תכנית התערבות תזונתית קהילתית בת-קיימא: “בוחרים מקומי ואוכלים בריא” במועצה האזורית רמת הנגב

רכשו את כתב העת השלם כאן באתר

קראו את "תכנית התערבות תזונתית קהילתית" בגרסת PDF

---

רקע

היחידה הסביבתית, מרפאת היל”ה ואגף חינוך וקהילה במועצה האזורית רמת הנגב חברו יחדיו למהלך רשותי נרחב וחדשני החורט על דגלו; הנחלת עקרונות וכלים מושכלים לאכילה נכונה השומרת על גופנו, בריאותנו וסביבתנו הקרובה והרחוקה המתבססים על המשאבים הקיימים בסביבתנו. המהלך נפתח במערך של שבועיים מרוכזים של סדנאות בישול והרצאות מן השורה הראשונה לקהל הרחב ולצוות החינוכי והמבשל באשכולות הגנים. פתיחת הפרויקט עוררה התרגשות עצומה אצל תושבי המועצה והצוותים החינוכיים וגרמה לשינוי תפיסה משמעותי לגבי חשיבות הבנת מקור המזון, דרך ייצורו והשפעתו על בריאותנו וסביבתנו, והובילה להמשך והרחבת המהלך.

הפיילוט בגני-הילדים ובחדר האוכל המוסדי כלל הסברה מקיפה על מקור האוכל וחשיבות האוכל המקומי והאורגני, ההסברה התקיימה באמצעות סדנאות בישול עם הילדים וכמה סדנאות משותפות של הורים וילדים. כמו כן, הצוות החינוכי קיבל ומקבל הכשרה מלאה באמצעות הרצאות וסדנאות בישול חווייתיות. גננות משרד החינוך עברו השתלמות מקיפה בנושא מזון מקיים. כמו כן פותחה ערכת הדרכה ולימוד בנושא לגננות אשר נמצאת בהרצה במרבית גני משרד החינוך ברמת הנגב.

במקביל, צוות הפרויקט עובד על פיתוח מערך גינות ובוסתנים קהילתיים, פיתוח חצרות לימודיות בבתי-הספר והגנים בנושא חקלאות ומזון, ומערך שינוע של תוצרת מקומית ואספקת מזון יבש בריא למערכות הגנים ולחדרי אוכל מוסדיים.

הפרויקט לווה על-ידי ארגון שתי”ל ויועצת כלכלית מטעם הרשות לפיתוח הנגב. למרבה ההפתעה נתגלה שהשינוי גם היה כלכלי והביא לחיסכון בתקציב המזון של אשכול הגנים במדרשת בן גוריון. לכן, פרויקט זה מהווה מודל לפיתוח בקהילות נוספות ומנוף לשינוי אורח חיים.

פרק ראשון: רקע

בהרחקתנו את מקור ייצור המזון ממקום אכילתו, האחריות על איכותו, דרך ייצורו, הרי שהשובל שהוא משאיר אחריו מבחינת הטבע והאדם אינם בידינו. כשאנו מרוחקים מיצרני המזון המקומיים, אנו מאבדים את הקשר אל הקהילה שלנו ומחלישים אותה חברתית וכלכלית. במקביל, בעשורים האחרונים, בעיית השמנת יתר ומשקל יתר אצל ילדים ומתבגרים הפכה למגפה1. בעשורים האחרונים, עודף משקל אצל ילדים גדל גם במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית2. עודף משקל והשמנה בגיל צעיר נוטים להימשך עד לבגרות וקשורים בתחלואה גופנית ונפשית3.

לתפריט באיכות גבוהה יש השפעות מועילות מעבר לירידה במשקל. הוא מוביל לשיפור בהישגים לימודיים4. כמו כן, דיאטות עתירות שומן וסוכר של ילדים בגיל הרך קשורות בירידה באינטליגנציה ובהישגים לימודיים5. פעולה בסיסית ומכרעת נחוצה כדי לחנך את הדור הבא לצרוך תפריט מזין ומגוון. התערבות של אורח חיים צריכה לשאוף לשנות דרך חיים של פרטים ולשפר את בריאותם על-ידי שינוי דפוסי ההתנהגות המזיקים לבריאות6.

שינוי אורח החיים ומיגור השמנה הם אתגרים קשים הדורשים פעילות קהילתית7. גישה זו מיושמת בתכנית EPODE באירופה. זוהי תכנית מקיפה, ארוכת טווח ומוצלחת, שהתרחבה ליותר מ-500 קהילות בעולם. היא מדגימה גישה מקיפה הכוללת מעורבות בעלי עניין בקהילה בכל הרמות, לטיפוח אורח חיים בריא ובר-קיימא. התכנית הצליחה להפחית השמנה: הודגמה ירידה מ –11.4% ל –8.8% בקהילת התערבות לעומת גידול מ 12.6% ל –17.8% בקבוצת הביקורת (P ≤ 0.0001). עם זאת, אפשר היה לראות את הירידה רק לאחר 8 שנים. גישת EPODE מקדמת את מעורבותם של בעלי עניין בשני מישורים: א. ברמה מרכזית (משרדים, קבוצות בריאות, ארגונים לא ממשלתיים [NGOs] ושותפים פרטיים); ו- ב. ברמה המקומית (מנהיגים פוליטיים, אנשי מקצוע בתחום בריאות, משפחות, מורים, NGOs מקומיים, קהילת העסקים המקומית)8.

לדרך בה המזון מיוצר מעובד ונצרך יש גם השפעות חברתיות וכלכליות9.

הניסיון שנצבר בעולם מראה שהגברת צריכת מזון מקומי וטרי מביאה עמה בנוסף לתועלות הבריאותיות, גם תועלות חברתיות כלכליות וסביבתיות (הקטנת שינוע המזון – הקטנת Food miles, הפחתת כמות אריזות, עלייה באיכות ובטריות המזון, עלייה בהכנסות של עסקים מקומיים, ועלייה בהשקעות כספי הרשות המקומית בעסקים מקומיים10. השקעות מקומיות אלה נותנות מנוף כלכלי וחברתי שהוא הדבר חשוב בעיקר באזור פריפריאלי כרמת נגב, מקום בעל בעיית נגישות למקורות פרנסה באזורי הערים. בעולם, גופים ציבוריים משתמשים במערכות הזנה ציבוריות (בעיקר מערכות חינוך) כמענה לצרכים חברתיים, כלכליים, סביבתיים ובריאותיים. דוגמאות כאלה מצויות באיטליה, אנגליה, ארה”ב, ברזיל, דנמרק, אוסטריה ועוד11.

הזנה ציבורית, במיוחד במערכת החינוך, עונה על הצרכים התזונתיים של איכות (תזונה לא מאוזנת, אכילת יתר) וכמות (מזון בכמות מספקת). היא נקודת מפתח בשל חשיבותה בשילוב בריאות וסביבה, הממדים החשובים המשפיעים על משבר התזונה הנוכחי12. מבחינת כלכלה מקומית, הניסיונות בעולם העלו את רמת ההשקעה באזור, למשל באיירשייר, סקוטלנד. המעבר לצריכה מספקים מקומיים הכניס עוד כ-250,000 ליש”ט לכלכלה המקומית13. לרשות המקומית יש זכות, חובה ויכולת לתרום ולקדם את הכלכלה המקומית. יש לה השפעה על מקבלי ההחלטות בתחום רכישת המזון לגנים. זוהי גישה חדשנית לקידום הכלכלה המקומית המושתתת על אחריות ציבורית באמצעות שירות הניתן בכל מקרה (הזנה לגנים), אך לרוב, מספקים חיצוניים.

פרק שני: המיזם “בוחרים מקומי ואוכלים בריא” ברמת הנגב

היחידה הסביבתית, מרפאת היל”ה ואגף חינוך וקהילה במועצה האזורית רמת הנגב חברו יחדיו למהלך רשותי נרחב וחדשני, ביולי 2012, עקב ההבנה שהמזון הוא מרכיב מרכזי בחיינו ולו השפעה ישירה ועקיפה על בריאותנו ואורח חיינו. על כן אנו שואפים להנחיל עקרונות וכלים מושכלים לאכילה נכונה השומרת על גופנו ובריאותנו ולהתבסס על המשאבים הקיימים בסביבתנו ועל שימוש במשאבים אלה לטובתנו ולטובת ילדינו. מהלך זה כולל שלושה מעגלים בהם אנו פועלים: המעגל החינוכי הכולל את החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי בו התחלנו בגני הילדים בשל ההבנה שהרגלים חשוב להנחיל מגיל צעיר ושחלק גדול מהיום הילד נמצא במערכת החינוך. מכיוון שהגנים אחראיים על חלק עיקרי בתזונה שלו אנו פועלים באופן מתמיד לשיפור התפריט ולהגשת מזון איכותי ברמה גבוהה ומזינה, מזון אשר יכלול אוכל מקומי ככל האפשר תוך כדי הסברה מקיפה על מקור האוכל וחשיבות האוכל המקומי והאורגני. המעגל השני הוא הקהילה: מזון מקומי ובריא מייצר סביבו קהילה ומכאן חשיבותה הגדולה של ההסברה והפעילות בתוך הקהילה. המעגל השלישי הוא הכלכלה המקומית: פיתוח הכלכלה המקומית תאפשר צריכת מזון מקומי ובריא יותר אשר ייצורו משאיר שובל קטן ככל האפשר של השפעות על הסביבה. התהליך כולו לווה ע”י ד”ר אורי מאיר-צ’יזיק.

מטרות המיזם:

העלאת מודעות לבריאות, העלאת מודעות לקיימות, קידום כלכלה מקומית מקיימת, הגברת הקשר עם האדמה, הפחתה בצריכה.

בידינו היכולת לשנות זאת ולייצר דור בריא יותר, מודע ואחראי למעשיו הדואג לסביבתו הקרובה והרחוקה. הדרך היא ארוכה, אך צעדים קטנים מובילים רחוק, ולכן כאשר כל קהילה תקבל אחריות על תזונת ילדיה, חינוכם לאחריות ולמודעות לסביבתם באמצעות פיתוח כלכלה מקומית ענפה אשר חורטת על דגלה; בריאות, שמירה על הסביבה, צדק חברתי וטיפוח הקהילה, אזי נוכל להבטיח לילדינו עתיד המאמץ אורח חיים מקיים. על כן, פרויקט זה מהווה בעינינו מודל לפיתוח בקהילות נוספות ומנוף לשינוי אורח חיים.

פרק שלישי: הפעילות במיזם

1. יצירת שינוי תודעתי ותזונתי בגני הילדים תוך שתוף ההורים:

מיפוי של מערך המזון בגני הילדים בעלי מטבח מבשל ברחבי המועצה בוצע בהנחייתו של ד”ר אורי מאיר-צי’זיק, ובמקביל נערך סקר בעזרת שאלוני תזונה בקרב ההורים והגננות בכל יישובי המועצה. תוצאות השאלונים הראו כי ההורים מעוניינים בשינוי (פירוט בתוצאות).

נערך פיילוט בשני אשכולות גנים ביישובי המועצה: גני מדרשת בן גוריון, גני פתחת ניצנה (הנמצאים בקדש ברנע), התהליך החל כבר בשנה”ל תשע”ג. גני בסיס רמון הצטרפו בתשע”ד.

הפיילוט עובד על מספר רבדים:

א. שינוי תזונתי במטבח המבשל בעזרת ליווי מקצועי של נטורופתית מקומית; נעשה מעבר באופן הדרגתי לדגנים מלאים, העלאת מגוון הירקות והפירות והעדפת ירקות טריים על פני ירקות קפואים, העלאת השימוש בחלבון מן הצומח והפחתת צריכת סוכר. כמו כן, הגנים קיבלו גם חבילת סיוע במוצרים שלא קיימים במסגרת ההזמנה הרגילה (כולל מעבד מזון לאחד הגנים, מוצרי בריאות וכו’). יועצת כלכלית מהרשות לפיתוח הנגב באמצעות חממת “ניצנים” לתמיכה בעסקים בנגב, ליוותה אותנו בתהליך ובעזרתה נעשה מעקב ועריכת תחשיב כלכלי של השינוי בתפריטים בגנים כדי שלא תהיה חריגה מהתקציב בעקבות שינוי התפריט.

ב. הדרכה והכשרת צוותי הגנים; בדומה לפרויקט מעג”ן, נטורופתית מצוות היל”ה מגיעה לגנים מדי חודש, צופה כיצד הילדים אוכלים ונותנת הדרכה לצוותים. כמו כן קיימנו סדנאות בישול והכשרה לצוות הגננות, הסייעות והמבשלת אשר הועברו על-ידי אורי מאיר-צ’יזיק (ראה הרחבה בהמשך) ועל-ידי אוקסנה צמח, יזמית מפתחת ניצנה שעורכת סדנאות בישול בריא לילדים ולהורים. גננות משרד החינוך עברו השתלמות בנושא מזון מקיים במסגרת עבודה של היחידה הסביבתית ואגף קהילה וחינוך עם ה”רשת הירוקה”, השתלמות אשר התקיימה במסגרת ההשתלמויות השנתיות שלהן במהלך תשע”ג.

ג. הגברת מודעות וחשיפה לנושא בקרב הילדים; קיימנו סדנאות בישול ומודעות לבריאות לילדי הגנים שהועברו על-ידי כמה נשים מומחיות בתחומן מרמת הנגב (כל גן קבל כ-6 סדנאות בשנה).

ד. הגברת מודעות וחשיפה לנושא בקרב ההורים; במסגרת סדנאות הבישול שהתקיימו עם הילדים, נערכו שתי סדנאות בשיתוף ההורים, כמו כן נערכו הרצאות ומפגשים בנושא להורים ושעת ייעוץ של הנטורופתית המלווה את התהליך ניתנה להורים ללא תמורה פעם בחודש.

ה. ניטור והתאמה: ערכנו מדי פעם מיפוי – מעקב תזונתי של שבועיים רצופים בכל קבוצת גיל, כדי לנטר את קבלת המזונות החדשים. נעשה מעקב בכל גן כדי ללמוד כיצד ומה הילדים אוכלים. המעקב כלל סימון לגבי כל ילד: האם הוא אכל מנה עיקרית, פחמימה וירק. ראינו כי מרבית הילדים אוכלים ללא בעיה, וכשהייתה בעיה, פתרנו אותה נקודתית. המיפוי שיקף את יחס הילדים לתפריט; אם הייתה מנה מסוימת שהילדים פחות אהבו, יכולנו לדעת היכן לשים דגש (היו למשל ילדים שאכלו פחות סלט בחורף, שאהבו פחות מנה מסוימת, ואז נערכו שינוים בהתאם. כשהייתה לילד מסוים בעיה, נערכה פגישה אישית עם ההורים).

2. העלאת המודעות בקרב הקהל הרחב:

הפרויקט הושק באמצעות קיום שבוע: “בוחרים מקומי ואוכלים בריא” אשר התקיים בכל רחבי המועצה ונערך באמצעות מתן דגש על סוכר וקמח לבן. במסגרת השבוע נערכו הרצאות וסדנאות בישול ברחבי המועצה לקהל הרחב ולמרכזי מזון בישובים. כמו כן נערכו סדנאות בישול בגני הילדים, תצפיות על הילדים בזמן הארוחה ובדק בית של המוצרים בהם משתמשים במטבחי הגנים. מלבד זאת, נבנה תנור אדמה בשיתוף בני הנוער והתקיימה ישיבת התנעה אליה הוזמנו כל מזכירי הישובים ורכזי מערכות החינוך. כעבור כמה חודשים נערך שבוע נוסף במתכונת דומה לשבוע הקודם, אך בנושא “חלבון מן החי”. בשבוע זה התבצע מעקב אחר השינוי בגני הילדים. כמו כן ניתנו הרצאות פתוחות לקהל הרחב במכינת הנגב למנהיגות (במדרשה) ובבסיס רמון. סדנת “מה זה עושה בצלחת שלי?״ הועברה במועצה. נוסף לכך פורסמו כמה כתבות בעיתון המועצה בנושא זה, וכן נפתח עמוד פייסבוק לפרויקט בשם “ברמת הנגב בוחרים מקומי ואוכלים בריא”.

3. פעילות פנים ארגונית במועצה האזורית רמת הנגב:

א. הוקמה ועדת היגוי רחבה לפרויקט אשר מורכבת מהגורמים הרלוונטיים במועצה ובקהילה; היחידה הסביבתית, מרפאת היל”ה, אגף קהילה וחינוך, דוברת המועצה, יו”ר הוועדה החקלאית ומנהל המו”פ, נציגי החקלאים (חקלאים אורגנים מהפתחה), מנכ”ל המועצה, נציגי הרשת הירוקה ונציגי התושבים. הוועדה ניסחה את חזון הפרויקט ומטרותיו והתכנסה אחת לרבעון; הוועדה קיבלה ליווי מקצועי משתי”ל.

ב. הכשרת עובדי המועצה; התקיימה סדנת בישול בריא והרצאה לעובדי המועצה.

4. הקמה ושיקום גינות ובוסתנים קהילתיים:

הוקם מערך תמיכה לשיקום והקמת גינות קהילתיות ובוסתנים ביישובי המועצה. בכמה יישובים הוקמו ו/או שוקמו גינות קהילתיות וביישובים נוספים ליווינו את תהליך ההקמה. במסגרות החינוך הפורמלי הוחלט על הפיכת חצרות הגנים ובתי-הספר למרחבי צמיחה לימודיים המאפשרים לימוד חווייתי, התקרבות לטבע, למידה על חקלאות ועוד. בבית-הספר “משאבים” כבר הוקם מרחב צמיחה.

5. חיזוק ופיתוח הכלכלה המקומית:

א. תמיכה והקמה של שווקי איכרים מקומיים ביישובים במסגרת אירועי המועצה במידת האפשר.

ב. ליווי ותמיכה בהקמת עסק לשינוע סחורה מקומית בתוך המועצה להפצת מוצרי מזון מקומיים למוסדות החינוך, לחדרי אוכל מוסדיים ולתושבים, וטיפול בסחורה שבחלקה נזרקת לאשפה עקב חוסר ביקוש. הדבר כלל הקמת מדפים למוצרים מקומיים במרכולים של הישובים.

פרק רביעי: שיטות

במסגרת הפרויקט “בוחרים מקומי ואוכלים בריא”, התרחש במועצה האזורית רמת הנגב בגני הילדים תהליך של מעבר למזון בריא מקומי ומקיים שהתקיים בעזרת כמה שיטות המפורטות להלן. נבדקה גישת ההורים לשינוי מכיוון שבמהלך כזה המבוסס על שיתוף פעולה קהילתי, ההורים הם נדבך חשוב בשינוי.

שאלוני הורים

לפני תחילת הפרויקט הופץ בכל יישובי המועצה שאלון אינטרנטי בקרב ההורים, על עמדות בנושא תזונה, הרגלי התזונה של הילדים והאם ההורים מעוניינים בשינוי מצב התזונה בגנים.

סדנאות והכשרת צוות

בגני הפיילוט נערכו סדנאות לצוות, להורים ולילדים, בנוסף לפעילות שנערכה לכלל הציבור ברחבי המועצה.

סיכום ביניים והערכה כלכלית:

סיכום בגני הפיילוט בשנת הלימודים העוקבת לתחילת השינוי.

בחינת תהליך השינוי בגנים כללה:

• בחינת הרכב התפריט החדש מול התפריט הישן;
• בחינה של התפריטים הישנים על-ידי מומחה והכנת דוח סיכום כולל המלצות לשינויים בתפריטים;
• בדיקת ההתאמות שהוכנסו בתפריטים החדשים בכל אחד מאשכולות הגנים;
• ריכוז ההמלצות אשר לא יושמו;
• ריכוז עלויות המצרכים של התפריט הישן ושל התפריט החדש;
• ריכוז מחירי המוצרים מההזמנות שבוצעו בשנה אחת, הן הזמנות של התפריט הישן והן של התפריט החדש ובחינת עלות ההוצאה החודשית בתפריט החדש לעומת הישן;
• ניתוח כלכלי של השינוי בתפריטים ובחינת המשמעויות הכלכליות;
• ירקות ופירות לא הוכנסו לתחשיב בשל השתנותם לאורך השנה והשינוי התדיר במחירם;
• בחינת מעבר לשימוש בספקים מקומיים;
• בחינת המוצרים אותם אפשר לרכוש באזור מספקים מקומיים;
• בחינת הספקים הפועלים באזור;
• בחינת הלוגיסטיקה הנדרשת למעבר לספקים מקומיים.

  פרק חמישי: תוצאות

  שאלוני הורים:

  173 בתי אב ענו על השאלון. 97% מהמשיבים ענו כי הם מסכימים עם ההנחה שחשיפה למזון בריא בגן תתרום לשיתוף פעולה עם ההורים ולשימוש במזון בריא בבית (69% מסכימים מאוד, 29% מסכימים).

  על השאלה אילו מזונות נוספים היית מעוניין שיתווספו לארוחת הצהריים ענו ההורים:

  דגנים מלאים (55% מהמשיבים), חלבון מן הצומח (43%), ירקות נוספים (65%), אחר (18%).

  על השאלה כיצד לדעתך מובילי הפרויקט יוכלו לעזור בנידון, ענו המשיבים:

  הרצאה למתן ידע (28%), סדנאות בישול (36%), מידע כתוב (טבלאות תזונה/מתכונים) (31%), פעילות לילדים בגנים (כשעות העשרה במסגרת שעות הגן ((74%), פעילות הורים ילדים (מעבר לשעות הגן ((40%).

  מהשאלונים עולה כי ההורים מעוניינים במהלך של שינוי תזונה בגנים וחלקם אף מעוניין להגיע לפעילות ייעודית.

  סיכום ביניים והערכה כלכלית:

  השינוי התזונתי במערכת הגנים כולל:

• מעבר למוצרים מלאים, בעיקר דגנים מלאים (אורז, קוסקוס, בורגול, טחינה משומשום מלא) ;
• הפחתת צריכת חלבון מן החי (יום צמחוני) ;
• תוספת קטניות מבושלות;
• הפחתת צריכת סוכר ומלח;
• העשרת מגוון הירקות.

  השינוי נעשה בהדרגה ולא כל ההמלצות יושמו; חלקן מסיבות פרקטיות של מוצרים שאינם קיימים אצל הספק.

  השפעת השינויים על ההוצאה החודשית הממוצעת הכוללת בשני אשכולות הגנים יחד על מוצרי מזון, ללא פירות וירקות:

• הפחתת צריכת חלבון מהחי הובילה לחיסכון בשני מישורים:

  חיסכון של כ-3,000 שקלים בחודש בגין הפחתה של בשר ודגים – חיסכון בשיעור של 22%

  חיסכון של כ-2,600 שקלים בחודש בגין הפחתת מוצרי חלב – חיסכון בשיעור של כ- 61%.

• המעבר ללחם מלא ולפריכיות אורז הוביל לעלייה בהוצאה החודשית בסך של כ- 1,600 שקלים – עלייה בשיעור של 91%.
• הפחתת השימוש בסוכר הוביל להורדת ממרח השוקולד, הקורנפלקס והתרכיזים מהתפריט ולהכנסת דבש וממרח תמרים, מהלך אשר הוביל לחיסכון של כ- 1,600 שקלים – חיסכון בשיעור של כ-89%.

  החיסכון הכולל בהוצאה החודשית על מוצרי מזון (ללא פירות וירקות) הוא כ-5,300 שקלים – חיסכון בשיעור של כ-16%.

  לאחר בחינת החלופות באזור לא נמצא ספק מקומי של מוצרי מזון יבש.

  ההצעה של הספק המקומי (המספק ירקות ופירות אורגניים) גבוהה ביותר מ- 33% מהקניות הנוכחיות של גני הילדים. כלומר, במצב הנוכחי, אין צידוק כלכלי למעבר לספק אורגני מקומי.

  דיון ומסקנות

  חוזר המנכ”ל החדש של משרד החינוך מדגיש את חשיבות נושא התזונה הבריאה לילדי הגן. בחוזר מופיעות הדרישות מהמערכת כגון איסור הגשת מזון מעובד התפריט לא יכלול חטיפים, מזון מטוגן, ממתקים ושתייה ממותקת. דגשים נוספים הם: הגשת ירקות ופירות טריים, מומלץ כי הדגנים יהיו מלאים, אין להמליח את המזון ,אין להוסיף סוכר או תחליפי סוכר, יש להקפיד על גיוון בצבעים ועוד14. ברמת הנגב החלה המועצה בשינויים אלה כמה שנים קודם לכן, ולכן יש לנו כבר פרספקטיבה על שינוי תזונה מסוג זה.

  בגני הילדים: זוהי הפעם הראשונה בארץ שרשות מקומית מקבלת אחריות ועושה תהליך נרחב של תכנית התערבות תזונתית קהילתית. בעבר, היו תכניות כאלה בארץ, אך לא ברמה של רשות מקומית, אלא כיוזמות מקומיות בגנים בודדים או ביישובים ספורים.

  כמו כן, מרבית ההורים מסכימים כי חשיפה למזון בריא בגן תגביר שיתוף פעולה בנושא זה בבית. הורים רבים הביעו רצון לשינויים כגון תוספת דגנים מלאים, הגדלת מגוון פירות וירקות, תוספת חלבון מן הצומח ועוד. בטקסט חופשי כתבו הורים רבים: הפחתת סוכר. אלה עיקר השינויים שהוכנסו לגנים. מרבית הילדים קיבלו את השינוי ללא בעיות מיוחדות. שינוי זה חייב להיעשות בהדרגה ועם ליווי. הבעיה העיקרית הייתה שינוי התפיסה, בעיקר בקרב המטפלות והסייעות (הגננות עברו השתלמות בנושא, אך מרבית גננות משרד החינוך אינן נשארות עם הילדים במהלך ארוחת הצהריים). נטורופתית מטעם מרפאת היל”ה (המרפאה האינטגרטיבית) ליוותה את השינוי וסייעה לתהליך באמצעות הדרכת הרכזות, הצוותים, והמבשלת ונפגשה לפי הצורך עם הורי הילדים. בערב שיחה שהתקיים עם ההורים היו טענות כי התפריט החדש לא טעים לחלק מהילדים, הם לא אוכלים טוב ומבקשים פריטים מתוקים במקום ארוחה. המיפוי שנערך הראה שהמצב אינו כך, ומרבית הילדים אוכלים ללא בעיה. ילדים שגם קודם חשו שיש אפשרות למניפולציה על ההורה בנושא האוכל, היו יכולים לשחק בקלפים נוספים. מרבית הילדים קיבלו את השינוי לא בעיות מיוחדות.

  בחדרי אוכל מוסדיים (בעיקר בקיבוצים) היו תלונות של התושבים על המזון המוגש להם. התקיים ניסיון למהלך באחד הקיבוצים, אך בשל תחלופות בצוות ולא הייתה מספיק מחויבות מטעם הקיבוץ להירתם לתהליך. כמו כן, יש קושי רב בשינוי חדרי אוכל מוסדיים כי הם משרתים מגוון אוכלוסיות (מערכות חינוך, חברי קיבוץ ותושבים, ולעתים עובדי מפעל הממוקם בקיבוץ) וקשה לענות על הצרכים של כולם. אך כיום הצוות עומד בתחילתו של מהלך במספר חדרי אוכל מוסדיים ברחבי המועצה אשר הראו התעניינות רבה בביצוע השינוי ופנו בנושא בעקבות התהליך הכולל.

  מבחינה כלכלית, אפשר לראות כי תכנית ההתערבות התזונתית, עומדת ביעד התקציב ואפילו מסייעת לחיסכון כלכלי בהוצאות על המזון. בחלק מהסעיפים אמנם חלה עלייה בהוצאה, לעומת אחרים בהם יש ירידה, אך בסיכום הכולל, השינוי התזונתי מביא לחיסכון בעלויות. יש לקחת בעירבון מוגבל את התוצאות כי לא הוכנסו לתוכן נתוני הירקות והפירות וכן הנתונים הכלכליים לפני ואחרי נלקחו ממספר חודשים ולא משנה שלמה. כמו כן, נקודת ההתחלה הייתה הימצאות של מזונות ממותקים ומעובדים בגן. הפחתתם הביאה לשינוי מהותי בתקציב. שינוי כזה בגנים תביא לירידה פחות חדה בהוצאות. במצב הנוכחי, אמנם אין צידוק כלכלי למעבר לספק אורגני מקומי אך היות ומערכת השיקולים מורכבת משיקולי כלכלה מקומית מקיימת ומעבר למזון אורגני מקומי, יש לבחון את הצעתו של הספק לאור האמור. החיסכון שהושג בעקבות שינוי התפריטים, יכול לאפשר תמיכה במהלך רכישת תוצרת מקומית מבחינה תקציבית. גם אם מהלך זה לא יוביל לחסכון, הוא יענה על מטרות התהליך כולו, היינו, שימוש במזון מקומי ומקיים.

  המהלך הראה כדאיות כלכלית, ולכן מבחינה זו הוא בר-קיימא. תכנית כזו גם עומדת ביעדים התקציביים המוגבלים של מערכת החינוך הציבורית. אבל הוצגו גם מגבלות טכניות הנוגעות למלאי הקיים של הספק לגנים, דבר שהוא מכשול משמעותי (לספק אין פסטה מקמח מלא ולכן לא עברו לפסטה כזו). התכנית לא הצליחה להגיע למצב שבו יש ספק מקומי של ירקות ופירות לגנים. הדבר עדיין אינו רווחי (מי שהגיש מועמדות הוא ספק אורגני ולכן המחירים גבוהים יותר. כמו כן, הוא לא יכול לספק הכול והנוחות שבאספקה מירקן אחד חשובה לרכזות).

  באופן כללי, התכנית “בוחרים מקומי ואוכלים בריא” שהוצגה במאמר זה היא אפשרית וברת- ביצוע. ישנם קשיים לאורך הדרך, אך הם ניתנים לגישור כשכל הצדדים מעוניינים שהמהלך יצליח. נראה בעיקר כי עם הרבה נכונות, שיתוף פעולה בין גורמים שונים ונחישות, אפשר לבצע תכנית התערבות תזונתית בגנים ואף לעמוד בכך כלכלית. הקושי העיקרי הוא כאמור שינוי התפיסה בקרב חלק מההורים והצוות.

  נושאים ופעילויות רבות עדיין עומדים בפני הפרויקט. לאחרונה, הסתיימה הכנת ערכה לצוותי הגיל הרך (חוברת מא’ ועד טף), ונשקלים המשך הצעדים בשנה הקרובה בגין צמצום משמעותי בתקציב המועצה והתאמה לתקציב החדש.

---