ארוחות הבוקר בגני ילדים – הורות מבולבלת / שולה דביר-הרטמן

שולה דביר-הרטמן היא חברת המחזור הראשון של המסלול להנהגת הבריאות. אשת חינוך ותיקה, גננת ובעלת גנים במשך למעלה מ-30 שנה, דביר-הרטמן מציגה את הבלבול הקיים בנוגע לתזונה המתאימה ביותר לילדים – איך מוכרים לנו מוצרים ומה בעצם כדאי לשים לב אליו, כשבוחרים אוכל בשביל הילדים שלנו?

המאמר מתפרסם בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית 13.3.15

 



 

עובדה ידועה היא שרוב מחקרי המזון ממומנים על-ידי חברות המזון. למעשה, קשה שלא להתייחס אל המחקרים הללו כאל חלק מהפרסום האגרסיבי המופנה הן להורים והן לילדים, ממומן במיליוני שקלים ונועד לשכנע אותנו לצרוך את מה שהם מעוניינים למכור ולאו דווקא את מה שטוב לנו. בפועל, חברות המזון מוכרות לנו אשליה של בריאות במסווה של מילים משכנעות

אותן החברות יודעות שכל ההורים רוצים רק בטובת ילדיהם ויעשו הכול על מנת לשמור על ילדיהם מפני סכנות, מחלות ועוד. גם כשהבריאות נוגעת למזון אותו הילד צורך, ההורים לא יחסכו וידאגו לתת לילדם את מה שבעיניהם הכי טוב עבורו. רוב ההורים יודעים היום שלתזונת הילדים יש השפעה קריטית על איכות חייהם ובריאותם. ובדרך כלשהי הפכה אחת הפעילויות הבסיסיות ביותר – להחליט מה לאכול – לפעולה המצריכה מידה רבה של עזרה ממומחה, חוקר, מורה או סדנא, וכל זה כדי שיגידו לנו מה מותר ומה אסור לאכול. בספר "דילמת השפע" כתב החוקר מייקל פולאן:

"כתרבות, דומה שהגענו למקום שבו כל ידע קדום שאפשר שהיה בידינו בקשר לאכילה, ויהא ידע זה אשר יהא, הוחלף בבלבול ובחרדה. בדרך כלשהיא הפכה אחת הפעילויות הבסיסיות ביותר – להחליט מה לאכול- לפעילות המצריכה במידה רבה עזרת מומחה".[1]

אותן החברות, שמודעות לבילבול ההורי, עושות שימוש מכוון במילים כגון: בריא, טבעי, אנרגיה, גדילה ועוד… שימוש שמטרתו לתת להורים הרגשה כי מישהו למעלה דואג לילד שלהם, דואג לצמיחה מיטבית ואופטימלית שלו. אלא שבמציאות הילד אוכל מזון מעובד מידי, מתוק מידי וחסר בערכים מזינים.

מאמר זה בא לנסות ולעשות סדר בבילבול שבהרגלי ארוחת הבוקר, להעביר ידע, לנפץ מיתוסים שגויים, ובעיקר לפשט את המעבר מהתאוריה למעשה. לא רק להסביר כמה חשוב לאכול אלא גם לספק לכם דרכים פשוטות, קלות וטעימות.

 

מה אוכלים הילדים בגן?

זה כבר כ-30 שנה שאני עובדת בארגון גדול של מערכת החינוך. בעקבות ניסיוני במערכת, בחרתי בארוחת הבוקר בגן כדוגמה. במהלך שנות עבודתי במערכות חינוך לגיל הרך, חל שינוי עצום בכול הנוגע לארוחות הנאכלות בגן. מהפכת הבריאות שעוברת בימים אלו לא פוסחת על ארוחת הבוקר שבגני הילדים, תהליך שהגיע לשיאו בשנתיים-חמש האחרונות.

בעבר היו כמעט כל ילדי הגן מביאים איתם שילוב של מה שאפשר היה למצוא במכולת השכונתית – כריך עם שוקולד/ריבה ופרי העונה (אני עדיין זוכרת את ריח הבננות בכניסה לגן). לאט לאט חדרו ממרחי החומוס/תמרים/גבינות וכד'. בהמשך נוספו המעדנים והקורנפלקס. כיום כל ילד מתהדר בקופסת פלסטיק ובתוכה ניתן למצוא גוונים רבים של ארוחה. כל משפחה מנסה לייצר לילד שלה פאזל של "מזון בריא", למיטב הבנתה. אצל אחוז גדול מהילדים יימצא, בנוסף לקופסת האוכל, גם חטיף בריאות קנוי מתועש. על הקשר בין החטיפים הללו לבין בריאות נדון כאן בהמשך, אולם ברור כי ההורים מוכנים לעשות הרבה בשביל שהילד שלהם יאכל בריא.

ארוחות הנשלחות עם הילדים יכללו לרוב:

  • לחם מלא עם ממרח שוקולד
  • פסטה עם קטשופ
  • תותים בקיץ וענבים בחורף (כמובן שעברו תהליכי שימור וקירור רבים להגיע לצלחת שלא בעונתם)
  • פנקייק עם רוטב מייפל
  • קורנפלקס ואקטימל
  • מלאווח
  • ירקות חתוכים בצורות
  • זיתים מגולענים

ועוד….

ההורים מבולבלים אל מול שפע המידע ושפע המזון. כל סופרמרקט גדוש בפיתויים. ההורים לא יודעים מה להגיש לילדים וכמה. אם פעם היה רק לחם לבן ולחם שחור, הרי שהיום יש שפע אדיר במחלקת הלחמים ורובנו 'לא מוצאים את הרגליים והידיים'. הבעיה שנוצרה בעקבות השפע היא איך להתקדם לקראת תזונה טובה יותר? לאכול בצורה בריאה ומזינה?

באחד הבקרים ניגש אלי אב שסיפר בגאווה כי היום ארוחת הבוקר היא בריאה וכוללת קורנפלקס ואקטימל. לא ידעתי מה לומר על הבחירה במוצרים מתועשים כבחירה 'בריאה' יותר, על פני עלה חיוך קל דבר שגרם להורה לאי נוחות קלה ומיד באה האמירה "אני מנסה לתת לו לגן אוכל הכי בריא". מכיוון שהמקום והזמן לא איפשרו לנו לפתח את הנושא, בחרתי לבעלות על הכתב כמה בעיות שכיחות בתזונת הילדים בגן. נתרכז כאן בתזונה שבאחריות ההורים – אותה ארוחת בוקר או ארוחת עשר שהם שולחים עם הילדים לגן – ניתן כלים מעשיים שיעזרו בבחירת אותו מזון ונמליץ על "קופסת הבוקר" האולטימטיבית.

יחד עם התבגרותי, עם השנים שעברו ועם המשך לימודיי המקצועיים, נחשפתי בשנים האחרונות לידע רב הנוגע להשפעת המזון שאנו אוכלים על ההתפתחות הפיזית הקוגניטיבית והרגשית. בשנתיים האחרונות בחרתי להתמקצע בנושא ולהביא את בשורת המזון המזין לתוך גני. התחלתי עם ילדי הגן והפניית תשומת ליבם לאוכל שהם מביאים לגן, והמשכנו בשיח עם ההורים אודות חשיבות המזון אותו הילד אוכל. העיקרון המנחה היה שאוכל צריך להיות קודם כל מזין. כלומר – לספק לנו את אבני הבניין החיוניות לגוף, למוח ולנפש. כמובן שהוא צריך להיות טעים ואסתטי כדי שנשמח לאכול אותו, אבל בשום מקרה אינו אמור להכניס לגוף "סוכנים מזיקים" כמו סוכרים, חומרי שימור, צבעי מאכל ועוד…בקיצור "אוכל תעשייתי", כאלה שבכמות מצטברת יגרמו לבעיות. ילדים מרגע היוולדם לא מפסיקים לגדול לרגע, תזונה לא איכותית תפגע בחוסן שלהם (מערכת חיסון חלשה), ביציבות שלהם (עודף משקל ולחץ על השלד) ובעמידות איבריהם לאורך שנים.

כשנתיים מאז שהתחלתי בשינוי, ניתן לראות ארוחות מזינות מגיעות לגן עם הילדים בבוקר, פתיחות מצד ההורים לגבי המלצות הנוגעות להרגלי אכילה (בעיקר המעטה באוכל מעובד והפחתת סוכרים) וערב משפחות שבו לומדים להכין חטיפי בריאות.

השיא היה במקרה של ילד שהופנה למעקב בשל התנהגות נוירולוגית שהתבטאה בהשמעת קולות לא רצוניים, עיוות תנועתי לא נשלט ועוד. המלצת רופא נוירולוג הייתה מתן תרופות הרגעה, בתחילה במינון נמוך ועלייה במינון בהתאם למצב. בשיחה עם ההורים הוברר לי כי הילד שותה משקאות ממותקים במשך היום, בוקר וערב, שוקו ממותק והרבה חטיפים. המלצתי להורים להפחית עד כדי הימנעות במזונות הללו. הורים פחדו מהתנגדות מצד הילד ולכן הם בחרו להוריד בהדרגה מזונות אלו, מתוך חשיבה שזה מה שיעזור להם להימנע מתרופות שאותן המליץ הרופא המטפל. כיום, שנה אחרי שהמשקאות הממותקים יצאו מהבית ומחיי המשפחה ההיקפית לגמרי, המזון מורכב מהרבה ירקות והילד, מתפקד באופן נורמלי בגן.

הורי הילדים בגני הם מדגם מייצג של הורים רבים שחווים "הורות מבולבלת" בנוגע למזון אותו הם מנגישים לילדיהם. כל ההורים רוצים רק בטובת ילדם ואוהבים אותם עד אין קץ, מרבית ההורים יעשו הכל על מנת לשמור על ילדם מפני סכנות, מחלות ועוד. מרבית ההורים יעשו הכול בכדי ללמוד ולדעת מה הכי טוב עבור ילדם. דברים אלו נוגעים לגידול הילד בכלל ולשמירה על בריאותו בפרט, וכשהבריאות נוגעת למזון אותו הילד צורך, הרי שגם פה ההורים לא יחסכו וידאגו לתת לילדם את מה שבעיניהם הכי טוב עבורו. רוב ההורים יודעים היום שלתזונת הילדים יש השפעה קריטית על איכות חייהם ובריאותם.

 

המוקשים שלנו

אם כך, אם הסכמנו שהורים יעשו הכול למען בריאות ילדיהם, כיצד זה שהם מציידים אותם באופן קבוע באוכל מזיק לארוחת עשר מדי יום? כיצד זה שהמזווה בבית עמוס בחטיפים? מה גורם לאותם הורים להאמין שילד צריך לאכול מעדן מעובד ומתועש כדי לקבל את תצרוכת החלבון היומית?

  • חברות המזון מוכרות לנו מוצרים תוך שימוש במושגים לכאורה בריאים, כגון :"ללא שומן", "ללא כולסטרול", "חטיף בריאות" ועוד. אנחנו צורכים מוצרים כי נדמה לנו שהם בריאים, אבל לא כל מה שמתחפש לבריא הוא באמת כזה. הפס הירוק על האריזה שמתקשר ל"מזון בריא" אלא שלא כל מה שמסומן לנו בתתוית ירוקה או בצבעי אדמה בסופרמרקט, ולא כל מה שמועשר בתוספים "בריאים" הוא בריא.
  • אותן פירסומות מוכרות לנו דימויים של אימהות שמאכילות את ילדיהם במוצרים תעשייתים אך מזינים. לא נדון כאן על מקום האבות בפירסומות האלה, אבל על רכיב הזמן וההשקעה אפשר לומר כי אכן צריך להשקיע במזון מזין. האוכל המתועש לא מזין כמו מזון ביתי.
  • חטיפי "בריאות" – חטיפי בריאות נתפסים כחטיף בריא, הם אמורים להיות טובים לבריאות אך למען האמת הם מכילים שומן, וסוכר מעובדים, במיוחד אם מדובר בחטיפי "בריאות" עם עוגיות ושוקולד. למעשה, מדובר בממתקים לכל דבר.
  • דגני בוקר – דגני בוקר רבים הם פשוט ממתקים. דגני בוקר משווקים לציבור, ובעיקר לילדים, כארוחה של בריאות. חשוב לזכור שמדובר במזון מעובד מאוד ומכיל כמויות גדולות של סוכר, בכך הדגנים לא שונים מממתקים או מעוגיות.
  • מעדן חלב – הוא בעצם קינוח מתוק. 7-3 כפיות סוכר, תלוי במוצר ובגודל האריזה. בנוסף הוא מכיל גם עמילן מעובד, מייצבים, חומרי טעם וריח, מווסתי חומציות, צבעי מאכל ולפעמים גם מלח. כדאי גם לדעת שלא כל מעדני החלב בטעמי פירות באמת מכילים פרי.
  • עקרון הדמיון. לדוגמה- מוצר כמו במבה, עשוי במקור מבוטנים. עכשיו כל מה שנשאר זה ליצור ממרכיבים מלאכותיים בעיקר דמוי בוטן.
  •  מילת הקסם "ביו"– מהפיכת מוצרי הביו- העשירים בחיידקים המועילים לגוף, התחילה במוצרי החלב, ועד מהירה הפכה למוצר בפני עצמו -אקטימל, או דגני בוקר, המועשרים בסיבים תזונתיים פרו ביוטיים.
  • לחם– הלחם השכיח בעיקר בארוחות הבוקר הוא הלחם הלבן, את הלחם הלבן מכינים מקמח "מעובד" העשוי מהרכיבים הפשוטים ביותר שבגרעין החיטה, למעשה בקמח לבן מנפים את הסובין והנבט עתירי הרכיבים המזינים. עם זאת, ללחם המלא יש כבר הילה של בריאות, ולכן גם בתחום הזה קשה לדעת במה מדובר בלי לבדוק, פעמים רבות הלחם שנראה לנו כ"כ בריא- חום, עם דגנים מפוזרים מלמעלה- הוא לא יותר מלחם לבן שנצבע בקצת קרמל.
  • מוטיב הבריאות "מן הטבע", הוספת תוויות כמו- "רכיבים טבעיים בלבד", 'טבעי'. היוגורט טבעי, המיץ מחומרים טבעיים בלבד, האנטיתזה לג'אנק פוד זה אוכל טבעי, וטבעי=בריא. חומרים טבעיים אכן עדיפים על מוצרים המכילים חומרי מאכל מלאכותיים, אך מצד שני- אינם מבטיחים כלל בריאות. השאלה היא – עד כמה המוצר מעובד. למשל- קטשופ, מכיל רכיבים טבעיים בלבד, שחלקם הוא סוכר (טבעי) ומלח (טבעי גם כן). דוגמה נוספת – מיץ פירות "טבעי", יש לזכור כי אחד החלקים החשובים והבריאים בפרי הוא הסיבים התזונתיים. ברגע שסוחטים מפרי את המיץ, הסיבים נותרים בחוץ ומקבלים רק מים עם סוכר.
  •  הנתרן– אחת הבעיות במזון מתועש היא עודף נתרן. במילים אחרות – מלח. כמעט בכל מזון (כולל בירקות) יש נתרן – אבל במזון קנוי יש יותר: דגני בוקר, חטיפים, אבקות מרק…. והבעיה שזה מצטבר לכדי כמות גדולה. גדולה מידי.

 

אז מאיפה מתחילים?

  • הצעד הראשון הוא להוסיף לסדר העדיפויות בקנייה את השאלה: "איזו בחירה בריאה יותר?". להכניס את הנושא למודעות שלנו בתהליך הרכישה והכנת האוכל.
  • קראו רשימות רכיבים: סדר ההופעה ברשימה הוא לפי כמות המרכיב במוצר, מה שיש הכי הרבה יופיע ראשון. (נסו להימנע ממזון שהרכיב הראשון שלו הוא סוכר)
  •   ילדים אוכלים את מה שיש בבית ומושפעים מיחסכם אל המזון. כהורים אחריותכם לוודא שיהיה אוכל איכותי ומזין.
  •  חטיפים וממתקים הם לא מקור לוויטמינים ומינרלים! (ביסלי זה לא מקור לאומגה 3….). אם כבר חטיפים, אז בחרו בחטיף שרשימת הרכיבים שלו היא הקצרה ביותר.
  •  בדגני בוקר יש לשים לב לכמויות הסוכר והנתרן המצוינות על האריזות ולהשוות ביניהם. תמצאו שיש בלא מעט דגני בוקר הרבה נתרן, בנוסף לכמות סוכר נכבדת, והם עשירים בשומן.
  • הפעילו הגיון פשוט ובריא. לכו על יותר פירות וירקות.
  •  הכינו לבד. לדוגמה – מעדן חלב: קנו יוגורט פשוט והוסיפו לו פירות חתוכים או אפילו מעט ריבה.
  •  אל תתייאשו! נכון שנדרש מאמץ רב ותושייה– אבל התוצאה תהיה רווח מוחלט של הילדים שלכם. תזונה טובה היא בסיס לבריאות טובה – ולזה אין מחיר.

 

סיכום

העיקרון המנחה הוא שאוכל צריך להיות קודם כל מזין ולספק לנו את אבני הבניין החיוניות לגוף, למוח ולנפש. הוא צריך להיות טעים ואסתטי כדי שנשמח לאכול אותו, ובשום מקרה הוא אינו אמור להכניס לגוף "רכיבים מזיקים". רובינו חיים בבילבול בשל האפשריות והשפע שנמצאים בחנויות, התרגילים הפירסומיים ושלל המחקרים היוצאים חדשות לבקרים וסותרים אלה את אלה.

אני מקווה שבעקבות הקריאה במאמר זה עוררתי אתכם למחשבה בעניין תזונת ילדכם, ובעיקר שבעתיד תדאגו לקנות בעיניים ביקורתיות יותר את מרכיבי ארוחת הבוקר של ילדכם/ זכרו – עונתי, רשימת רכיבים מצומצמת, ביתי (ולא מתועש), הם מה שיהפכו את ארוחת הבוקר בגן מ"בריאה" למזינה.

יש הרבה מה לעשות בגנים ובמערכות החינוך שלנו כדי לקדם את הבריאות הקהילתית של כולנו.

מידע נוסף בנושא- http://www.mazon-izun.com/?p=7563

 

[1] מייקל פולאן, דילמת השפע, האם אנו בוחרים מה לאכול?, מודן 2006, עמ 9.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “ארוחות הבוקר בגני ילדים – הורות מבולבלת / שולה דביר-הרטמן

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s