושה חיסונים: דיפטריה, טטנוס (מגיע בחיסון אחד), פוליו ודלקת קרום המוח.

את מיכאל, היום בן שנתיים וחודשיים טרם חיסנתי ואני מתלבטת מאוד אם בכלל.

אני חייבת לציין שלמרות שאוכלים אצלנו בבית אוכל מזין (בעיקר ירקות ופירות, דגנים מלאים, עוף אורגני, מידי פעם בשר מאיכות טובה וכו'), ואני לא נותנת תרופות להורדת חום ובכלל, נמנעת עד כמה שאפשר ממתן אנטיביוטיקה, מארבעת ילדיי, תמר (הבכורה), הכי חולנית. היא גם חולה יותר מכולם וגם למשך יותר זמן. אני לא באמת יכולה להוכיח שבגלל שחיסנתי אותה בכל החיסונים ולפי לוח הזמנים המומלץ של משרד הבריאות, או שלא התחשבתי במצבה הפיזי והנפשי בעת מתן החיסונים זה פגע במערכת החיסונית שלה, אבל זה גורם לי לתהות האם בכל זאת יש קשר בין מתן חיסונים (בשנת 2015 לא פחות מ-40 חיסונים) לבין מצבה הבריאותי. רגע לפני שתמר אמורה לקבל את חיסון הפפילומה, שאמור למנוע את סרטן צוואר הרחם, אני רוצה להעמיק וללמוד את הנושא. אני זוכרת שאחרי שחיסנתי את דריה ל-MMR, היא היתה מאוד לא שקטה, היא הזיזה את הראש מצד לצד בלי לעצור כמה שעות טובות. ישבתי לידה כל הלילה וחשבתי לעצמי שהנה פגעתי בילדה שלי. שעשיתי טעות שחיסנתי אותה. למה לא למדתי מספיק את החומר לפני שהחלטתי לחסן אותה? איזו טיפשה הייתי. איך נכנעתי ללחץ שהפעילו עליי ההורים, הרופאים, טיפת חלב? הייתי בחרדה קשה. והרי החלטתי לחסן אותה רק מגיל שנתיים. ובכל זאת לא ידעתי מספיק בכל מה שקשור לחיסונים. המשכתי להתעמק בנושא ועד היום אני לא מרגישה שאני יודעת מספיק. המידע מאוד לא שקוף, אמנם יותר זמין מבעבר, אך מאוד מאוד מבלבל. מי קובע איזה חיסונים לתת לילדים שלנו? האם באמת בדקו את היעילות שלהם? את תופעות הלוואי שלהם? האם כולם צריכים לקבל את אותם חיסונים? הם מתאימים באופן גורף לכלל האוכלוסייה? הרי אנחנו שונים זה מזה…ומה לגבי כל הסיפורים והתיעודים של הורים שעד גיל שנה הילד שלהם היה נורמלי לחלוטין, התפתח כמו שצריך: דיבר, הלך ופתאום אחרי חיסון החלה נסיגה/עצירה בהתפתחותו. ומנגד יש את כל האזהרות וההפחדות של משרד הבריאות, וסיפורי זוועה על הורים שלא חיסנו והילד שלהם מאושפז במצב קשה/אנוש. למי להאמין? מה לעשות?  לחסן או לא?

 

מבוא

חיסונים הם לגמרי עניין תרבותי, גדלנו והתחנכנו על כך שהחיסונים מיגרו את המחלות הקשות שהיו במאות ה-18 וה-19. בזכות החיסונים אורח החיים שלנו השתנה, תוחלת החיים שלנו עלתה, ואנחנו אנשים בריאים יותר. האמנם?! אם בודקים את הנתונים מגלים שמגמת הירידה של אותן מחלות שנעלמו היתה בירידה עוד הרבה לפני הכנסת החיסונים לשיגרה. למשל השעלת ירדה ב-90% לפני שהמציאו את החיסון לשעלת[1]. אפשר למצוא נתונים כאלה מכל העולם, בשנת 1973 יצא סיכום בעלון המדעי של בריאות הציבור שקבע כי "ירידה קבועה במחלות זיהומיות נרשמה ברוב המדינות המתפתחות ללא קשר לשיעור החיסונים שניתנו.. המחלות הזיהומיות נעלמו כתוצאה משיפור בסניטציה, אספקת מים ציבוריים משופרת, היגיינה אישית משופרת ועליה בצריכת פירות וירקות. בנוסף מחלות עבורן לא היה חיסון מעולם, ירדו אף הן באופן דרמתי. משנת 1850 ועד שנת 1940 המחלות ירדו בשיעור של 90% והגיעו לשפל של כל הזמנים במועד בו החלו להופיע חיסונים".[2] כאמור, שיעור המוות מהמחלות ירד באופן דרסטי לאורך השנים ללא כל קשר להופעת החיסונים, זה כתוב בספרי המדע, זה מופיע במחקרים מדעיים, אבל המידע הזה לא שקוף והמנטרה כי החיסונים הם שמיגרו את המחלות הזיהומיות, ממשיכה להתנגן[3]. מנסיוני ונסיונם של חברי, אנשים שמחפשים את המידע או מטילים ספק ביעילות החיסונים, מייד מתוייגים כמשוגעים, מורדים, הזויים, 'איימיש' ועוד כהנה וכהנה כינויים. האנרגיה שמשקיעה המדינה או שליחיה (רופאים, אחיות, תקשורת…) בהכתמת שמם של אותם אנשים 'הזויים' היא מאוד ממוקדת וחזקה[4] [5]. יכול להיות שיש כאן אינטרס סמוי? שאם הציבור יבין את הסיכונים מול התועלת של החיסונים, מישהו יפסיד?

במדינת ישראל יש חופש בחירה במתן חיסונים. יחד עם זאת יש שיעור התחסנות של כ-90%[6], האם הבחירה היא אמיתית? האם הורים מודעים לסכנות שבחיסונים? האם הורים קיבלו את כל המידע ובכל זאת בחרו לחסן את תינוקם ב-34 חיסונים בשנה הראשונה לחייו?

משרד הבריאות משכנע בתקיפות באמצעי הפחדה[7] ומספק מידע חסר או חלקי בכל הנוגע לחיסונים. הוא עושה זאת באמצעות: התקשורת, שליחיו במחלקות לבריאות הציבור (טיפת חלב, קופות החולים..). הורים סרבני חיסון הם "בלתי אחראיים לחלוטין וכאלה שישאו על מצפונם לנצח מום או מוות שעלול להיגרם לילד אם הוא לוקה באחת המחלות שכ"כ קל להימנע מהן באמצעות חיסון"[8]. בזירה הציבורית, משתמש משרד הבריאות בלחץ חברתי וטוען לאחריות קולקטיבית בעזרת "חסינות העדר": "ילד לא מחוסן, מסכן את שאר הילדים – גם אם הם חוסנו"[9].

 

חיסון הגדרה מילונית

1. תרכיב (=תכשיר שמגרה התפתחות של נוגדנים) מחומר חיידקי או נגיפי, שהוכן מגורמי המחלה ומוחדר לתוך הגוף בזריקה או בבליעה כדי לבלום או למנוע את המחלה. 2. נתינת חיסון לאדם או לבעל-חיים. 3. חישול הגוף או הרוח[10].

ממציא החיסון הראשון היה אדוארד ג'נר ((Edward Jenner 1749-1823 רופא כפרי בריטי, שבשנת 1796 המציא את החיסון נגד האבעבועות השחורות. ג'נר פיתח את החיסון מסרום (נסיוב) של בקר לאחר שגילה כי הנערות החולבות שחלו באבעבועות הבקר לא נדבקו באבעבועות שחורות. במסגרת מחקרו, ערך ג'נר ניסויים בילדים. באחד הניסויים, הוא החדיר לגופו של ג'יימס פיפס, ילד בריא ועני בן שמונה, נגעים של אבעבועות הבקר, ולאחר מספר שבועות, החדיר לגופו נגעים של אבעבועות שחורות והילד לא פיתח סימפטומים של המחלה (אגב פיפס לא פיתח גם סימפטומים של אבעבועות הבקר), מכאן הסיק ג'נר, כי כדי למגר את המחלה יש להדביק  אנשים בריאים במחלת אבעבועות הבקר וכך לייצר אצלם נוגדנים כנגד אבעבועות שחורות.

לואי פסטר (Louis Pastur 1822-1895), ממשיך דרכו של ג'נר, פיתח את השיטה שאנו מכירים כיום כחיסון –  אם נציג לגוף את המחלה/חיידק/נגיף מוחלש הגוף ילמד להתגונן מול המחלה האמיתית באם תתקיף אותו. בשנת 1880 פסטר חקר מחלת תרנגולות. הוא בודד את החיידק וגידל אותו בתוך מרק. הוא הזריק לתרנגולות בריאות חיידק מהמרק ובכל פעם התרנגולות חלו ומתו. לאחר כמה חודשי ניסוי ניסה פסטר להזריק לתרנוגולות חיידקים ממרק ישן שהיה באחת הצנצנות. התרנגולות חלו כעבור מספר שעות אך בניגוד למצופה, למחרת מצא אותן משוטטות בריאות. לאחר כחודש חזר שוב לבצע ניסויים בתרנגולות אך הפעם ביצע את הניסוי עם שתי תרנגולות חדשות ושתיים מהניסוי הקודם – אלה שקיבלו מנה ממרק ישן ושרדו. הוא הזריק לכולן חיידקים טריים. למחרת נדהם פסטר לגלות כי התרנגולות ששרדו את ההדבקה הקודמת התהלכו בריאות וחזקות והתרנגולות החדשות כמו תמיד, מתו. מכאן הגיע למסקנה כי אם מדביקים בעל-חיים בחיידקים חלשים, הוא יחלה רק במחלה קלה ולא ימות. לאחר שבעל-החיים מתאושש, הוא יכול לעמוד בפני כל התקפה של חיידקים כאלה, אפילו אם הם אלימים במיוחד.

חיסון, אם כן, הוא יצירת "חסינות" באמצעים מלאכותיים, כנגד מחוללי מחלות זיהומיות.

החיסונים המודרניים התחילו במאה ה-18 בזמן מגפת האבעבועות השחורות, אלה החיסונים הראשונים המתועדים בספרות הרפואית. אך ישנן עדויות שבסין ובהודו כבר לפני אלפי שנים היו מדביקים ילדים במחלות כדי לחסן אותם מהמחלות[11] [12] [13].

 

יעילות החיסונים

בדיקת יעילותו של חיסון חדש לפני אישור שיווקו לציבור, נקבעת על סמך שני מדדים, יעילות מחקרית ויעילות קלינית. ביעילות מחקרית מודדים את כמות הנוגדנים שנוצרים בדם כתגובה לחיסון. היעילות הקלינית מתבססת על תוצאות היעילות המחקרית, באמצעות כלים אפידמיולוגים, מעריכים מה יהיה הסיכוי של אדם, לחלות במחלה למרות שחוסן. כלומר בקבוצת מחוסנים, כמה הצליחו לייצר נוגדנים נגד מחולל המחלה (מחקרית), וכמה מוגנים מפני המחלה בזמן אמת כשיפגשו שוב במחולל המחלה (קלינית).

בעת חשיפת הגוף למחלה/זיהום, המערכת החיסונית פועלת במישורים רבים ולאו דווקא רק על-ידי ייצור נוגדנים[14]. כמו כן, ידוע שרמת הנוגדנים אותם מייצר הגוף כתוצאה מחשיפה לחיסון הולכת ודועכת עם הזמן[15], ולכן הדרך היחידה להישאר מחוסנים בעזרת חסינות מלאכותית, היא להתחסן מספר פעמים במהלך החיים (חיסוני 'דחף'). על כן השימוש במדד היעילות המחקרית על מנת לנבא את היעילות הקלינית (הלכה למעשה), הוא בעייתי. להלן מס' דוגמאות :

1. במכון פסטר מצאו עד כמה תהליך ייצור נוגדנים כנגד זיהום הוא זניח לעומת שאר פעילויות המערכת החיסונית: "98% מהתגובות של המערכת החיסונית בשלבים הראשונים של זיהום אינן ספציפיות [כנגד האנטיגן הפולש]. תגובות בלתי ספציפיות אלו נצפו לאחר זיהומים שונים כתוצאה מוירוסים, חיידקים, פרזיטים ופטריות". זה אומר שרק כ 2% מכלל פעולות המערכת החיסונית בהתמודדות עם זיהום קשורות עם ייצור נוגדנים ספיציפיים – אותה פעולה יחידה שעליה מבוססת כל תיאוריית החיסונים.[16]
2. ילדים עם כשל במערכת החיסונית שלא מאפשר להם לייצר נוגדנים מחלימים בכל זאת מחצבת ונהנים מהגנה הנשארת לאורך זמן[17]. כלומר לא רק ייצור נוגדנים אחראי על החלמה מזיהום/מחלה.
3. במרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב הסיקו שאין קשר בין היעילות המחקרית הנמדדת לבין היעילות הקלינית הנצפית: "הממצאים של מחקרי יעילות לא הציגו מתאם ישיר בין תגובה לנוגדנים לבין הגנה מפני מחלת השעלת"[18]. (חיסון זה הוחלף בינתיים בתרכיב אחר).
4. במחקר על חיסון החצבת מסכמים החוקרים: "…אנו מעריכים שחיסון דחף לא יהיה יעיל במניעת כשל חיסון משני. בנוסף, מצאנו מיתאם חלש בין היסטוריית החיסונים לבין רמת נוגדנים בפועל"[19]
5. במרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב, קבעו: "התרומה היחסית [של תגובה חיסונית] להגנה מפני אבעבועות רוח איננה ידועה"[20]
6. בעלון לצרכן לחיסון המופילוס אינפלואנזה B: "תרומת הנוגדנים להגנה קלינית אינה ידועה"[21].
7. במחקר על המופילוס אינפלואנזה B, שפורסם ב 2005 נמצא כי:"נתונים אפידמיולוגים רלוונטים יותר ממדידת נוגדנים…אנו פשוט לא יודעים מהו ריכוז הנוגדנים המעניק 'הגנה'"[22]
8. מחקר מ 1950 לא מצא מיתאם בין רמת הנוגדנים נגד דיפתריה לבין הגנה מפני הזיהום בשעת חשיפה: "החוקרים מצאו אנשים עמידים מאד בפני המחלה עם רמת נוגדנים נמוכה ביותר, וכן אנשים אשר פיתחו את המחלה ולהם רמות נוגדנים גבוהות"[23]

 

חסינות העדר

תיאורית "חסינות העדר" של הדריך (1933): אם מספיק אנשים באוכלוסיה יהיו מחוסנים באופן טבעי מפני המחלה (כי חלו בה בעבר), אזי המחלה תגן על שאר האוכלוסיה הלא מחוסנת. עם השנים התאוריה המקורית של הדריך הותאמה למציאות: שיעור האוכלוסייה המחוסנת המעניקה ההגנה, כביכול, על שאר האנשים, צריך להיות באמצעות חיסון ולא באופן טבעי, שיעור המחוסנים עלה מ-68% המקוריים של הדריך, ל-70%-80% בשנת 1991 ול-90%-98% משנת 1997[24].

באוכלוסיה קיימים, מסיבות שונות, מספר רב של אנשים שאינם מחוסנים, למשל: מבוגרים שלא חוסנו הואיל וחיסונים מסוימים לא היו חלק מתכנית החיסונים בילדותם; תינוקות שלא הגיעו לגיל החיסון; חולים במחלות קשות; סרבני חיסונים ועוד. כמו כן, רמת הנוגדנים מחיסון, אשר אמורה ליצור זיכרון תאי כנגד המחלה, דועכת עם השנים. מי שלא מתחסן בחיסוני דחף נותר ללא רמת נוגדנים הנחשבת כמעניקה הגנה[25]. בעידן טרום החיסונים, אמהות היו מעבירות לעוברים שלהן נוגדנים למחלות שחלו בהן. בעידן החיסונים הנוגדנים לא מועברים או שאינם מספקים הגנה[26].

בפועל, ישנם מקרים רבים הסותרים את טענת חסינות העדר. למשל, גם במקומות עם שיעור התחסנות מאוד גבוה, נרשמות התפרצויות שעלת. מסיבות שונות, לא ניתן למנוע את התפרצויות השעלת באמצעות חיסונים[27].

לטענת "חסינות העדר" יש גם טענה הפוכה: האם ילד שלא חוסן יכול לחלות במחלה בגלל החיסונים שקיבלו ילדים אחרים בסביבתו? שהרי חיסונים חיים עלולים לגרום בעצמם להתפרצות המחלה[28].

 

בטיחות החיסונים

חיסון חדש, מאושר לשיווק על-ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לאחר שעבר מחקר יעילות ובטיחות. את המחקר מבצע יצרן החיסון. השיטה המדעית לבדיקת בטיחות החיסון מתבצעת על קבוצת ביקורת, אבל במקום לחסן את קבוצת הביקורת בפלסבו  מחסנים אותה בחיסון אחר שכבר אושר לשימוש ושיש בו חומרים דומים פרט לאנטיגן .[29] או, שמחסנים את קבוצת הביקורת בחיסון עצמו, רק ללא החומר הביולוגי (האנטיגן). מאחר ושתי הקבוצות מקבלות חומרים רעילים (חומרי שימור ואדג'ובנטים[30]), יוצא ששיעור תופעות הלוואי דומה מאד בשתיהן – מה שמאפשר לחוקרים להסיק שהחיסון החדש בטוח לשימוש.

כמו כן החיסון נבדק על אוכלוסיה בריאה[31], בעוד שבפועל החיסון ניתן לכלל האוכלוסיה. דו"ח ועדת המומחים מטעם המכון לרפואה בארה"ב מסכם את חסרונם של מחקרי בטיחות[32]:

• "בריאותם של אוכלוסיות מחוסנות לפי התכנית המומלצת מעולם לא השוותה לבריאותם של אוכלוסיות בלתי מחוסנות באף מחקר"
• "הועדה מאמינה שלמרות העדויות המרגיעות, מחקרים לבחינת תופעות הלוואי של כמות החיסונים המצטברת בטווח הארוך, או היבטים אחרים בתכנית החיסונים, מעולם לא בוצעו"
• "מרכיבי מפתח בתכנית החיסונים המומלצת: מספר החיסונים, תדירותם, תזמונם, סדר החיסונים וגילאי מתן החיסונים – לא נבדקו באופן שיטתי במחקרים מדעיים"
• "עדויות מדעיות על תופעות לוואי בקבוצות ילדים עם פוטנציאל רגישות (כגון ילדים במשפחות עם היסטוריה של מחלות אוטו-אימוניות, אלרגיות או פגים) מוגבלות ומאופיינות באי-בהירות באשר להגדרת קבוצות אלו, חשיפה [לחיסון] ותוצאותיה"
• "למרות היעדר עדויות מדעיות ומחקרים אודות בטיחותה של תכנית החיסונים בכללותה, הועדה הגיעה למסקנה הבאה: תכנית החיסונים המומלצת נחשבת על ידי רופאים, פקידי בריאות הציבור וקובעי המדיניות לאחד המכשירים היעילים והבטוחים בהגנה מפני מחלות רציניות ומוות"

 

מה מכילים החיסונים

חומרים ביולוגים: אלו כוללים את החומר הפעיל, האנטיגן (חי מוחלש, מומת, טוקסואידים-רעלנים מוחלשים, חלקי חיידק/נגיף-אסלולרי ופוליסכרידים-חיסון מצומד) ושאריות של רקמות אשר שימשו בתהליך תירבות האנטיגן. בהרכבת החומר הפעיל אפשר שיעשה שימוש ברקמות חלבונים ו/או הנדסה גנטית של חומרים ביולוגים אחרים.

אנטיביוטיקה: מונעת גידול חיידקים במהלך הייצור והאחסון של החיסון. דוגמאות לאנטיביוטיקה בחיסונים:נאומיצין, פולימיקסין, ג'נטמיצין, סטרפטומיצין.

חומרים משמרים ומייצבים: את החומר הפעיל יש לשמר בתנאי האחסון עד לשימוש, על מנת למנוע פעילות ביולוגית בלתי רצויה והשפעות מזג אויר, לחות וכד'. דוגמאות לחומרים משמרים ומייצבים: תימרוסל (כספית-אתיל)[33], 2-phenoxy-ethanol, מונוסודיום גלוטמט (MSG), גליצרין, polysorbate 80, פנול, ג'לטין ועוד.

אדג'ובנטים: מאחר והמדד המקובל ליעילות מחקרית של חיסון הוא רמת הנוגדנים הנוצרים בדם לאחר מתן חיסון, יש רצון לעורר את המערכת החיסונית לייצר יותר נוגדנים בעזרת כמה שפחות חומרים ביולוגים (המרכיב היקר בתהליך ייצור החיסון). האדג'ובנטים מעוררים את המערכת החיסונית לייצר יותר נוגדנים במקביל לפעולת האנטיגן ומאפשרים להראות יעילות מחקרית מספקת בעלות ייצור נמוכה יותר וקצב ייצור גבוה יותר. דוגמאות לאדג'ובנטים: אלומיניום, סקוואלין.

שאריות מתהליך הייצור: על מנת לטפל בחומרים הביולוגיים, נעשה שימוש בחומרים שונים. חומרים אלה לא תמיד ניתן לנפות לגמרי מתרכיב החיסון ושאריות מהם מהוות חלק מהחיסון. דוגמאות לחומרים אלו: אמוניום סולפט (אנטיאוקסידנט).

 

נגיף המחלה עצמה עלול לגרום למחלה שאותה אמור החיסון למנוע.

 

טענה הנשמעת מפי רופאים ונציגי הממסד הרפואי המבקשת לגמד את פוטנציאל הנזק של החומרים הרעילים בחיסונים, גורסת שחלק מחומרים אלה נמצאים במזון שאנו צורכים ובכמויות גדולות בהרבה[34]. ראשית, לא תמיד מדובר באותם החומרים בדיוק, וחשוב יותר, הזרקת חומרים רעילים וחלבונים זרים דרך השריר, נספגים בכלי הדם הקטנים ועוברים ישירות למחזור הדם מבלי שעברו את מנגנוני הסינון, הסיווג, הפירוק וההפרשה הטבעיים של מערכת העיכול והמערכת החיסונית, וזאת בניגוד לחומרים דומים אשר מגיעים באמצעות הנשימה או המזון.

 

תופעות לוואי

 

אין אף מדינה בעולם בה יש מערכת מחייבת למעקב אחר נזקי חיסונים. הילכך אין בנמצא ידע אמין לגבי היקף נזקי החיסונים.

בארה"ב, מופעלת מערכת דיווח לא מחייבת על נזקי חיסונים המופעלת על-ידי הFDA  וה CDC : מערכת VAERS (Vaccine Adverse Event Reporting System). מערכת זו תלויה בפניות המדווחים אליה ועל כן ייתכן תת-דיווח. אי-אפשר לעקוב אחר כלל הדיווחים המתקבלים ולבחון אותם, משום שחסרים פרטים חיוניים בדיווח המועבר. במערכת לא נאספים נתונים על מספר מנות החיסון הניתנות ברחבי המדינה, ועל כן לא ניתן לחשב באמצעותה את שיעורן המדוייק של תופעות הלוואי בקרב האוכלוסיה[35]. בישראל החלה לפעול מערכת לדיווח על תופעות לוואי בתכשירים רפואיים בספט' 2014, אך אין בטופס אפשרות לבחור חיסון כסיבה שבגינה נמסר הדיווח. משרד הבריאות אינו אוסף ואינו מעודד באופן פעיל איסוף אינפורמציה לגבי תופעות לוואי של חיסונים. אין כיום מערכת המאפשרת לציבור הרחב צפייה בנתוני הדיווחים[36].

לפי פרוטוקול ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת החמש-עשרה, נציגי משרד הבריאות חוששים מפרסום מידע על סיכוני החיסונים בציבור. זאת, למרות דרישתו של יו"ר הועדה, ח"כ דוד טל[37]. בהיעדר מידע זה, הורים רבים לא ידעו לקשר בין החיסון לפגיעה לכאורה המתרחשת לאחר החיסון.

באוקטובר 1988, על בסיס החוק הלאומי לפגיעה מחיסוני ילדים בארה"ב, החלה תכנית הפיצויים הלאומית של ארה"ב לנפגעי חיסונים.  מאז, בית המשפט לתלונות פדראליות בארה"ב פוסק זכאות לתשלום פיצויים על פי חוק זה. במסגרת החוק מחלקת שירותי הבריאות בארה"ב מפרטת מהן תופעות הלוואי המוכרות המאפשרות להגיש תביעה לפיצויים: הלם אנפילקטי, דלקת במוח, פרכוסים, דלקת מפרקים ועוד[38].  מחלקת שירותי הבריאות בארה"ב מפרסמת דו"חות סטטיסטיים אודות התביעות והפיצועים ששולמו לנפגעי חיסונים. נכון לינואר 2015 שולמו כ-3 מיליארד דולר פיצויים[39].

מדינת ישראל מבטחת את מי שמקבל חיסון ומי שבא עמו במגע, מפני פגיעה העלולה להיגרם בעקבות החיסון. זאת, על פי חוק ביטוח נפגעי חיסון, התש"ן-1989. בקרן לנפגעי חיסון, נכון לשנת 2007, נצברו כ-25 מליון ש"ח. מפרוטוקול הוועדה לפניות הציבור בשנת 2007 עולה כי הקרן מתנהלת תחת מעטה חשאיות ללא פרסום תשקיפים, מאזנים, דיווח על התביעות ותוצאותיהן ולמעשה הקרן איננה מתנהלת בשקיפות הנדרשת, נפגעים הפונים לקרן, לרוב, זוכים לטיפול תחת מעטה סודיות ולחץ להגיע להסדר פיצויים מהיר, תמורת החתמתם על "הסכם סילוק תביעות", טופס סודי המונע מהם לפרסם בפומבי את פרטי המקרה שלהם: מה נתקבל ולמה[40]. נקודה נוספת שעלתה היא, חוסר הפרסום של הקרן והדרך לתבוע אותה, בעת כתיבת מאמר זה, חיפוש מידע על הקרן ברשת, מעלה חרס. הורים כלל לא יודעים על קיומה של הקרן ועל האפשרות לקבל פיצויים וכלל לא מעלים על דעתם אפשרות לפגיעה כתוצאה מחיסון, שכן משרד הבריאות מפרסם את היות החיסונים דבר בטוח ויעיל.  בשנת 2011 הוסיפו באתר משרד הבריאות לשונית על חוק נפגעי חיסון, אך גם שם לא מצויינת הקרן לנפגעי חיסונים. פרופ' בלהה כהנא, מי שעמדה בראש הוועדה לפיצוי נפגעי חיסונים, כתבה במאמרה: "העובדה שלמן חקיקת החוק ועד היום לא פסקה הוועדה שהוקמה מכוח חוק פיצוי אף לא לפעוט אחד, כמו גם העובדה שהוגשו לוועדה תביעות מועטות ביחס לצפי של מס' הנפגעים…הובילה אותי למחשבה.. או שאין ילדים שנפגעים כתוצאה מקבלת חיסון או שהחוק כפי שהוא היום אינו מתאים לסיטואציה…"[41]

על-פי דוח מבקר המדינה משנת 2014, מאחר ואין סינכרון בין הגופים המחסנים בארץ, ייתכנו מצבים בהם ילדים יקבלו את אותו החיסון פעמיים ובסמיכות קרובה מידיי ועלולים לפתח תופעות לוואי קשות יותר, לעומת מנת חיסון בודדת[42].

 

החיסונים בישראל אז ועכשיו [43]

חיסונים ככלי כלכלי

"תולדות החיסון האסיאתי: לפני אמשים מספר, כזכור, התפשטה בעיר השמועה, שהשפעת האסיאתית מתכוננת לעלות לארץ, ומיד הגיעו למחננו כמה רכבות הרכבות חיסון. זאת אומרת ייתכן, שקודם הגיעו רכבות החיסון ורק לאחר מכן התפשטה השמועה בעתונות, הסדר לא קובע, העיקר שפרצה פאניקה מתוכננת היטב. השפעת השפעת על התפוקה הלאומית היא גדולה מאוד בחורף, וגם באופן אינדיווידואלי מחשבה מחרידה היא, שבמקום לרוץ בבקרים בסופות שלג למקום עבודתנו האהוב, נצטרך במשך שבוע ומעלה לשכב בבית במיטה החמה ולדפדף בעיתונים פורנוגראפים ולהקשיב לטלוויזיה… לפי הודעת משרד הבריאות בראשית דצמ', אותה שעה כבר צעדו רבבות ווירוסים אסיאתיים לעבר גבולותינו, ואנחנו קיבלנו את החיסון ממש ברגע האחרון, כמעט בנס. זאת אומרת רק העידית שבאידית קיבלה את הדקירה מאחור, הפקידים, המדינאים והפחדנים, ואלו ההמונים המוסתים התפקדו לשווא על שערי בתי המרקחת – החיסון אזל. היו אלה ימי הטירור האיומים, בני משפחה ושארי-בשר שונים קמו איש על רעהו למען השג הסירום המושיע, ובמרפאות התרחשו סצינות מזעזעות בין גברים מורדי-מכנס… לעומת הייאוש שאכל את המופקרים בכל פה בלטה שביעות רצונם של המחוסנים המאושרים שחיכו בכליון עינים, שמשרד הבריאות יקיים הבטחתו ובאמצע דצמ' יתחילו הבלתי-מחוסנים המסכנים לנפול מסביב כמו זבובים. כל זה לא קרה והשלטונות דחו את השפעת לינואר, ומבוכה קלה פשטה בציבור לאור העובדה שבינתיים הגיעו לארץ כשלושה מליון מנות-חיסון נוספות… משרד הבריאות התקשר עם הווירוסים וקיבל הבטחה רצינית לסוף ינואר. העתונות נתנה מקום לסקופ, והחיסון הלאומי בוצע בהיקף ארצי, עד כי כל נפש לרפואה קיבלה את הזריקה הצורבת למטה, החל מראש הקהילה וגומר בשמש בית הכנסת, בחזקת "אין חדש, תחת השמש", וזולת מספר אתאיסטים ועובדי קופת-חולים נדקרו הכל כחוק. אולם עד מהרה הסתבר, שמשרד הבריאות שוב אינו מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו והשפעת האסיאתית עודה בגדר חלום וורוד. ההמונים המאוכזבים ממורמרים בצדק על חוסר התיאום המשווע בין השלטונות לבין השפעת, ואם עד אמצע פברואר לא יחול מפנה לטובה, הרי יש לצפות להגשת צו-על-תנאי נגד שר הבריאות שיבוא וינמק, מדוע אין פה זכר למגיפה רצינית? בסופו שלדבר, אין זה מן הנימוס, שאחרי כל התעמולה הפראית הזאת רק אחד מאיתנו יסבול מן השפעת האסיאתית, וגם הוא יהיה הנשיא ניכסון."[44]

 

מידי שנה, בספטמבר מתחילות קופות החולים לפרסם את החיסון לשפעת העונתית. כשהביקוש נמוך מייצרים בהלה[45] בקרב הציבור, כפי שמדגים הסיפור להלן: בדצמ' השנה (2015) היתה זו שפעת החזירים שהתפרצה, הדיווחים על חולים עלו מידי כמה שעות, והיו אף מקרי מוות. באופן טבעי הציבור רץ להתחסן, נוצרו תורים ארוכים בקופות והמלאי נגמר. קופות החולים עשו הזמנה נוספת מחברות התרופות. פרופ' זאב רוטשטיין (מנהל בית החולים שיבא) בראיון ל”הכל כלול” בערוץ 10: "בוודאי שיש אינטרס כלכלי מאחורי הבהלה… חברות התרופות, שמיצרות את החיסונים רוצות למכור אותן…ככל שהבהלה תהיה גדולה יותר החברות ימכרו יותר חיסונים וירוויחו יותר כסף…" .[46]

בשנים האחרונות חלה התדרדרות באמון הציבור במשרד הבריאות ובמערך החיסונים. הדבר בא לידי ביטוי בשיעורי התחסנות נמוכים בקרב הציבור בעת התפרצות של מגיפה (שפעת החזירים 2009, נגיף הפוליו האלים 2013, חיסוני שפעת עונתיים..)[47]. כמו כן, נמדדה ההיענות הנמוכה לחיסונים בקרב עובדי מערכת הבריאות[48] (רופאים, אחיות, אחיות טיפת חלב)[49] שנמנעו מלהתחסן בעצמם.

דו"ח שפרסם הפרלמנט האירופי בשנת 2010, בעקבות מגפת שפעת החזירים, האשים את מומחי ארגון הבריאות העולמי (WHO) בקשרים בלתי ראויים עם חברות התרופות, שגרמו לזריעת בהלה גלובלית, במרחב הציבורי. אחרי הדו"ח הנ"ל הוגדרה המגפה "המגפה שמעולם לא הייתה"[50] [51].

יותר ממחצית מחברי הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות וחיסונים הם עובדי מערכת הבריאות הממשלתית, דבר שעלול להצביע על ניגוד אינטרסים ולהשפיע על הצבעתם בדיוני הוועדה.[52]

ישנם חיסונים המומלצים על-ידי משרד הבריאות אך אינם נכללים בסל הבריאות. חוסר שיוויון המייצר מציאות שבה אוכלוסיה דלת אמצעים לא תוכל להתחסן, מצב של אי שיוויון בבריאות בחסות משרד הבריאות. מכאן עולה השאלה האם החיסונים הללו נחוצים? שכן במצב כזה חיסונים אלה לא יעמדו בתנאי הסף ל"חסינות העדר".[53]

לחברות התרופות וקופות החולים רווח כלכלי מובהק בשיווק החיסונים לציבור, לדוגמא: כחלק ממאמצי משרד הבריאות לגרום לציבור להתחסן נגד שפעת החזירים, ולאור אחוז המתחסנים הנמוך (פחות מ-3%, נכון ל-20 בדצמבר 2009) החליטו, משרד הבריאות וההסתדרות הרפואית בישראל, לערוך כנס לעידוד ההתחסנות, שהיה במימון ארבעת חברות התרופות המשווקות את החיסון.[54]

קופות החולים מקבלות תמריצים ממשרד הבריאות לחסן כמה שיותר[55]. קופות החולים קובעות יחד עם משרד הבריאות יעדים להתחסנות, רק אם יעמדו ביעדים הללו יקבלו שיפוי מלא ממשרד הבריאות.

רבות מן האסטרטגיות שבהן משתשמות חברות הפארמה מוגדרות כ"חרחור מחלות" (Disease mongering) מושג המתייחס להרחבת הגבולות של מחלות הניתנות לטיפול, במטרה להגדיל את השווקים עבור אלו המשווקים ומספקים טיפולים[56].  האסטרטגיות שנוקטות החברות הן בין השאר גיוס רופאים, איגודים רפואיים ועמותות חולים כדי שאלו יעמדו בחזית המסרים ויעבירו תחושת אמינות. עוד משתמשות חברות התרופות במיתוג מחלות תוך שימוש בטקטיקות של הפחדה, הסתרת מידע והטיית מידע מדעי[57]. ניקח לדוגמא את החיסון נגד וירוס הפפילומה – גרדסיל, של חברת  MSD (חברת בת של Merck). להלן האסטרטגיות והטקטיקות שננקטו לקידום הגרדסיל בקרב שלושת קהלי היעד (הציבור, הרופאים וקובעי המדיניות): פעילויות הקידום של החיסון בישראל החלו זמן רב טרם נרשם החיסון על-ידי משרד הבריאות בארץ ועוד לפני אישורו על-ידי ה FDA בארה"ב. אך עיקר הקמפיין נעשה במהלך תקופת רישום החיסון בארץ. חברת Merck נקטה במגוון פעילויות שהדגישו את הסיכון הגבוה של נשים ללקות בסרטן צוואר הרחם ובמקביל, את היכולת לשלוט בסיכון ולהפחיתו על-ידי החיסון, מה שיצר תחושת פאניקה שחייבים להתחסן מיד. תוך גיוס רופאים מומחים שסייעו בהעברת המסרים למדיה, בהאצת רישומו של החיסון בארץ ובהכללתו בסל החיסונים הלאומי. כמו כן השתמשו לקידום החיסון בפעילויות פרסום גלוי וסמוי: שני קמפיינים פרסומיים מרכזיים, הקמת אתר אינטרנט ודף פייסבוק, סירטון תיעודי עם תוכן שיווקי סמוי אודות החיסון ועוד. שימוש נרחב בטכניקת הצד השלישי, תוך גיוס חולות, ידועניות ורופאים בכירים, שגויסו גם כדי לשכנע את עמיתיהם הרופאים ואת קובעי המדיניות בסיכונים, בחומרת המחלה ובחשיבות החיסון. העיתונאים, ברוב המקרים ראיינו לכתבותיהם את אותם הרופאים שהוצעו על-ידי חברות היח"צ, ואשר תמכו, כמובן בקידום החיסון. כמעט שלא הוזכרו בכתבות תופעות לוואי וסיכונים, ניגודי אינטרסים של הרופאים שרואיינו, או עמדות מנוגדות של מומחים המסתייגים מקידומו המואץ של החיסון[58]. כל זאת בתקופת הכנסתו של החיסון לשוק הישראלי, בשנים האחרונות נשמעות ביקורות על החיסון ומתפרסמים מקרים רבים של תופעות לוואי שלכאורה קשורות בחיסון[59].

קשרים כלכליים של חברות הפארמה עם חלק מהרופאים המגויסים למערך היח"צ, כוללים לעיתים מימון מחקרים וקבלת טובות הנאה שונות, ובמקרים מסוימים אף תשלום תמורת הסכמתם להתראיין. חלקם אף זוכים לטיפוח אינטנסיבי על-ידי חברות היח"צ, שהופך אותם למרואיינים מבוקשים במדיה ומסייע לבניית המוניטין שלהם ולקידומם המקצועי והכלכלי. לא אחת רופאים חתומים על מאמרים שנכתבו על-ידי דוברי החברות[60].

 

סיכום

מדינת ישראל היא מהמובילות בשיעורי ההתחסנות בעולם והמובילה בכמות החיסונים הניתנים עד גיל שנה. מדינת ישראל, מאפשרת חופש בחירה האם לחסן או לא, ואם כן איך וכמה. אך לדעת כותבת שורות אלה, שיעור ההתחסנות הגבוה מצביע על היעדר חופש בחירה אמיתי. מי שבוחר לחסן בד"כ עושה זאת מתוך אמון מלא במערכת הבריאות או מתוך המידע שמספקת לו מערכת הבריאות, בד"כ מידע חלקי וחסר. בתחנות טיפת חלב או מרפאות קופות החולים לא יינתן להורים הסבר מעמיק, אפילו לא ינתן להם העלון לצרכן עם פירוט כל הסיכונים ותופעות הלוואי שעשויות להיגרם מהחיסון, הניתן על-פי חוק, עם כל תרופה אחרת. אם יגרם נזק כלשהו מהחיסון האחריות היא של ההורה בלבד, חובת ההוכחה עליו. מנגד הורים שבוחרים לא לחסן על-פי ההמלצות יזכו בדרך-כלל להערות וכינויים הן מהצוות הרפואי והן מהציבור הרחב ויצטיירו כ'חסרי אחריות'[61]. "חסינות העדר" משמשת גם ככלי ניגוח כלפי אותם הורים שלא חיסנו על-פי ההמלצות. בהרבה מקרים של התפרצות מחלה מוצאים איזה שעיר לעזאזל שלא התחסן ובגללו, כביכול, התפרצה המחלה. טענה זו מפעילה לחץ חברתי על הלא מחסנים שעומדים תחת "זרקור" וצריכים להגן על שיקוליהם, הם מואשמים בחוסר אחריות חברתית והסתמכות על האוכלוסיה המחסנת. לצד זאת, הטענה מבליטה את הפער בין האינטרס הציבורי הכולל של רשויות הבריאות לחסן כמה שיותר ילדים, לבין האינטרס הפרטי של כל הורה לבחור את מה שטוב עבור ילדו שלו. כמו כן, חסינות העדר מצביעה על אחת מחולשותיה של שיטת החיסונים – הילד שלא חוסן מעמיד, לפי תאוריה זו, את הילדים המחוסנים בסכנה למרות שחוסנו נגד המחלה.

המידע החלקי שמשרד הבריאות בוחר לחלוק עם הציבור מביא במקרים רבים  לחוסר אמון במערכת הבריאות, אם הבחירה באמת היתה חופשית המידע היה שקוף ונגיש וכל אדם יכול היה ללמוד את הנושא ולהגיע להחלטה מושכלת. משרד הבריאות חושש שהנגשת המידע תביא לירידה בשיעורי ההתחסנות הגבוהים. חיסון המוני או חסינות העדר, כדי להגן על אוכלוסיה ספציפית, כמו למשל חיסון לצהבת B, שהסיכון לתינוק או ילד להדבקות הוא כמעט אפסי, אלא אם האם נשאית. אם היו דואגים למשל לבדוק את הנשים ההרות אם הן נשאיות של צהבת B ובהתאם לצורך לחסן את התינוקות של אותן אמהות נשאיות, לא היו מסכנים את כלל התינוקות בתופעות לוואי אפשריות, שעות ספורות מלידתם, אך זה יותר מסובך ופחות כלכלי. כמו כן, משרד הבריאות מעדיף, מטעמי נוחות, לתת בביקור אחד בטיפת חלב 10 מנות חיסון בבת אחת (מחומשת, משולשת, אבעבועות ופנומאוקוקוס), כדי לא ליצור מצב שהורים ישכחו או לא יגיעו במועד לחסן את ילדיהם לכל החיסונים.

עוד ראינו שצריך לתת מנות דחף מידי כמה שנים משום שהחיסון מאבד מיעילותו ולא מייצר חסינות לכל החיים, ומה יקרה במצב של התפרצות מחלה? האם סביר שכל האוכלוסייה קיבלה את מנות הדחף בדיוק בזמן? כלומר, ייתכן מצב שכשילדיינו יגיעו לגיל העמידה רבים מהם לא יהיו 'חסינים' כלל מפני מחלות ילדות שאם היו נדבקים בהן בילדותם היו חסינים מפניהן כמעט בוודאות, לכל החיים. מצב כזה עלול לגרום לשיבה מחודשת של מחלות שנדמה לנו שחלפו מן העולם. בדורות קודמים הייתה חסינות העדר מבוססת באופן טבעי, בקרב אוכלוסיית המבוגרים, אמהות היו מעבירות לעובר, דרך השלייה ואח"כ לתינוק, דרך הנקה, נוגדנים למחלות הילדות שהן חלו בהן. היום, בעידן מבצעי החיסונים נוצר מצב של חסינות אך ורק באופן מלאכותי. חסינות זו הולכת ודועכת עם השנים, ולמעשה דורות שלמים אינם מחוסנים כלל, וחלקה של האוכלוסיה המבוגרת והמחוסנת באופן טבעי הולך ויורד בשל הזיקנה. לכן לאורך זמן, יהיה לנו קשה יותר לשלוט על מחלות מיובאות.[62]

כל שנה המדענים מנסים לנבא מה תהיה השפעת של השנה הבאה, הרכב החיסון נקבע על-ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) בחודש פבר'. בחיסון של שנת 2014-2015 היה חוסר התאמה בין רכיבי החיסון לזן העיקרי שהיה פעיל[63], על כן יעילותו מוטלת בספק.

בדיקת בטיחות חיסון חדש שמשווק לציבור נעשית על-ידי קבוצת בקרה שתקבל חיסון אחר שכבר נמצא בשימוש המכיל רכיבים דומים (הוא כבר אושר לכן בטוח), או את אותו החיסון רק בלי מחולל המחלה. וקבוצה שתקבל את החיסון החדש. זה בערך כמו לבדוק אם עוגה מתוקה ולתת לקבוצת הבקרה סוכר.

תינוק שבא לאוויר העולם אמור לינוק מאמו, שדרך החלב מעבירה לו נוגדנים והגנות שונות להן הוא זקוק בחודשי חייו הראשונים. בהמשך, תנאי המחייה שלו והמזון שהוא יאכל ישפיעו באופן ישיר על המערכת החיסונית שלו.

הגוף שלנו אינו סטרילי, ואנו פוגשים חיידקים, וירוסים ונגיפים מידי יום. יש לנו מערכת חכמה שתפקידה לבלום את ההדבקות שלנו במחלות. אדם עם מערכת חיסונית מאוזנת וטובה יצליח להתגבר על שפעת במהירות. צריכים לשמור על אורח חיים בריא, תזונה טובה, מגוונת ואיכותית ולא לסמוך על חיסון שיציל אותנו מעצמינו.  לא צריך להיבהל, כל אחד צריך לקבל את ההחלטה אם להתחסן או לא בצורה שקולה, מפוקחת וכמובן בלי פאניקה.

כאמור, חיסונים הם עניין תרבותי.

מתוך ספרו של יורם טהרלב / אני בריא:

"אדמת חצבת שעלת חזרת
שום רפואה פה איננה עוזרת
שעלת אדמת חצבת חזרת
מחלה שאף פעם איננה חוזרת
פעם חלית – יותר לא תחלה
כנס למיטה! לבריאות! תבלה"

 

---

---

---

 

הערות שוליים ומראי מקום:

[1] Historical Statistics of the United States Colonial Times to 1970 Part 1, Bureau of the Census, 1975, pp. 77.

[2] World Health Statistics Annual 1973-1976, Volume 2

[3]  נקמת הרפואה  איבן איליץ', עם עובד עמ' 18-19

[4]  ד"ר אבי יצחק, בד בבד עם מגיפת שפעת החזירים מתפשטתמגיפת הפחד מפני החיסון נגד המחלה, הארץ 29.11.2009

[5]  Wolfe RM. Vaccine safety activists on the Internet. Expert Rev Vaccines 2002;1:249–252

[6] הכנסת מרכז המחקר והמידע, כ"א בשבט תשס"ח, ינואר 2008, עמ' 6-7

[7] מתחת לרדאר הרגולציה: האסטרטגיות והטקטיקות של חברות הפארמה לקידום תרופות ומוצרים רפואיים, ד"ר יפה שיר-רז, אוניברסיטת חיפה, ינו' 2014, עמ' 120

[8] ח"כ אריה אלדד, הבלתי מחוסנים, שחר סמוחה, הארץ, 1.1.2008

[9] למה חשוב שאחוז הילדים המתחסנים בישראל יגדל, פרופ' אלי סומך, בריאות ואיכות חיים, 1.1.2013

[10] מילון אריאל המקיף, מילון עברי-עברי חדש מכל תקופות הלשון, קוראים הוצאת ספרים בע"מ, 2007

[11] The Historical Medical Library of The College of Physicians of Philadelphia. The History of Inoculation and Vaccination for the Prevention and Treatment of Disease. Lecture Memoranda. A.M.A. Meeting, Minneapolis. Burroughs Wellcome and Co. London, 1913

[12] www.nhs.uk/conditions/vaccinations/pages/the-history-of-vaccination.aspx

[13] www.science.jrank.org/pages/7136/Vaccine.html

[14] B. Goldman, “The Bodyguard: Tapping the Immune System’s Secrets,” Stanford Medicine, summer 2011.

[15] משרד הבריאות שרותי בריאות הציבור המחלקה לאפידמיולוגיה ירושלים, תדריך חיסונים, אוג' 2015, עמ' 81.

[16] Pasteur Institute Press Release – Towards new vaccination strategies based on ‘non specific immunity’; August 1, 2000

[17] Burnet M.; Auto Immunity and Auto Immune Disease, M.T.P., London, England, 1973, Chapter 3

[18]  MMWR(Morbidity and Mortality Weekly Report) March 28, 1997/46(RR-7): p.4

[19] Deseda-Tous et al., Measles Revaccination Persistence and Degree of Antibody Titer by Type of Immune Response, Am J Dis Child. 1978;132(3):287-290

[20] MMWR(Morbidity and Mortality Weekly Report) July 12, 1996/45(RR11); p.12

[21] HAEMOPHILUS b CONJUGATE VACCINE (Diphtheria CRM197Protein Conjugate) ibTITER,  Manufactured by:Wyeth Pharmaceuticals Inc.Philadelphia, PA 9101US Govt. License No. 3

[22] Peltola Heikki, Salo Eeva, Saxén Harri. Incidence of Haemophilus influenzae type b meningitis during 18 years of vaccine use: observational study using routine hospital data. BMJ. 2005 Jan 1;330(7481):18–19

[23] Report No. 272, British Medical Council, London, England, May, 1950

[24] ‘Herd Immunity’: the misplaced driver of universal vaccination, Vaccine Choice Canada formely vran     http://vaccinechoicecanada.com/about-vaccines/general-issues/herd-immunity/herd-immunity-the-misplaced-driver-of-universal-vaccination/

[25] שם

[26]Suzanne Humphries MD, “Herd Immunity. The flawed science and failures of mass vaccination", International Medical Council on Vaccination, July 5, 2012

[27] Mooi F R, van LooIHM, King A. Adaptation of Bordetella pertussis to Vaccination: A Cause for its Reemergence? Emerging Infectious Diseases. Vol. 7, No. 3 Supplement June 2001

[28] How Vaccinated Kids Infect The Non-Vaccinated, Green Med info Research Empowered, February 8th 2015

[29] 1991 Institute of Medicine Report: Adverse Effects of Pertussis and Rubella Vaccines, P.38

[30] Jacobson et al., Testing vaccines in pediatric research subjects, Vaccine. 2009 May 26;27(25-26):3291-4

[31] The Pediatric Infectious Disease Journal, 1996, 15:590-596

[32] IOM, The Childhood Immunization Schedule and Safety: Stakeholder Concerns, Scientific Evidence, and Future Studies, Jan 17, 2013

[33] www.fda.gov/BiologicsBloodVaccines/SafetyAvailability/VaccineSafety/UCM096228#t3

[34] תופעה: הורים לא מחסנים את ילדיהם ומסכנים את הציבור, פרופ' סומך: מיתוסים נפוצים, גלובס, 14.4.12

[35] VAERS, Video: An Overview of VAERS, retrieved on August 11th, 2014

[36] הכנסת, מרכז המחקר והמידע, איסוף מידע על תופעות לוואי שהתרחשו בסמוך לקבלת חיסון ויידוע הציבור בדבר תופעות אלה, 30 בספט' 2014

[37] הכנסת החמש-עשרה, מושב שלישי, פרוטוקול מספר 289, ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, 26/3/2001

[38] http://www.hrsa.gov/vaccinecompensation/vaccinetable.html

[39]  http://www.hrsa.gov/vaccinecompensation/statisticsreport.pdf

    [40] ישיבת הוועדה לפניות הציבור בנושא התנהלותה של הקרן לפיצוי נפגעי חיסון, הכנסת השבע עשרה, מושב שני, פרוטוקול 34

[41] חוק ביטוח נפגעי חיסון – הלכה ואין מורין כן, השופטת בדימ', ד"ר בלהה כהנא, רפואה ומשפט גליון 38, 2008

[42] דו"ח מבקר המדינה, מערך החיסונים לילדים, מבוגרים וצוותים רפואיים, דוח שנתי 64ג', התשע"ד-2014, 603.

[43] משרד הבריאות, שרותי בריאות הציבור, המחלקה לאפידמיולויה, ירושלים, תדריך חיסונים, 2015

[44]  גומזים גומזים, אפרים קישון, הוצאת טברסקי 1969,עמ' 30

[45] מתחת לרדאר הרגולציה: האסטרטגיות והטקטיקות של חברות הפארמה לקידום תרופות ומוצרים רפואיים, ד"ר יפה שיר-רז, אוניברסיטת חיפה, ינו' 2014, עמ' 121, 125, 127

[46] http://hakolkalul.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1166155

[47] דו"ח מבקר המדינה, מערך החיסונים לילדים, מבוגרים וצוותים רפואיים, דוח שנתי 64ג', התשע"ד-2014, 604: 4

[48] שם, מערך החיסונים לילדים, מבוגרים וצוותים רפואיים, דוח שנתי 64ג', התשע"ד-2014, 606: 1,2

[49] O.Baron-Epeletal./Vaccine30 (2012) 3151–3154

[50] http://www.bmj.com/content/340/bmj.c2912.full

[51] http://www.globalresearch.ca/swine-flu-they-organized-the-panic-inquiry-into-the-role-of-big-pharma-and-who-by-council-of-europe/16902

[52] שם, שם, דוח שנתי 64ג', התשע"ד-2014, 604 : 3,4

[53] מחלות זיהומיות, חיסונים פעילים בישראל- בעיות ישנות וחדשות, כתב העת הישראלי לרפואת ילדים, גליון 70 דצמ' 2012.

[54]  http://vaccinedamagehub.org/wp-content/uploads/2011/05/kenes_ethics.pdf

[55] שם,ד"ר אמיליה אניס מנהלת האגף לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות, עמ' 6, 7, 8, 20

[56] מתחת לרדאר הרגולציה: האסטרטגיות והטקטיקות של חברות הפארמה לקידום תרופות ומוצרים רפואיים, ד"ר יפה שיר-רז, אוניברסיטת חיפה, ינו' 2014, עמ' 60.

  [57] שם, עמ'  337-340

[58] מתחת לרדאר הרגולציה: האסטרטגיות והטקטיקות של חברות הפארמה לקידום תרופות ומוצרים רפואיים, ד"ר יפה שיר-רז, אוניברסיטת חיפה, ינו' 2014, פרק 5: 283-320

[59] שם, שם, 306

[60] שם, שם, פרק 6: 320-354

[61] www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast-q2_2015/Article-db94c0c33eedd41004.htm

[62] J. M. Heffernan and M. J. Keeling, “Implications of Vaccination and Waning Immunity,” Proceedings of the Royal Society B, vol. 276, 2009.

[63] סיכום עונת השפעת 2014-2015, משרד הבריאות, אפריל 2015, 26500915