הדרך שלי לצימצום פסולת

כתבה: בת אל קורי

אחרי כמה שנים של שאיפה לצמצם פסולת שלא מתכלה ותישאר גם מאות שנים אחרי שאני כבר לא אהיה כאן, שמתי לב שהגעתי למצב שאני מייצרת ממש מעט פסולת ביחס לאדם הממוצע ורציתי לשתף אתכם קצת על איך אני עושה את זה.

לפני 5 שנים בערך התחלתי להפריד את כל הפסולת ולמחזר, פתאום התחלתי לקלוט כמה זבל אני מייצרת.
עדיין לא היתה לי את המודעות של תביעת הרגל האקולוגית והמשאבים שנדרשים בשביל למחזר, אבל העניין התחיל להיכנס למודעות שלי.

* התחלתי בלשמור את כל שקיות הניילון ועשיתי בהן מיליון שימושים חוזרים- עד ששקית ניילון לא נקרעת לחתיכות קטנות, היא אצלי.
אני משתמשת בהן כדי לקנות קטניות ודגנים במשקל ובבית מעבירה לצנצנות.

* כמובן שימוש בשקיות בד, וסירוב לכל שקית בכל מקום שמציעים לי תוך כדי נפנוף בשקית הבד ששלפתי מהתיק

* אחרי תקופה של מודעות וקצת גידול ירקות באדניות, החלטתי לעשות צעד בשביל לגדל לעצמי חלק מהירקות וגם לקמפסט את השאריות, כאב לי הלב לזרוק פסולת אורגנית בתוך שקית ניילון במקום שהיא תחזור לאדמה ותזין אותה, וגם היה לי כבר קשה לגור בעיר.
עברתי ליחידת דיור במרחק שעה צפונה מת"א, עם גינה נחמדה ונוף.

– בניתי 2 קומפוסטרים ממשטחים (יש לי הרבה פסולת אורגנית) (טוב, אבא שלי בנה)
– תיחמתי שטח בגינה שבו שתלתי ירקות
– לאורך הגדר שתלתי באדניות צמחים שצריכים הדליה כמו עגבניות ואפונה וככה ניצלתי כל שטח אפשרי
– מאז עברתי לדירה גדולה יותר ויש לי יותר שטח בגינה שבו אני יכולה לגדל ירקות וככה אני קונה הרבה פחות כי אני פשוט קוטפת מהגינה, וגם קוטפת את הכמות המדויקת ולא קונה צרור גדול של ירק שנזרק כי לא השתמשתי.

+ חביתותים!
אם אתם לא מכירים, זה פיתרון אדיר, זו החבית שבתמונה, אפשר לשים אותה בכל מרפסת למי שאין חצר (אין לי אחוזים בחברה לצערי).

הצינור באמצע החבית הוא בעצם מיני קומפוסטר, אליו אפשר לזרוק שאריות של מזון אורגני ובטווח הארוך זה מעשיר את האדמה של החבית.
יש חבית גדולה שמכילה בערך 70 כיסי שתילה (כמו שלי בתמונה), ויש מיני חבית שמכילה בערך חצי אני מניחה.
אפשר לבחור כל צבע שרוצים, אפשר ללכת לסדנא ולהכין אותה בעצמכם או לקנות מוכנה.

* עברתי לאיזור מגורים שיש הרבה יותר מודעות ובעיקר הרבה יותר נגישות לקניה במשקל (איזור פרדס חנה), ומעבר לקניה במשקל (קטניות, דגנים ואגוזים במשקל יש בכל מקום) מצאתי חנויות שמוכרות במשקל תוצרת אורגנית ללא אריזה!

טופו אורגני במשקל, סוכר קוקוס / קנים במשקל, קמחים אורגנים במשקל.
אלו דברים שלא נפוצים בארץ.
אבל
ככל שיהיה יותר ביקוש, יהיה יותר היצע.
תציעו לבעלי חנויות להביא את המוצרים האלה במשקל כדי לעשות ניסיון, אין לאף אחד מה להפסיד.
ככל שנעלה את המודעות, ככה זה יהיה יותר נגיש, קל ופשוט

אז הפסולת שלי הצטמצמה משמעותית.
אני מוצאת את עצמי לא זורקת כמעט כלום לפח חוץ מדברים שלא ניתנים למחזור כמו סלוטייפ או מדבקה ממותגת על אריזה כלשהי של תרד מהחקלאי או משהו כזה.

* אני לא קונה בסופר כבר שנים חוץ מנייר טואלט, רק לעיתים נדירות קונה דברים נוספים.
כך אני גם חוסכת המון פסולת, כי הכל בסופר באריזות מיותרות
וגם
בוחרת את מי לממן.
מכניסה כסף לאנשי הקהילה שחיים סביבי, שעם הכסף שלהם משלמים משכנתא ושמים את הילדים בחוג, ואולי גם יהיו לקוחות שלי בעתיד והכסף שלי יחזור אליי, מי יודע?

*סבון ידיים וגוף קניתי בג'ריקן גדול של 4 ליטר ממיכל סבון טבעי, כך אני חוסכת הרבה אריזות של סבון שהייתי קונה פעם, וגם בטוחה בחומרים שבאים במגע עם הגוף שלי.
יש גם את קבוצת הכנת סבונים טבעיים ואפשר ללמוד להכין בבית ולהכיר אנשים שאפשר לקנות מהם

*חומר הניקוי שלי לרצפה ובתור מרכך כביסה הוא חומץ פשוט שנמכר בכל סופר, גם אותו אני קונה בג'ריקן של 4 ליטר והוא מספיק לי להרבה זמן.
מקווה שבקרוב אתחיל להכין חומץ בעצמי משאריות פירות הדר האמת שזה ממש ממש פשוט, אבל עדיין לא הכנסתי את זה להרגל..

* הפסולת הקבועה הכמעט יחידה שנשארה לי היא
אריזה של חלב סויה, אני משתמשת בו רק לעיתים רחוקות יחסית,
והאריזות של פסטה למיניהן, שגם אותן אני אוכלת לעיתים רחוקות יחסית..

לא מצאתי בשום מקום ואני די בטוחה שלא קיים בארץ מקום שמוכר אטריות אורז / אטריות שעועית / פסטה מאורז מלא במשקל..
אם אתם מכירים, האירו את עיניי

כמובן שיש מקרים יוצאי דופן שבהם אני כן קונה דברים ארוזים, אבל זה קורה לעיתים יחסית רחוקות.

בסך הכל, אני מייצרת כל כך מעט זבל שאני לא זוכרת את הפעם האחרונה שהלכתי לפח הירוק וזה פשוט ממש ממש משמח

בגדים
בשנים האחרונות בקושי קניתי בגדים, ממש בודדים.
עד היום לא מצאתי ביד שנייה, קניתי אמנם מרשתות רגילות אבל אלה בגדים שמחזיקים איתי כבר שנים ומספקים לי את כל מה שאני צריכה..

יש לי 4-5 ג'ינסים בצבעים שונים וגם זה מעל ומעבר,
זוג אחד של סנדלים יחפות וזוג אחד של מגפיים לחורף כבר יותר משנתיים,
כמה סריגים ו2-3 מעילים לחורף ובערך 5 שמלות לקיץ.
בכל הטישרטים והגופיות אני בקושי משתמשת, אבל עדיין שמרתי לי כמה..

בסיני בקיץ האחרון קניתי עוד שמלה ו2 שארוולים מהמקומיות 🙂
יש לי גם כמה צעיפים עבים שקניתי לפני כמה שנים, כובע וזוג כפפות אחד שמחממים אותי טוב בחורף.

למרות שלא קניתי בגדים כבר שנים ותרמתי את רוב הארון, עדיין יש לי יותר בגדים ממה שאני לובשת בפועל (אתם לא יודעים כמה כיף זה כשכל הבגדים מול העיניים והמדפים חצי ריקים ולא מפוצצים, אני שמה בארון עוד דברים חוץ מבגדים כי יש מלא מקום!)

לא נכנסתי לקניון אולי שנה, כל עוד הבגדים שורדים אין לי דחף ואין באמת צורך, החוויה הכיפית שאהבתי פעם של ללכת לקניון, התחלפה בסלידה רצינית, ככה שאני דוחה את זה ככל האפשר.
אולי אתחדש באיזה ג'ינס במהלך 2020 אבל באמת שכל עוד אני לא צריכה משהו, אני מנסה לדחות את זה כמה שיותר.

* לבית החדש קניתי מדיח יד שנייה שעובד מעולה וגם חסכוני במים ב400 שקל בלבד!
הסלון שלי יד שנייה (והוא מהמם) וחלק מהסכו"ם ועוד כלי מטבח שונים שאנשים מכרו חדשים שלא היו בשימוש

*הפסקתי לקנות תכשיטים מיותרים, יש לי טבעת אחת שאהובה עליי ואם בא לי טבעת אז אני פשוט שמה אותה (יש לי עוד כמה בקופסא קטנה שאני אפילו לא פותחת)
כנל שרשראות וצמידים, יש 2-3 שרשראות אהובות למצבי רוח שונים וכמה צמידים אהובים, אז למה לי לקנות עוד?

* ככל שאני חושבת על זה יותר, יש עוד ועוד דברים שעולים לי כמו סמרטוט רב פעמי שאני מכבסת במקום סמרטוטים חד פעמיים, מפיות קטנות מבד לשולחן אוכל במקום החד פעמיות, ליפה במקום סקוטצ' כלים, ועוד ועוד..

כשמשנים את הגישה, זה הופך לאורח החיים הרגיל ללא מאמץ, פשוט צעד צעד.

בת אל סטודנטית במסלול להנהגת הבריאות שנת 2019