סופר-פוד / נילי אלדר

נילי אלדר היא חברת המחזור השני במסלול ל"הנהגת הבריאות".
המאמר מתפרסם במלואו בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2016.



 

הקדמה

כשהיינו קטנים, "כוח בראשית"[1]  הבטיח לנו שתפוח עץ יעשה אותנו בריאים וחזקים. אחר-כך סיפרו לנו שהבננה היא "פצצת אנרגיה צהובה", ש"קיווי עסיסי עם ויטמין C" יסייע לנו לעבור את החורף בשלום ושאם רק נאכל תרד "נהיה חזקים כמו פופאי". החיפוש אחר מזונות אולטימטיביים שיספקו לנו מענה מהיר לתזונה שלמה בעידן המודרני עדיין לא תם, רק המזונות משתנים. כיום קוראים להם 'ג'וג'י ברי', 'זרעי צ'יה', 'זרעי המפ', 'מאקה', 'ספירולינה', או בשם הכולל "סופרפוד" (בעברית "מזונות-על').

אם נבדוק מה משותף לכל מזונות-העל שצצו בשנים האחרונות, נראה שיש דבר אחד שמאחד את כולם – מחירם היקר ומקורם הרחוק.

להמשיך לקרוא

מנגנונים קהילתיים לצדק חלוקתי / אורי מאיר-צ'יזיק

ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק הקים את מסלול הלימודים ואת המרכז ל"הנהגת הבריאות".
מאמרו הזה מתפרסם במלואו בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2016.



לאורך ההיסטוריה והאבולוציה של המין האנושי התקיימו בכל תרבות וחברה מנגנונים קהילתיים שתפקידם היה לשמור על חלוקה הוגנת או שוויון מסוים בחלקות המזון. מאז המהפכה החקלאית ותחילת תהליך ההתרחקות שלנו מתהליכי יצור המזון, הולכים מנגנונים אלו ומתמעטים.

במאמר אביא מספר דוגמאות למנגנונים כאלו שפעלו לאורך ההיסטוריה והאבולוציה, נספר את סיפורם ונשאל האם בחברה המודרנית בה אנו חיים אפשר עדיין לקיים מנגנונים כאלו, ואיך? להמשיך לקרוא

תמיכה חברתית / איה מאיר-צ'יזיק

איה מאיר-צ'יזיק היא חברת המחזור השני במסלול ל"הנהגת הבריאות".
המאמר מתפרסם במלואו בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2016.



בתור התחלה, חשוב לי לציין -בקרוב אהיה בת עשר. אמא שלי מספרת שכשהייתי צעירה יותר, אהבתי לשבת ליד אנשים ולהקשיב לשיחות שהם מנהלים. לראות איך הם מעצבנים אלה את אלה, משמחים, מצחיקים ומדאיגים. להקשיב לשיחה שמתנהלת, ולמה שיוצא ממנה. אבל איך הם יודעים לעשות את כל זה?
לקראת כתיבת מאמר, כשחשבתי על השאלה שהכי מעניינת אותי, חזרתי מיד להתבוננות על מערכות יחסים.

הסוציולוגיה אומרת שהאדם הוא חיה חברתית. במילון אבן שושן כתוב שחברה היא "ציבור, קיבוץ האנשים שאיתם בא האדם במגע על-פי רוב”. אני רוצה להתמקד ברשת התמיכה החברתית, בעיקר של ילדים. למיטב הבנתי, רשת תמיכה חברתית מורכבת מהאנשים שמאוד קרובים אלי ואני מרגישה טוב לדבר איתם על דברים כשאני עצובה וכשכואב לי הם באים לעזרה.  אך האם זה הכרחי שיהיו אנשים שיוכלו לעזור לי כשאני צריכה עזרה? אני צריכה הרבה חברה ואני יודעת שיש ילדים שצריכים מעט חברה, למה יש חברה?   האם רשת תמיכה חברתית היא דבר הכרחי?

תצפיות שערכתי מראות שלילדים רבים יש לפחות חבר אחד או חברה אחת ולרוב אף יותר.  להרבה ילדים יש מישהו, חבר/חברה, שהם מרגישים שהם יכולים לגלות לו הכל והוא לא יגלה לאף אחד. האם זה אומר שהם מרגישים שיש מי שיכול לעזור להם בצרה? ממה מורכבת רשת תמיכה?

איך מבררים ממה מורכבת רשת תמיכה?

כדי לחקור את התחום הזה הרכבתי שאלון (בנספח) עם השאלות שלדעתי מרכיבות את תמונת רשת התמיכה החברתית. נתתי לילדות שונות למלא את השאלונים וקיבלתי תשובות מתשע מהן. הבטחתי להן אנונימיות, אבל אני יכולה לספר שהן בין גילאי 6 ל-11, חלקן לומדות בבית-ספר וחלקן בחינוך ביתי, חלקן גרות בקיבוצים וחלקן בעיר. אוכל גם לספר קצת על מה שהן ענו.

מהתשובות לשאלון גיליתי שלכל העונות יש מישהו או מישהי שהן סומכות עליו בכל מצב. לכולן חשובה מאוד מאוד המשפחה. ברוב המקומות כתוב שסומכים על אבא, אמא, אחיות גדולות, אחים גדולים וקטנים. אולי זה ככה אצל כולם, ואולי זה קשור לשלב בחיים – כולן ילדות צעירות. בכל השאלונים כתוב שיש מישהו אחד לפחות כזה, שסומכים עליו שיעזור.

Screenshot_6

רוב הילדות לא הצליחו למצוא מקרה שבו היא הייתה צריכה עזרה ואף אחד לא בא לעזור לה. חוץ מסיפור אחד, שמובא כאן בעילום שם בתור דוגמה. אחת הילדות סיפרה: "יצאנו לטיול ט"ו בשבט עם הקיבוץ וכשחזרנו הנעליים שלי היו ספוגותאז השארתי אותן אצל דוד שלי והלכתי לחברה שלי. כשחזרתי היה קפוא בחוץ. הלכתי לדוד שלי כדי לקחת את הנעלים, אבל הנעלים לא היו שם אז חזרתי הביתה יחפה, אבל גם לא היה מי שיעזור לי". למרות הסיפור הזה, כל השאלון של אותה ילדה דווקא מראה שיש לה על מי לסמוך ושהיא מרגישה בטוחה. כנראה שגם כשיש על מי לסמוך, לפעמים מרגישים קצת לבד.

בסוף השאלון ביקשתי שיציירו את רשת התמיכה החברתית שלהן, כי רק עם קריאת השאלון מבינים מה זו בעצם רשת תמיכה חברתית. בציורים הן מציירות אנשים, הרבה פעמים את כל המשפחה שלהן. הרבה נכתב בציורים, כמו בשאלונים בכלל – אמא ואבא ואחים ואחיות. המשפחה היא כנראה חלק חשוב מרשת התמיכה. חלק מהילדות ציירו את עצמן מוקפות, וסימנו שיש להן מקום לצאת 'לנוח' מהתמיכה.

אני לומדת מהשאלונים שילדים צריכים את המשפחה שתומכת בהם ואת החברים שיכולים לעזור להם תמיד. בשביל שיהיה להם מישהו יכול לתמוך בהם, לעזור להם. כשיש תמיכה חברתית אז מרגישים שיש מישהו שיכול לבוא ולעזור תמיד.

נספח 1 – כמה מציורי רשת התמיכה החברתית של עונות השאלונים

Screenshot_3Screenshot_2

נספח 2 – שאלון

  • האם יש מישהו שאת/ סומכ/ת עליו?
  • אם את/ה עצוב/ה, האם יש מישהו שאת/ה יכול/ה לדבר על מה שקרה לך?
  • אתה מרגיש שיש לך מישהו בבית שיכול מהר לבוא ולעזור לך כשקורה לך משהו?
  • איך אתה עוזר לאנשים אחרים?
  • האם יש אנשים שאתה מאוד אוהב ומי הם?
  • יש לך סיפור שהיית צריך משהו ואף אחד לא בא לעזור?
  • האם יש לך סיפור כשהיית צריך וכן קיבלת עזרה?
  • האם יש לך חברים שאת/ה סומכ/ת עליהם ואת/ה מרגיש/ה שהם יעזרו לך לא משנה מה קורה?
    • אפשר שמות?
    • מאיפה את/ה מכיר/ה את החברים האלה?
    • כל כמה זמן את/ה פוגש/ת אותם?
  • האם את/ה סומך/ת על המורה שלך שאם תצטרך/י עזרה הוא יעזור לך?
    • האם הוא יעזור לך מבחינה רפואית?
    • האם הוא יעזור לך כשפוגעים בך ואת/ה נעלב/ת?
    • אם את/ה לא מצליח לסיים העתקה או שיעורי בית, האם הוא יעזור לך בכך?
  • האם יש תמיכה שאת/ה צריך/ה ולא מקבל אותה? איזו?
  • ממי את/ה מקבל/ת תמיכה בחיים?
  • איזו תמיכה את/ה מקבל/ת?
  • נסה/י לצייר את רשת התמיכה החברתית שלך

הכישלון המצליח ביותר בעולם / טל פלד-הדר

טל פלד-הדר היא חברת המחזור השני במסלול ל"הנהגת הבריאות".
המאמר מתפרסם במלואו בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2016.

 





 

משמעותה המילונית של המילה דיאטה היא "כלל המזונות שצורך האדם, הרכב מזונות."[1] אך לצורך מאמר זה נשתמש במילה במובנה הפופולרי, זו המתארת מצב נפוץ בו אדם מנסה באמצעים תזונתיים שונים להפחית את משקל גופו. בכל שנה בממוצע יוצאות לשוק 30,000[2] דיאטות שכאלה. רוב נשות העולם המערבי התנסו בדיאטה לפחות פעם אחת ואחוז ניכר מהן נמצאות במעגל חוזר של דיאטות, בו הן מצליחות לרזות ועולות שוב במשקלן לאחר זמן מה, הרבה פעמים אף יותר ממה שהיו כשהתחילו את הדיאטה.[3] מחקר שערך ארגון שומרי משקל עולה כי 91.7% מחברי הכבוד שלא היו פעילים, עלו חזרה במשקלם לאחר שנתיים. מבין חברי הכבוד שכן היו פעילים, שמרו על משקלם רק 52.1% לאחר שנתיים. בהמשך לכך, יש סקרים המראים כי דיאטות חוזרות שמטרתן ירידה במשקל, מביאות בטווח הארוך להשמנה[4]. להמשיך לקרוא

חיסונים בעיניים פקוחות / מיכל שאשו

מיכל שאשו היא חברת המחזור השני במסלול ל"הנהגת הבריאות".
המאמר מתפרסם במלואו בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2016.




 

הקדמה

דצמבר 2015, לא בדיוק חורף אבל גם לא ממש סתיו. הלחץ שמפעילות קופות החולים לחסן נגד שפעת בעיצומו. לפחות אחת לשבוע תזכורת בסמס שעדיין לא התחסנתי ולא חיסנתי את המשפחה. פרסומים ברדיו, בעיתונים, במוקדי קופות החולים, האינטרנט מוצף בתזכורות והזמן הולך ואוזל, עוד מעט "כבר יהיה מאוחר מידי להתחסן". אמא שלי,חולת אסתמה בעברה, סומכת על הפרסומים והולכת להתחסן. למחרת החיסון היא חוטפת התקף אסתמה שלא זכור לה כדוגמתו. האינהלציה לא עוזרת, הולכים שוב לרופאה, הרופאה אומרת שזה רק צירוף מקרים, זה לא שייך לחיסון.  נותנת לה תרופות נוספות והפנייה למיון, למקרה שתהיה החמרה. התרופות עוזרות קצת אבל שבוע אחרי שוב קוצר נשימה קשה, חוזרת לרופאה, הפנייה לצילום ריאות – דלקת ריאות! מקבלת אנטיביוטיקה, תרופות חדשות לאינהלציה, עברו כבר שבועיים מאז החיסון, עדיין מתקשה לנשום, לתפקד. הלילה כבר פנתה למיון, שוב אנטיביוטיקה, תרופות חדשות לאינהלציה. היא לא יוצאת מזה. להמשיך לקרוא

חיידיקים והנפש / אריק עמית

אריק עמית

אריק עמית הוא חבר המחזור השני במסלול ל"הנהגת הבריאות".
המאמר מתפרסם במלואו בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2016.




 

שנים גדלנו על הטענה שמחלות קשות בכללן ומחלות נפשיות בפרט, הינן תוצר של תורשה גנטית. כך פטרנו את עצמנו מאתגר ההתמודדות איתן. כי הרי הסוכרת, ההשמנה, הדיכאון, הנו תורשה גנטית – ה"מתנה"  האולטימטיבית שקיבלתי מהורי, מה אפשר כבר לעשות? בשנים האחרונות מתרבים המחקרים המוכיחים שלאוכלוסיית החיידקים שבגופינו – או ל-microbiota שלנו – יש השפעה רבה על מחלות, רבה אף יותר מן ההשפעות הגנטיות.
אך מה הקשר בין טריליוני החיידקים המאכלסים את גופינו לבין מחלות כמו דכאון, חרדה, מאניה-דפרסיה, השמנה, סוכרת ועוד. להמשיך לקרוא

שירת העשבים \ אלכס וסרמן

אלכס וסרמן הוא חבר המחזור השני במסלול ל"הנהגת הבריאות".
המאמר מתפרסם במלואו בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2016.



מסורות עתיקות ממקומות שונים בעולם עוסקות ביכולת של בני האדם לתקשר בצורות שונות עם צמחים.  כבר יותר ממאה שנים עוסקים מדענים במחקר האספקטים השונים של התקשורת בין צמחים לבין סביבתם, בתנאי סביבה שונים כמו חושך ואור או לחות ויובש, עם חרקים וגם, באופנים שונים, עם בני אדם.

בעקבות מחקרים אלו, ולצד המידע המסורתי, נשאלת השאלה: האם אנו, כבני אדם, יכולים "להרגיש"  צמחים? האם אנו יכולים, בעזרת החושים והאינטואיציה שלנו, לזהות צמח מאכל או צמח שנחוץ לנו כדי להבריא ממחלה? האם זוהי יכולת שכולנו ניחנו בו או אולי, כמו כישורים אחרים, היא איננה מפוזרת על-פני האנושות באופן שיוויוני? אולי ישנו איזה 'אימון' שאפשר להתאמן ולשפר את היכולת הזו לחוש צמחים? להמשיך לקרוא

ההשפעה החיובית של החיידקים / יהודית חיים

יהודית חיים היא חברת המחזור השני במסלול ל"הנהגת הבריאות".
המאמר מתפרסם במלואו בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2016.



 

מבוא

התעניינותי בחיידקים הידידותיים הנמצאים במעי האדם נולדה מחוויה אישית. בצעירותי נתבקשתי על ידי רופא לקחת אנטיביוטיקה במשך שנה עקב דלקת בעור. לא דובר איתי אז על פרוביוטיקה או אפילו על תרופה חלופית. מבחינת הרופא, זו היתה התרופה האולטימטיבית, ואם רציתי הטבה בבעיה לשמה באתי אליו, היה עלי לקחת תרופה זו. להמשיך לקרוא

שינוי הרגלי חיים, לקידום הפרדה במקור \ מריז גושצ'בסקי

מריז גושצ'בסקי היא חברת המחזור השני של מסלול הלימודים ל"הנהגת הבריאות".
המאמר מתפרסם במלואו בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2016.



 

הקשר שבין הפרדה במקור[1] להנהגת בריאות

העולם מתקרב בצעדי ענק ליום בו חיים אנושיים לא יתכנו על כדור ארץ אם לא יעשה שינוי דרסטי באופן ניהול המשאבים הטבעיים על ידי בני אדם. לאחרונה, חתמו, 195 המדינות שהשתתפו בוועידת האקלים בפריז, שהסתיימה בתחילת דצמבר 2015, על הסכם להפחתת פליטות מזהמות לאטמוספרה. בכך יש לקוות שיביאו לשינוי ממשי בעניין זה[2].  כמו בזיהום האוויר, אנו יוצרים נזקים בלתי הפיכים לכדור הארץ עם שימוש מופרז במשאבים מתכלים ומתעלמים משימוש במשאבים מתחדשים. אנחנו מזהמים את סביבתנו המיידית כשאיננו מתייחסים כראוי לפסולת שלנו.

להמשיך לקרוא

שיעמום חברתי / דודי מלול

דודי מלול הוא חבר "הנהגת הבריאות".
המאמר מתפרסם במלואו בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2016.



הפילוסוף הדני קירקגור תיאר פעם את השיעמום כך:

"האלים השתעממו ולכן בראו את האדם, אדם השתעמם ולכן נבראה חווה, ומרגע זה נכנס השעמום לעולם וגדל ביחס ישר לגידול האוכלוסיה. האדם השתעמם לבדו, אדם וחווה השתעממו יחד ואחר כך השתעממו אדם וחווה וקין והבל שעמום משפחתי. לאחר מכן גדלה אוכלוסיית העולם והאומות השתעממו בהמוניהן, כדי לשעשע את עצמן, הן הוכו ברעיון לבנות מגדל וראשו בשמיים, רעיון זה משעמם כמו גובהו של המגדל, ואז הם התפזרו בכל העולם, בדיוק כמו בני האדם, הם מטיילים בחוץ לארץ ונשארים משועממים"[1]

הורים שומעים לא מעט את המשפט "אבא, אמא משעמם לי…". גם אנשים בוגרים חשים לא פעם את התחושה המוזרה הזו אותה אנו מכנים "שיעמום". אנחנו עלולים להיתקל בה בעבודה, בלימודים, בזוגיות ובשלבים שונים של חיינו. אך מהו אותו שיעמום שאנו חשים למעשה?

במאמר זה נבחן את השיעמום – כיצד התפתח, נציג את סוגי השעמום השונים המזוהים כיום, וננסה לבדוק כיצד השעמום משרת אותנו במהלך חיינו.

להמשיך לקרוא