סקירה עדכנית: תזונה והשמנה בקרב נשים במגזר הערבי / מוזנא בשארה

מוזנא בשארה היא אמא לשתי בנות, רופאת שיניים, בשלנית, וסטודנטית במסלול הלימודים של המרכז להנהגת הבריאות. המאמר התפרסם בחוברת מאמרי הסטודנטיות/ם לקראת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2018.

לחצו לרכישת חוברת המאמרים כולה

המהפכה התעשייתית הביאה אתה בין השאר את התפתחות חברת השפע, ותהליך זה הועצם עוד יותר בעידן הגלובליזציה. זמינות המזון בעולם המערבי גדלה, וחלה ירידה נכרת בפעילות הגופנית. שני גורמים אלה השפיעו באופן ישיר על התפתחות התופעות של עודף משקל (overweight) והשמנת יתר (obesity) בעשורים האחרונים.1

השמנת יתר (obesity) היא מצב שבו אגירת יתר של שומנים בגוף מנבאת סיכון לבריאות הכללית שלהאדם.2 עד לפני כמה שנים, היו השמנת יתר (obesity) ועודף משקל (overweight) בעיות של מדינות מערביות מפותחות בלבד. בשנים אחרונות הן התפשטו גם למדינות מתפתחות, והן שכיחות יותר בסביבה עירונית 3, כיום הגיעו תופעות אלה לממדים של מגפה – כלל עולמית, שלוקים בה מבוגרים וילדים גם יחד.

להלן כמה נתונים על היקף התופעה, עפ"י נתונים שנאספו בשנת 2005, ע"י ארגון הבריאות העולמי: 4

• כ – 1.6 בליון מבוגרים (בגילאי 15+) וקרוב ל – 20 מליון ילדים מתחת לגיל חמש, מוגדרים כסובלים מעודף משקל.
• לשם השוואה, בשנת 1995, כ – 200 מליון מבוגרים הוגדרו כסובלים מהשמנת יתר5
• קרוב ל – 400 מליון מבוגרים סובלים מהשמנת יתר.
• ההערכה היא שבשנת 2015, יגיע מספר המבוגרים הסובלים מעודף משקל ל – 2.3 בליון, ומספר הסובלים מהשמנת יתר, יגיע ל – 700 מליון.
  

  מחשבון לחישוב מסת הגוף

  יש דרכים שונות למדידת השמנה. כיום, אחד המדדים השימושיים ביותר, הוא מדד BMI (Body Mass Index) – מדד מסת הגוף. במדד זה נבדק היחס (הפרופורציה) בין הגובה למשקל הגוף, ועל פי זה אפשר לאבחן התפתחות בעיות בריאות כגון: תת-משקל, עודף-משקל, השמנת יתר והשמנת יתר חולנית.

  חישוב המדד נעשה עפ"י הנוסחה הבאה:

  משקל הגוף (בק"ג) חלקי הגובה (בס"מ) בריבוע = BMI

  שכיחות ההשמנה עולה בכל העולם, למרות שהמימדים שלה משתנים ממדינה למדינה, מאיזור גיאוגרפי ובין אוכלוסיות אתניות שונות, החיות באותה מדינה 6

  השמנת יתר הגיעה לממדים אפידמיים בכל העולם, עם לפחות 2.8 מליון בני אדם שמתים בכל שנה, כתוצאה מעודף משקל או השמנת יתר. בניגוד לעבר, אז ההשמנה היתה נפוצה יותר במדינות מתועשות, כיום היא נפוצה יותר דווקא במדינות במצב סוציואקונומי בינוני – נמוך. שינויים באורח החיים, הרגלי התזונה, הפעילות הגופנית והסביבה החברתית – תרבותית, קשורים בעלייה במספר הסובלים מהשמנת יתר.7 מחקרים רבים מראים ששיעורי החולי והמוות עולים עם העליה במשקל הגוף.8 מחלות כרוניות רבות מקושרות באופן מובהק להשמנת יתר, ביחוד סכרת סוג 2, יתר לחץ דם, מספר סוגים של סרטן ומחלות קרדיוווסקולריות 9, מחלות אלו הן סיבת החולי והמוות העיקריות ברוב מדינות המזרח התיכון, וגם בקרב ערבים אזרחי ישראל 10

  בסקר הבריאות הלאומי (INHIS) שנערך בשנים 2013 ו – 2015, נמצא כי יותר מ – 35% מכלל המבוגרים בישראל סובלים מעודף משקל, וכ – 17% סובלים מהשמנת יתר.11 שיעור הגברים הסובלים מעודף משקל, גבוה משיעור הנשים (42.4% לעומת 30.9%), שיעור הגברים הסובלים מהשמנת יתר דומה לזה של הנשים (18.3% ו – 17.4% בהתאמה). בשני המינים שיעור עודף המשקל והשמנת היתר גבוהים בקרב הערבים, כמעט כפול מאשר בקרב היהודים, בכל קבוצות הגיל12. ממצאים אלה מראים עליה באחוז הסובלים מהשמנה בהשוואה לסקר הבריאות הלאומי מ – 2003–2005 13.

  מאמר זה בא לסקור את המצב הנוכחי בישראל ומספר מדינות במזרח התיכון, תוך שימת הדגש על נשים ערביות בתוך ישראל, ולבדוק את הגורמים לאירעותה.

  מצב השמנה נוכחי

  ממצאי סקר אגודת הגליל משנת 201014, מראים שבארץ ה – BMI בקרב נשים ערביות, גבוה בהשוואה לנשים יהודיות בכל קבוצות הגיל. אחוז הנשים הסובלות מהשמנה עולה בהדרגה עם הגיל (מ – 45% בקרב בנות 21–34 עד 67% בקרב בנות 50–64). בקבוצת הגיל 65 ומעלה יורד האחוז ל – 27.8% בקרב נשים יהודיות. כמו כן, 20.8% מהנשים בגיל 21–34 ו – 42.3% בגיל 35–49 סובלות מעודף משקל ( BMI25–30) לעומת 18.3% ו – 26.4% מהנשים היהודית בהתאמה. הנתונים מראים בצורה חד משמעית שבקרב נשים ערביות עולה המשקל עם העלייה בגיל ביחס גבוהה לעומת נשים יהודיות ונשים בכלל.

  בניתוח רב משתני של התוצאות, נמצא כי השמנת יתר קשורה באופן מבוהק לגיל, BMI בגיל 18, פעילות גופנית ועישון, אך לא למוצא אתני. שיעור המדווחים על כך שהם נשקלים באופן קבוע, היה נמוך יותר בקרב הערבים. פחות נשים ערביות דיווחו כי הרופאים שלהם המליצו על אורח חיים פעיל.

  מתוצאות מחקר זה עולה כי שיעור ההשמנה הגבוה בקרב נשים ערביות בישראל, מושפע מהרגלי החיים שלהן. מניעת השמנת יתר בקרב האוכלוסיה הערבית בישראל, צריכה להתמקד בנשים, ולהתחיל לפני גיל הבגרות.

  במהלך עשרים השנה האחרונות, היתה עליה בהתעניינות ובחקר של הגורמים הקשורים בהשמנה באזור המזרח התיכון, כולל ישראל15. למרות זאת מחקרים אלה מועטים מידי, וישנו צורך בעריכת מחקר מבוסס מגזר, שיסביר ויציע פתרונות לבעיית השמנת היתר והסיבוכים הכרוכים בה, בקרב נשים ערביות בישראל.

  שינויים בהרגלי התזונה

  במשך 5 העשורים האחרונים, דפוסי הצריכה והרגלי התזונה במזרח התיכון עברו שינויים קיצוניים, נראתה עליה בכמות צריכת הסוכרים והשומן לנפש בכל המדינות. נתונים מסקרי תזונה, מראים עליה בצריכה הקלורית בין השנים 1971 – 1997, והחלק העיקרי של קלוריות אלו מגיע ממקורות מן החי.16

  אפשר להניח שלצריכה של מזונות עתירי סוכרים ושומנים, יחד עם אורח חיים יושבני, ברוב האוכלוסיות במדינות המזרח התיכון, היה תפקיד חשוב בעליה בהשמנת יתר. הנחה זו מחוזקת בעיקר בשל המעבר החד והגדול ממזונות מסורתיים, שהם ברובם בריאים יותר, למזונות מערביים יותר, המאופיינים בסוכרים רבים, שומנים גבוהים, כולסטרול גבוה, נתרן גבוה וסיבים תזונתיים בכמות מעטה, אם בכלל.

  בישראל, ה-נ"ל יכול להסביר את העליה במשקל של כלל האוכלוסיה (ערבים ויהודים), אך לא מסביר את ההבדלים המשמעותיים בין האוכלוסיה הערבית ליהודית, היות ולפי ממצאי סקר מב"ת (1999–2001) ההבדלים בכמות אנרגיה נצרכת לנפש ליום, טיב התזונה והרכבה (תכולת חלבון, פחמימות, שומנים מסוגים שונים), אינו שונה משמעותית בין שתי האוכלוסיות.17

  גורמים סוציודמוגרפיים

  בניגוד לאירופה ואמריקה הצפונית, אירעות השמנת היתר באזור המזרח התיכון, נצפית יותר בקרב נשים, בערים ובפרטים ממצב סוציואקונומי גבוה. בירדן, למשל, 56% מתושבי הערים, סובלים מהשמנת יתר, לעומת 44% בפריפריה. מצב דומה תועד במצרים, מרוקו, תוניס, עומאן וטורקיה. באופן מעניין, השמנת יתר נמצאה יותר בקרב נשים לא עובדות, מאשר עובדות.18 באופן כללי, השמנת יתר נמצאה יותר באנשים צעירים, בגילאי 30–50, משכילים, נשואים טריים, לא עובדים, וגם אצל אנשים שצפו בטלויזיה במשך יותר משעתיים ביום, וצרכו פירות טריים פחות מ-3 פעמים בשבוע, כמו גם כאלה שהם בעלי מכונית.19

  חוסר פעילות ופעילות גופנית

  לשינויים באורח החיים והמצב הסוציואקונומי במזרח התיכון, היתה השפעה משמעותית על הפעילות הגופנית. עם זמינות המכוניות, עליה בכמות מוצרי החשמל הביתיים ומעורבות רבה יותר בעבודות משרדיות, החיים הפכו ליותר "נייחים", והצורה של פעילות גופנית פחתה והשתנתה משמעותית ברוב מדינות האזור.

  בקרב נשואים, אנשים שהועסקו בסקטור הפרטי ואנשים עם השכלה נמוכה – הפעילות הגופנית היתה נמוכה ביותר.

  נראה שמגבלת הזמן היוותה את הגורם המשמעותי לחסר פעילות גופנית, ואילו שמירה על הבריאות וירידה במשקל היוו את הסיבה העיקרית לפעילות גופנית בקרב גברים.20

  הבדלים בפעילות גופנית בין שתי האוכלוסיות בישראל, יכולים להסביר חלק מהפער באחוז הסובלים מהשמנה, היות ולפי ממצאי סקר הבריאות הלאומי 2013–2015, ישנו פער בין אחוז הפעילים גופנית בין ערבים ליהודים, במיוחד בין הנשים. פחות מ – 30% מהגברים הערבים מקפידים על פעילות גופנית, לעומת 42%מהגברים היהודים, ופחות מ – 15% מהנשים הערביות פעילות גופנית, לעומת כ – 35% מהנשים היהודיות.21

  הריון וריבוי ילדים, דווחו כגורמים התורמים להשמנת יתר אצל נשים. קצב הילודה אצל נשים באזור המזרח התיכון הוא גבוה מאוד, והמרווחים בין הריונות קצרים. התוצאה היא הצטברות שומנים בגוף. מספר מחקרים שבוצעו, מראים שהשמנת יתר גבוהה נמצאה אצל נשים עם מספר גדול של הריונות ומספר רב של ילדים.22

  גורמים אחרים

  ישנם גורמים רבים אחרים, שיכולים להיות קשורים להשמנת יתר, כמו חינוך דימוי גוף, סביבה בבית ספר, אמונות וגישות תרבותיות, חוסר מודעות בריאותית ותנאים תרבותיים מסורתיים, אך טרם בוצעו מחקרים להוכיח קשר זה, אם קיים.

  הירידה בהנקה, וההסתמכות על הזנה מבקבוק, היא גורם משמעותי נוסף. ארגון הבריאות העולמי מדווח שקידום ההנקה יכול לתרום למניעת השמנת יתר אצל ילדים.23

  פרסומות, צפיה ארוכה בטלויזיה, שימוש מוגזם באינטרנט, צריכה מוגברת של מזון מהיר ועליה באכילה מחוץ לבית, קשורים גם הם לעליה במספר הסובלים מהשמנת יתר, הן בילדים והן במבוגרים במדינות האזור.24

  האם נוכל להתמודד עם השמנת יתר?

  כיום אפשר לקבוע שהשמנת יתר (יחד עם המחלות המטבוליות שהן תוצאה ישירה שלה, כמו יתר לחץ דם, סכרת, שומנים בדם ומחלות קרדיוווסקולריות) הפכה לבעיה הבריאותית העיקרית בכל העולם. בינתיים לא נבנו מספיק מודלים ואסטרטגיות לאומיות לשלוט ולרסן את תופעת ההשמנה ברב מדינות העולם ובינהן ישראל. בנוסף יש צורך במחקרים מכווני מגזר ומכווני מגדר להבנת הרקע החברתי – תרבותי, להבדלים באחוזי ההשמנה בין ערבים ליהודים, במיוחד בין נשים משני המגזרים, מחקרים שיובילו לבניית תכנית ארצית שתכלול בעיקר העלאת מודעות לתזונה בריאה והשמנה, והסיבוכים הנלווים אליה. תכניות מסוג זה, מן הנכון שיתחילו בבתי ספר, יחד עם מרכזי בריאות כמו טיפות חלב וקופות חולים, להנגשת המידע לבוגרים.

  מהבנת הבעייה ועוד לפני עריכה מחקרים מכווני מגזר (דבר שאני מתכוונת לבצע בהמשך למאמר זה) לדעתי הפעולות שצריך להתרכז בביצוען כדי להשיג תוצאות יעילות הן:

• חשוב שקובעי המדיניות יהיו ערים לחשיבות וחומרת התופעה והעלויות הגבוהות הכרוכות בטיפול באנשים הסובלים ממנה, דבר המכביד כלכלית על מערכת הבריאות בכל ההיבטים.
• יש לקבוע שיעורי חינוך לתזונה בריאה ואורח חיים בריא במערכות בתי הספר והאוניברסיטאות.
• ישנו צורך בהקמת תכנית לעידוד הפעילות הגופנית, על התכנית לכלול, בנוסף לעלוני הסברה והרצאות, הקמת מרכזי ספורט עירוניים, פארקים עם מתקני ספורט, תוך התחשבות במגבלות התרבותיות של המגזר הערבי.
• הכשרת מנהיגי בריאות, שיוציאו לפועל את התכנית הלאומית בכל יישובי הארץ, במיוחד בישובים עם אחוזי השמנה גבוהים במיוחד.
• הגבלות על פרסום של מוצרי מזון שהוכחו כמזיקים.
• מיסוי עודף של מוצרים עתירי סוכר ושומנים מוקשים.
• הטבות לבעלי עסקים ובעלי מלאכה המעודדים צרכנות בריאה ונבונה.