פעילות גופנית מקדמת בריאות בעבודה \ ד"ר נאוה בלום

תקציר:

המגמה לקידום פעילות גופנית המעודדת בריאות במסגרות מקום העבודה, חיונית בשל אורח החיים המודרני והתעסוקה היושבנית העלולים להיות בעלי השפעה מזיקה על בריאות האוכלוסייה בכלל, ועל האוכלוסייה העובדת בפרט.

מחקרים בנושא הפחתת סיכונים קרדיו-וסקולריים (מחלות לב וכלי דם) ותמותה, הראו כי במקום עבודה בו קיימת אפשרות לפעילות גופנית, נצפית יעילות גדולה בהטמעה ובעידוד הצטרפות לתכניות פעילות גופנית וקידום בריאות, במקום עצמו ואף מחוצה לו. הפעילות תורמת להורדת דרגת הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם, ולשיפור התפקוד. בסקירה זו, מוצגים מחקרים בנושא פעילות גופנית מקדמת בריאות.

לקידום בריאות יש חשיבות רבה ברמת הפרט העובד בארגון, בקהילה ובחברה כולה. בנוסף לקידום כושר גופני רצוי, כמובן, לשמור על תזונה נכונה ואורח חיים בריא.

הקדמה

תכניות לקידום בריאות העובדים במקום העבודה מהוות כיום חלק בלתי נפרד מהאקלים התרבותי של מערכות ארגוניות מודרניות.1 הבנת הקשר שבין אובדן ימי עבודה, התנהגות העובד ואורחות חייו לבין התפתחות מחלות חריפות, מחלות כרוניות ונכות, וכן העלויות הניכרות בטיפול ושיקום העובד היוו גורם מזרז לפיתוח תכניות לקידום בריאות במקומות עבודה בארץ ובעולם.2

קידום בריאות במקום העבודה

קידום בריאות העובד מתחלק לשלוש רמות מניעה: ראשונית, שניונית ושלישונית.

א. מניעה ראשונית, מטרתה היא מניעת מחלה או מצב טרום פתולוגי מתוך מתן דגש על קידום הבריאות באופן כללי והפחתת גורמי סיכון לתחלואה. אסטרטגיות הפעולה כוללות: חינוך לבריאות ותכניות לקידום בריאות המיועדת לטפח אורח חיים בריא, דהיינו, פעולות המונעות תחלואה בקהילה.

ב. מניעה שניונית, מטרתה היא לרפא מחלות, להאט התקדמות מחלה, ולהפחית את השפעתה על יחידים או על קהילות. מניעה שניונית מתמקדת אנשים שסובלים מבעיה בריאותית או ממחלה. האסטרטגיות כאן מתמקדות באבחון ובהתערבות מידית בשלב המוקדם של המחלה וזאת כדי להפחית את חומרתה ולאפשר לעובד לחזור לעבודתו בריא ושלם. אלה פעולות המכוונות לגילוי וטיפול במחלה – גלויה או סמויה – בשלב מוקדם כמו גם מתן טיפול מידי.

ג. מניעה שלישונית, מטרתה היא להקטין סיבוכים ומגבלות כתוצאה מחולי ולהחזיר את המטופל לתפקוד אופטימלי. המניעה בשלב זה מתבצעת במקרים בהם האדם סובל ממום או מנכות קבועים ובלתי הפיכים בניסיון למזער את ההשפעות של הנכות או המחלה לטווח ארוך. פעולות המניעה כרוכות בהתערבויות ישירות כדי למנוע סיבוכים והחמרת המצב הקיים; האסטרטגיות שבשימוש נעשות באמצעים טיפוליים ושיקומיים.

כלל פעולות מנע אלה שפורטו לעיל נעשות על-ידי הפרט, המשפחה, הארגון (מקום העבודה), שירותי הבריאות והרווחה בקהילה כדי לשפר את הבריאות, למנוע מחלות, לגלות מוקדם עד כמה שאפשר מחלה סמויה, לאפשר ולתת טיפול מידי במחלה שנתגלתה, או לשקם במקרי נכות או מגבלה. אסטרטגיות אלה כוללות גם חינוך לבריאות ולטיפוח אורח חיים בריא.3

קידום ושיפור בתעסוקה ובבריאות הקהילה מושפעים בכל שלוש הרמות שמפורטות לעיל. המטרה המשותפת היא שיפור בריאות הפרט ובריאות הציבור. בריאות מוגדרת כאיזון פיזי, רגשי, חברתי, תעסוקתי, סביבתי, רוחני, מיני, מגדרי ואינטלקטואלי.

קידום בריאות, ברמת הפרט, כולל כושר גופני, תזונה נכונה ואורח חיים בריא שמטרתו לשמור על האיזון שצוין. לפעילויות קידום אלה השפעה ישירה היוצרת תשתיות שיאפשרו לאדם שליטה על בריאותו ועל בריאות הסובבים אותו. במאמר אתמקד בקידום פעילות גופנית בעבודה.4

תעסוקה ופעילות גופנית בעידן הטכנולוגי

העידן הטכנולוגי, מתאפיין בחוסר פעילות גופנית, בהרחבת היקף התעסוקה היושבנית (sedentary), בשימוש בתעבורה ממונעת ממקום למקום (במקום הליכה או ריצה) ובשימוש נרחב במעליות במקום העבודה. אפילו פעילויות הפנאי כיום הן בעלות אופי יושבני. כל אלה תורמים לירידה בהיקף הפעילות הגופנית, לעלייה במשקל ולגדילה בשיעורי מחלות כרוניות בקרב האוכלוסייה במדינות המערביות 5.

בעידן האינטרנט, האדם יושב מול מסך המחשב, הטלפון הנייד או הטלוויזיה במשך שעות רבות ונמנע מפעילות גופנית. כתוצאה מכך מערכות גוף רבות נפגעות ושעורי התחלואה והתמותה עולים.6

ישיבה מרובה וחוסר פעילות גופנית כפי שהורגלנו לה במאה הנוכחית עלולים לגרום למגוון ליקויי בריאות כדוגמת תופעת התסמונת המטבולית המכילה מקבץ של הפרעות מטבוליות כגון: השמנה מרכזית, לחץ דם גבוה, דיסליפידמיה, והיפרגליקמיה.7

התסמונת המטבולית נפוצה ברחבי העולם, ובארצות הברית דווח לאחרונה כי 25% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים מן התסמונת8.

מחקרים אפידמיולוגיים רבים הראו כי חוסר פעילות גופנית הוא גורם מכריע למגפה העולמית של מחלות לא מידבקות (non–communicable diseases). גם השמנה, תופעת הלוואי של חוסר פעילות גופנית מעלה את הסיכון לפתח בעיות בריאות כגון מחלות לב וכלי דם, מחלות נשימתיות, מחלות מטבוליות, דלקות ניווניות במפרקים וסוגים שונים של סרטן9. נתונים אלה נכונים גם לגבי אוכלוסיית מדינת ישראל.10

ההשפעה המטיבה של פעילות גופנית

החל בשנות החמישים והשבעים הצטברו עדויות מכמה מחקרים לפיהם עלייה בביצוע פעילות גופנית, גרמה לירידה של 35%–20% בסיכון יחסי לתמותה. עבודות מחקר נוספות מהשנים האחרונות דיווחו על כך שאנשים ששיפרו את כושרם הגופני הראו ירידה של יותר מ־50% בסיכון לתמותה. יתר על כן, הסתבר שאנשים שהם בכושר גופני בינוני ומעלה, אך סובלים מגורמי סיכון בריאותיים (מחלות לב וכלי דם), נמצאים בסיכון מופחת לתמותה מוקדמת מאשר אוכלוסייה יושבנית בעלת אותם גורמי סיכון בריאותיים11.

כיום, על פי ארגון הבריאות העולמי, חוסר פעילות גופנית נחשבת לבעיה הגדולה ביותר של בריאות הציבור בעולם המערבי 12.

היתרונות של פעילות גופנית במניעת תמותה מוקדמת הודגמו על-ידי קבוצה גדולה של מחקרים אפידמיולוגיים. יתרונות אלה הוכחו בקרב אנשים בכל הגילים כולל גיל העמידה ואצל קשישים.13

חוסר תנועה ואורח חיים בלתי פעיל מאיצים את השפעות ההזדקנות ומגבירים את גורמי הסיכון של מחלות כרוניות שתוצאתם בסופו של דבר, מוות בטרם עת.14

פעילות גופנית מקדמת בריאות בעבודה בארצות הברית

בשנת 2002 החלה תכנית מיוחדת בעבור עובדי הארגון האמריקני במרכז לפיקוח וניתור מחלות ה-(CDC) Centre for Disease Control במטרה לקדם את בריאות העובדים בארגון. התוכנית כונתה: Healthier Worksite Initiative (HWI) והופעלה כדי לשמש דוגמה לארגונים פדראליים נוספים והיא פועלת עד היום .15

לאחר מכן, בשנת 2006, בעידוד ובמימון נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש, הוחלט לפתח תכנית שתכלול הנחיות אחידות לפעילות גופנית ולשמירת כושר גופני לאומה האמריקנית. בינואר 2007 הודיעה מחלקת בריאות הציבור בארצות הברית על הקמתה של ועדה מייעצת לנושאים הקשורים לפעילות גופנית. ועדה זו ניסחה (בשנת 2008) ניירות עמדה מבוססי מחקר (evidence based) ובהן הנחיות ברורות לפעילות גופנית במטרה להביא לשפור בריאות כללי באוכלוסייה האמריקאית, יוזמה שמוסדה ומומנה גם על-ידי ממשל אובמה שבא אחריו.16

בשנת 2010 הונהגה תכנית נוספת לאומה האמריקנית על-ידי מישל אובמה אשת הנשיא; התכנית נקראת: Let’s Move!, בואו נזוז! התכנית מיועדת לכל הגילים ומסייעת בין השאר לילדים ולכל בני המשפחה לבצע פעילות גופנית.17

הרציונל לקידום פעילות גופנית לעובדים

מחלות לב וכלי דם הן הגורם המוביל למוות ברחבי העולם, למרות שכ- 16.6 מיליון אמריקאים סובלים ממחלת לב, 2/3 מהאמריקאים בגיל העבודה אינם עוסקים בפעילות גופנית. השתתפות העובד בפעילות גופנית משפיעה בדרך עקיפה גם על בני המשפחה ועל הקהילה כולה, ובכך יש תרומה לקהילה המורחבת ולבריאות הציבור. 18

במחקרים רבים נמצא כי פעילות גופנית וכושר קרדיווסקולרי חיוניים לבריאות האדם ולהארכת חייו, ויש להם השפעה חיובית על מדדים שונים כגון: שומנים בדם, תסמונת מטבולית, לחץ דם, תנגודת לאינסולין ותפקוד תאי האנדותל.19

על-פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מחלות לב הן גורם מוביל בתחלואה העולמית. גם ארגון זה ממליץ לאמץ שינויים בהרגלי חיים כגון פעילות גופנית ותזונה נכונה כדי למנוע התפתחות מחלות לב.20 לפיכך, נולד הצורך בפיתוח תכניות פעילות גופנית מקדמות בריאות בעבודה כפי שיפורט להלן.

פעילות גופנית בעבודה בעובדי National institutes of Health בארצות הברית

מובא כאן תיאור מחקר שמטרתו הייתה לבדוק את נכונות העובד לבצע פעילות גופנית במסגרת מקום העבודה ולראות האם שינוי גישה זה יביא לשפור במודעות לפעילות גופנית שבכוחה להביא להפחתת סיכונים קרדיו-וסקולריים ותמותה.

כחלק מביצוע המחקר, הוקצו במכון הבריאות הלאומי בבתסדה (מרילנד ארה"ב) 10 חדרי כושר בכמה מקומות עבודה כדי לבדוק את השפעת הפעילות הגופנית בחדרי כושר אלה על גורמי הסיכון למחלות קרדיווסקולריות. הכוונה הייתה לאפשר לעובדים שנמצאים כל היום במקום העבודה לעסוק בפעילות גופנית. העובדים שהיו מעוניינים להצטרף לתכנית נרשמו במוקד מרכזי והופנו לחדר הכושר הקרוב למקום עבודתם.

לכל אחד מהעובדים שהצטרפו לתכנית ניתן מד צעדים (סטפר) וחולצה מתנה ועליה כיתוב שמציין שהעובד משתתף בתכנית הספורט של מקום העבודה. לכל עובד שהשתתף בתכנית ניתנה מחברת שבה תיעדו מדריכי התכנית, מאמן הכושר והאחות (בכל אימון) את דרגת הקושי, לחץ הדם והדופק וכן את האנרגיה שהושקעה במאמץ הגופני.

כל עובד שהשתתף בתכנית היה רשאי לצאת ממקום העבודה וללכת למכון הכושר למשך שעה או פחות ביום כחלק מתכנית העבודה היומית ועל חשבון שעות העבודה. לא חיובה דרגת מאמץ מסוימת ולא הייתה הקפדה על תדירות ההגעה. ואולם, העובדים אשר הגיעו לאימונים בצורה מסודרת, קיבלו חיזוקים מהצוות המאמן. משך התכנית היה 3 חודשים.

כל המשתתפים בתכנית המחקר נבדקו על-ידי רופאי התכנית הן לפני תחילתה, והן בתום שלושה חודשי פעילות. נבדקו מדדים קליניים פשוטים כגון לחץ דם, משקל, ודופק, וכן יכולת ביצוע מבחן מאמץ, בדיקות דם לפרופיל שומנים מלא, וכן נבדקה היכולת של כל משתתף לפתח תאי גזע אנדותלאליים מתוך הדם הפריפרי. היכולת לפתח תאי גזע עצמוניים היא תכונה עצמית של כל אדם, ותכונה זאת גם היא מנבאת התפתחות מחלות לב וכלי דם. ככל שהיכולת לפתח תאי גזע קטנה יותר, כך דרגת הסיכון גבוהה יותר. למשל היכולת אצל חולי סוכרת וחולים הלוקים במחלת לב כלילית לפתח תאי גזע אנדותליאלים מתוך הדם הפריפרי ירודה ביותר, ואחת ממטרות הטפול המודרני היום היא לשפר יכולת זאת.

במחקר השתתפו כ-80 נבדקים; 95% מהמשתתפים היו נשים. מסתבר שהיענות הנשים הייתה גבוהה מאוד ואילו היענות הגברים הייתה נמוכה מאוד. כמו כן התברר שרוב הנשים שהשתתפו לא עסקו בכל פעילות גופנית מסודרת לפני שהתחילו את הפרויקט הנוכחי, ורובן, יותר מ-30 נשים, סבלו מהשמנת יתר (BMI) . תוצאות המעקב הראו שבעקבות פעילות גופנית יום-יומית במשך חמישה ימים בשבוע בממוצע (בין רבע שעה לחצי שעה), פעילות שברובה הייתה ללא מאמץ גופני קשה במיוחד (מתון) נוצר שיפור משמעותי בתפקוד כלי הדם שהתבטא בשיפור בתגובה האנדותליאלית יחד עם שיפור בפרופיל השומנים. כמו כן נרשמה עלייה משמעותית ביכולת לשנע תאי גזע ממח העצם לדם הפריפרי. כל זאת ללא השפעה על המשקל. כלומר, פעילות גופנית משפרת את הכושר הגופני, מורידה את דרגת הסיכון לפתח בעתיד מחלות לב וכלי דם, ומורידה את הסיכון המידי ללקות במחלות לב אף ללא ירידה במשקל.

מחקר זה הוכיח כי נגישות לחדרי כושר ועידוד המעביד לבצע פעילות גופנית (אפילו מתונה) מפחיתים את גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם, מורידים תחלואה ותמותה21.

מחקר המיליון יושבנות ותחלואה

לאחרונה, פורסם מחקר בין-לאומי הכולל יותר ממיליון איש, שמצא כי אפשר להקל על הסיכונים הבריאותיים שבישיבה ממושכת במהלך היום בעזרת שעה של פעילות גופנית יום-יומית מתונה. ישיבה ממושכת ביום, יושבנות, נמצאה קשורה בסיכון מוגבר לתחלואים ולתמותה. המחקר שכלל חוקרים מארה"ב, בריטניה, נורבגיה ואוסטרליה, פורסם בשנת 2016 בכתב העת The Lancet, ובדק את הקשר בין ישיבה ממושכת ופעילות גופנית לתמותה מכל סיבה שהיא.

לצורך המחקר ערכו החוקרים סקירה שיטתית של שישה מסדי מידע (PubMed, PsycINFO, Embase, Web of Science, Sport Discus, and Scopus) אשר נותחו –16 מחקרים. החוקרים ניתחו את הקשר בין זמן ישיבה יומי ופעילות גופנית (75–60 דקות ביום). הפעילות הגופנית מבטלת את הסיכון המוגבר לתמותה הקשור ליושבנות. תוצאות אלה מספקות הוכחה נוספת ליתרונותיה של הפעילות הגופנית, בעיקר באוכלוסיות שבהן עולה מספר האנשים המבלים זמן ממושך בישיבה במהלך העבודה. מסקנה זאת אולי תביא להמלצות עתידיות מבוססות מידע לבריאות הציבור. 22

מקום העבודה, שינוי אורחות חיים וקידום בריאות העובד

מקום העבודה עשוי לשמש סביבה אידאלית להכנסת שינויים באורחות חיים וקידום בריאות העובד בשל הימצאותה של קבוצת התייחסות גדולה יחסית לאורך זמן, ומסגרות היכולות לארגן אקלים אירגוני התומך בפינוי זמן לפעילות גופנית, הסעדה בתפריטים בריאים וכדומה. 23,24,25

נמצא שב-70% מהארגונים בארה"ב מיושמות תכניות לקידום הבריאות.26 נציין את The National Business Group on Health ארגון הכולל 425 חברות מסחריות וכן את ארגוני הבריאות העיקריים, אשר מבטחים 55 מיליון עובדים לערך, גמלאים ובני משפחתם. הארגון תומך במחקר ומפתח תכניות התורמות לבריאות העובד ולקידום בריאותו.27 במחקרים נמצא שתכניות כוללניות בתחום קידום הבריאות במקום העבודה העלו את תפוקת העובד ופריון העבודה, הפחיתו היעדרויות ואיחורים, הורידו את הלחץ בעבודה והגבירו את שביעות רצון העובדים ועל-ידי כך חסכו עלויות העסקה למעביד. 28,29,30,31

פעילות גופנית מקדמת בריאות בישראל

מחקרים שנערכו בישראל מצביעים על כך שרק שליש מהאוכלוסייה אכן עוסק בפעילות גופנית בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות. התברר כי 60% לערך מהעובדים בהיקף של 20 שעות שבועיות ויותר, עובדים בישיבה יותר ממחצית זמנם בעבודה32. הסתבר כי העלות הישירה של היעדר פעילות גופנית נכון לשנת 2008 הסתכמה ב-1.5 מיליון שקלים לערך. לכן אין זה מפתיע כי גם בישראל כמו בעולם הרחב מכיר משרד הבריאות בחשיבות נקיטת פעולות מקדמות בריאות בתחום הפעילות הגופנית זה מספר עשורים. 33

משרד הבריאות ופעילות גופנית

על-פי ארגון הבריאות העולמי, למשרדי הבריאות בעולם אחריות לקידום הפעילות הגופנית באוכלוסייה. משרד הבריאות הישראלי החל כבר בשנת 1989 תהליך לקביעת יעדי בריאות לקראת שנת 2000, אולם היוזמה הזו לא התקדמה מעבר לפרסום היעדים.

רק בשנת 2006 החל משרד הבריאות בתכנון פעילות מניעתית נוספת והשיק את היוזמה "לעתיד בריא 2020".

יעדי העל של התכנית כללו שיפור איכות החיים והארכת תוחלת החיים של האוכלוסייה באמצעות צמצום פערי בריאות. תוצאות יוזמה זו הניבו בשנת 2011 תכנית עבודה שכונתה” עמוד האש״ בראשות ד"ר רוני גמזו. מניעת השמנה, תזונה ופעילות גופנית היו הנושאים הראשונים שהוחלט לעסוק בהם מאחר שהם אחראים לכמחצית מנטל התחלואה הכרונית בישראל .אלה האחרונים מהווים את נושאי הליבה של “התכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא" המובלת על-ידי משרד הבריאות בשיתוף משרד החינוך ומשרד התרבות והספורט.

נתונים מאותו סקר מראים כי האוכלוסייה בישראל בגיל העבודה אינה מבצעת די פעילות גופנית. בארצות הברית, 43.5% מהאוכלוסייה עוסקת בפעילות גופנית, לעומת ישראל, בה רק 9.7% עוסקים בפעילות גופנית. גברים פעילים יותר מנשים, ושיעור ביצוע פעילות גופנית בקרב האוכלוסייה הערבית נמוך בהרבה מהשיעור בקרב האוכלוסייה היהודית,34 2.8% לעומת 11%, בהתאמה.35

“לעתיד בריא 2020” של משרד הבריאות

בסיכום שלהלן אפרט מספר תכניות לקידום פעילות גופנית שפותחו במסגרת התכנית הלאומית לקידום אורח חיים פעיל ובריא מטעם משרד הבריאות, משרד החינוך וכן משרד התרבות והספורט בעקבות יוזמת התכנית: “רשות מקדמת אורח חיים פעיל ובריא”36.

תכנית הפעולה כללה יעדים אופרטיביים לשנים 2014–2012.
13 יישובים הצטרפו לתכנית “רשות מקדמת אורח חיים פעיל ובריא”: אום אל פחם, אלעד, אשדוד, חולון, חיפה, חורה, טורעאן, טמרה, מ.א. עמק יזרעאל, מגדל העמק, קריית גת, קרני שומרון ודליית אל כרמל. התנאים להשתתף בתכנית היו: מחויבות מוצהרת של הרשות המקומית, מיפוי המצב הקיים בתחומי הפעילות הגופנית, תזונה נבונה ביישוב ובנייה של תכניות אב ייחודית לכל רשות מקומית לשם יצירה והטמעה של סביבה המקדמת אורח חיים פעיל ובריא.

שלבי יישום התכנית: התכנית יושמה בשלושה שלבים; שלב א: הכנה והקמה של ועדת היגוי יישובית בראשות ראש הרשות, מיפוי הפעילויות הקיימות ברשות בתחומי תזונה נבונה ופעילות גופנית, כתיבת תכנית אב המבוססת על המיפוי. שלב ב: ביצוע התכניות שנקבעו ואושרו במסגרת תכנית האב. שלב ג: בקרה והערכה על-ידי צוות הערכה מטעם התכנית הלאומית.

קידום פעילות מקדמת בריאות במקום העבודה במשטרה37

בסקר שנערך בשנת 2011 בקרב כ-16,000 שוטרים, נמצא כי רבים מהם סובלים מעודף משקל. מפכ”ל המשטרה דאז, יוחנן דנינו, החליט לצרף את הנושא אורח חיים בריא לאחד מיעדי התכנית” השוטר במרכז". בשיתוף פעולה, ליווי ותמיכה של התכנית הלאומית לאורח חיים פעיל ובריא, פותחה תכנית לשינוי המצב.

בין הפעילויות שבוצעו: הקצאת חדרי כושר במתקני משטרה או מתן מינויים לחדרי כושר קיימים הקרובים לתחנות קטנות, עמדות מידע, שינוי הרכב התזונה בחדרי האוכל ותחרויות המטבח הבריא, עידוד יחידות להשתתפות בצעדות ובמסעות אופניים.

מלבד התחרויות האישיות והקבוצתיות, מתוכנן במשטרה מעקב אחר מדדים כמו עישון, לחץ דם, שומנים בדם, BMI היקף מותניים וכושר גופני.

תכנית התערבות מקדמת פעילות גופנית ב-15 מפעלים בישראל

במסגרת המחקר נבנה מודל התערבות ארצי במטרה להפחית סיכון לפתח מחלות לב וכלי דם בקרב עובדי מפעלים בקהילה. לתוכנית גויסו 15 מפעלים בישראל. נמדדה רמת הסיכון האישית של כל עובד לחלות במחלות לב וכלי הדם, ונעשה מיון לקבוצות סיכון. במחקר השתתפו 797 עובדים ברמת סיכון בינונית ומעלה (8.1% נשים ו-51.9% גברים).

תכנית ההתערבות לעובדים בסיכון כללה: סדנאות רופא, מפגשי אימון גופני במפעל, חלוקת מדי צעדים, וסדנאות תזונה. כמו כן הוצע טיפול בהפסקת עישון וייעוץ ארגונומי ותזונתי לכל מפעל; נעשה מעקב והערכה של רמת הסיכון של הנכללים בתכנית לאחר ההתערבות. בעקבות תכנית ההתערבות נצפתה ירידה בקרב בעלי רמת הסיכון הגבוהה ללקות במחלות לב וכלי דם מ־43.7% ל־27.8%. התוצאה הבולטת ביותר הייתה הירידה מ־54.9% ל־14.8% בשיעור העובדים שלא ביצעו פעילות גופנית במשך יותר מ-60 דקות בשבוע.

במחקר הוכח כי התערבות מתוכננת במקום העבודה עשויה להפחית את רמת הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם. המדדים בעבודה זאת היו חמישה: עישון, השמנת יתר, חוסר פעילות גופנית, יתר לחץ דם והיקף מותניים.

החוקרים מניחים, כי אם התכנית תורחב לכלל העובדים בארץ, ייחסכו הוצאות הבריאות מחד ויופחתו גורמי הסיכון מאידך, והדבר יתבטא בהפחתת תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם של העובדים.38

סיכום

פעילות גופנית מקדמת בריאות במקום העבודה בעולם ובישראל, תרמה לשיפור בריאות ורווחת העובד והקהילה. פעילות מבורכת זו עשויה לסייע במניעת תחלואה מוקדמת ופרישה מהעבודה. הארגון, גם הוא, יצא נשכר במספר תחומים ובהם: הגדלת הפריון, צמצום ההיעדרות מהעבודה והעלאת שביעות הרצון של העובד. תכניות קידום ורווחה במקום העבודה עשויות לשמש הן ככלי לגיוס ומשיכת עובדים חדשים והן להשארת העובדים במקום עבודתם. מומלץ שתכניות לקידום בריאות ופעילות גופנית יאומצו כחלק מהתרבות הארגונית בכל מקומות התעסוקה בישראל ובעולם.