פעילות גופנית מקדמת בריאות בעבודה \ ד"ר נאוה בלום

ד"ר נאוה בלום היא מרצה בכירה בתחום בריאות תעסוקתית ושיקום, החוג למנהל מערכות בריאות האקדמית עמק יזרעאל.
במאמרה היא מציגה כיצד שילוב פעילות גופנית במקום בו אנו מבלים את מירב שעות היממה שלנו, פועל הן לטובת העובד והן לטובת המעסיק, וכיצד מיושמות תכניות לקידום בריאות העובד בארה"ב.
האם מודל זה ניתן ליישום גם בישראל?

מודעות פרסומת

על אש גבוהה – סוגיות של תזונה ואכילה בעת מחלה / ד"ר איילת ברק נחום

ד"ר אילת ברק נחום כותבת על המחקר המשותף שלה עם פרופ' קרני גינזבורג, ביה"ס לעבודה סוציאלית באונ' ת"א, אל תוך סוגיות של תזונה ואכילה בעת מחלות סוכרת וסרטן. כיצד טיפול בכלי לא שגרתי, כבישול, מסייע לנו להקשיב לצרכים הפיזיים הראשוניים שלנו, ובכך תומך בתהליך ההחלמה של החולים במחלות אלו.

ד"ר אילת ברק נחום היא מטפלת בבישול, עוסקת בפיתוח בישול וחוקרת היבטים רגשיים של בישול ואכילה בהנחייתה של פרופ' קרני גינזבורג מבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל באונ' תל אביב. מחקר זה נתמך על-ידי האגודה לקרנות מחקר וחינוך ועל-ידי האגודה למלחמה בסרטן.



הפלרת מים במבחן ההיגיון \ ד"ר דניאל מישורי

ד"ר דניאל מישורי, ביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר והחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל-אביב.

במאמר מתוך כתב העת "הנהגת הבריאות" בוחן  ד"ר מישורי את השיקולים שהביאו להחלטה על הפלרת מים בישראל, ובודק האם יש ממש בטיעונים העוסקים בבריאות הציבור בנוגע להוספת פלואור למים. האם מה שעומד לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות היא באמת הדאגה לבריאות הציבור, או שההחלטה מסתמכת על מידע מוטה וחלקי?


יום עיון: קהילה מקיימת בריאות

קהילה מקיימת בריאות

היבטים בקיימות ובריאות קהילתית

יום עיון מקצועי למנהלי וצוותי מחלקות איכות סביבה וקיימות בערים ורשויות מקומיות

 

יום העיון יתקיים ביום חמישי ה- 15.9.16, בין השעות 09:00- 16:00

במרכז להנהגת הבריאות בנווה איתן, עמק המעיינות.

 

סדר יום:

 

09:00-09:30   התכנסות, תה קפה

09:30-10:30  קיימות והקשר שלה לבריאות קהילתית, פרויקטים של בריאות קהילתית בארץ ובעולם
ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק, מייסד המרכז להנהגת הבריאות.

10:30-11:30 בניית שותפות ואחריות סביבתית וקהילתית, שיקום נחל ציפורי- פרוייקט בריאות קהילתית מעורר השראה.
טל רטנר , מנהלת יחידת סביבה, חינוך וקהילה מרשות ניקוז קישון.

11:30-11:45   הפסקה

11:45-12:45    מחוללי ומנתקי קשר בקהילה, חשיבה מקיימת בבינוי עירוני.
כפיר וקס, אדריכל

12:45-13:30  הפסקת צהריים כולל ארוחת צהריים מזינה

13:30-15:00  "שולחנות עגולים"– מרחב להעלאת רעיונות בקבוצות עבודה קטנות של המשתתפים.

15:00-16:00   כלכלה מקומית וחינוך לקיימות בקהילה, סיכום יום העיון והצעות לפעולה
ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק, מייסד המרכז להנהגת הבריאות

 

  • ההרשמה מראש
  • מספר המקומות מוגבל
  • מחיר השתתפות: 290 ₪

לפרטים נוספים והרשמה: תמי 0523633489  או  tami@mazon-izun.com

 

 

 

 

 

10500422_10152774847909801_6225828113461010733_n

קול קורא לכתיבת מאמרים אקדמיים בנושא "בריאות קהילתית"

 

קול קורא לכתיבת מאמרים אקדמיים בנושא "בריאות קהילתית"

 

"המרכז להנהגת הבריאות" מתעתד להפיק חוברת מאמרים של חוקרים ואנשי אקדמיה, שתתפרסם בכנס השנתי של "המרכז להנהגת הבריאות" במרץ 2017.

אנו מזמינים חוקרים וחוקרות מכל תחומי המחקר להגיש תקצירים למאמרים בנושא "בריאות קהילתית", לשם בחינת אפשרות פרסומם.

 

מהי "בריאות קהילתית"?

בריאות קהילתית היא מכלול הנושאים הנוגעים או משפיעים על בריאות הקהילה ככלל ועל בריאות היחידים המרכיבים אותה בפרט. בין התחומים הללו נמצאים תזונה, תנועה, איכות האוויר, מקצב החיים ובריאות הנפש, כמו גם המבנה הקהילתי, מערכות היחסים הכלכליות מידת האמון בקהילה והחוסן הקהילתי ככלל.

 

נושאים אפשריים בתחום – קיימות בראי הקהילה, רפואת הנפש בראי הקהילה, תכנון ערים ואדריכלות התומכת באדם ובקהילה, תזונה מזינה, טקסים קהילתיים, האקלים הקהילתי בישראל, בריאות הציבור, כלכלה מקומית, חינוך וקיימות, מגוון ביולוגי או כל נושא אחר המשפיע על בריאות הקהילה.

 

נשמח לקבל מחקרים ומאמרים העוסקים בנושאים דוגמת אלו ממגוון של נקודות ראות ודיסציפלינות מחקריות.

 

דרישות הגשה ומהלך העריכה

  • המעוניינים להשתתף יגישו תיאור קצר של המאמר (חצי עמוד) בעברית, עד לתאריך 1.7.16
  • החלטה ראשונית, על בסיס התקצירים, תימסר לכותבים עד תאריך 15.7.16
  • את המאמרים לפרסום יש להגיש עד תאריך 1.10.16.
  • לאחר בחירת התקצירים, יועברו לכותבים הנחיות כתיבה אקדמיות.
  • המאמרים שיוגשו ישלחו לבדיקת עמיתים ועריכה לשונית כנדרש.

 לחצו כאן להורדת הקול הקורא בפורמט PDF

פרסום המאמרים כפוף לבחירת העורך.

לפרטים נוספים ומענה על שאלות יש לפנות  לטל פלד הדר

במייל: peledhadartal@mazon-izun.com

בטלפון 054-4262237

 

בברכה,

ד"ר אורי מאיר צ'יזיק
המרכז להנהגת הבריאות

 

20160302_201231 (Small)

 

מנגנונים קהילתיים לצדק חלוקתי / אורי מאיר-צ'יזיק

ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק הקים את מסלול הלימודים ואת המרכז ל"הנהגת הבריאות".
מאמרו הזה מתפרסם במלואו בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2016.



לאורך ההיסטוריה והאבולוציה של המין האנושי התקיימו בכל תרבות וחברה מנגנונים קהילתיים שתפקידם היה לשמור על חלוקה הוגנת או שוויון מסוים בחלקות המזון. מאז המהפכה החקלאית ותחילת תהליך ההתרחקות שלנו מתהליכי יצור המזון, הולכים מנגנונים אלו ומתמעטים.

במאמר אביא מספר דוגמאות למנגנונים כאלו שפעלו לאורך ההיסטוריה והאבולוציה, נספר את סיפורם ונשאל האם בחברה המודרנית בה אנו חיים אפשר עדיין לקיים מנגנונים כאלו, ואיך? להמשיך לקרוא

תמיכה חברתית / איה מאיר-צ'יזיק

איה מאיר-צ'יזיק היא חברת המחזור השני במסלול ל"הנהגת הבריאות".
המאמר מתפרסם במלואו בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2016.



בתור התחלה, חשוב לי לציין -בקרוב אהיה בת עשר. אמא שלי מספרת שכשהייתי צעירה יותר, אהבתי לשבת ליד אנשים ולהקשיב לשיחות שהם מנהלים. לראות איך הם מעצבנים אלה את אלה, משמחים, מצחיקים ומדאיגים. להקשיב לשיחה שמתנהלת, ולמה שיוצא ממנה. אבל איך הם יודעים לעשות את כל זה?
לקראת כתיבת מאמר, כשחשבתי על השאלה שהכי מעניינת אותי, חזרתי מיד להתבוננות על מערכות יחסים.

הסוציולוגיה אומרת שהאדם הוא חיה חברתית. במילון אבן שושן כתוב שחברה היא "ציבור, קיבוץ האנשים שאיתם בא האדם במגע על-פי רוב”. אני רוצה להתמקד ברשת התמיכה החברתית, בעיקר של ילדים. למיטב הבנתי, רשת תמיכה חברתית מורכבת מהאנשים שמאוד קרובים אלי ואני מרגישה טוב לדבר איתם על דברים כשאני עצובה וכשכואב לי הם באים לעזרה.  אך האם זה הכרחי שיהיו אנשים שיוכלו לעזור לי כשאני צריכה עזרה? אני צריכה הרבה חברה ואני יודעת שיש ילדים שצריכים מעט חברה, למה יש חברה?   האם רשת תמיכה חברתית היא דבר הכרחי?

תצפיות שערכתי מראות שלילדים רבים יש לפחות חבר אחד או חברה אחת ולרוב אף יותר.  להרבה ילדים יש מישהו, חבר/חברה, שהם מרגישים שהם יכולים לגלות לו הכל והוא לא יגלה לאף אחד. האם זה אומר שהם מרגישים שיש מי שיכול לעזור להם בצרה? ממה מורכבת רשת תמיכה?

איך מבררים ממה מורכבת רשת תמיכה?

כדי לחקור את התחום הזה הרכבתי שאלון (בנספח) עם השאלות שלדעתי מרכיבות את תמונת רשת התמיכה החברתית. נתתי לילדות שונות למלא את השאלונים וקיבלתי תשובות מתשע מהן. הבטחתי להן אנונימיות, אבל אני יכולה לספר שהן בין גילאי 6 ל-11, חלקן לומדות בבית-ספר וחלקן בחינוך ביתי, חלקן גרות בקיבוצים וחלקן בעיר. אוכל גם לספר קצת על מה שהן ענו.

מהתשובות לשאלון גיליתי שלכל העונות יש מישהו או מישהי שהן סומכות עליו בכל מצב. לכולן חשובה מאוד מאוד המשפחה. ברוב המקומות כתוב שסומכים על אבא, אמא, אחיות גדולות, אחים גדולים וקטנים. אולי זה ככה אצל כולם, ואולי זה קשור לשלב בחיים – כולן ילדות צעירות. בכל השאלונים כתוב שיש מישהו אחד לפחות כזה, שסומכים עליו שיעזור.

Screenshot_6

רוב הילדות לא הצליחו למצוא מקרה שבו היא הייתה צריכה עזרה ואף אחד לא בא לעזור לה. חוץ מסיפור אחד, שמובא כאן בעילום שם בתור דוגמה. אחת הילדות סיפרה: "יצאנו לטיול ט"ו בשבט עם הקיבוץ וכשחזרנו הנעליים שלי היו ספוגותאז השארתי אותן אצל דוד שלי והלכתי לחברה שלי. כשחזרתי היה קפוא בחוץ. הלכתי לדוד שלי כדי לקחת את הנעלים, אבל הנעלים לא היו שם אז חזרתי הביתה יחפה, אבל גם לא היה מי שיעזור לי". למרות הסיפור הזה, כל השאלון של אותה ילדה דווקא מראה שיש לה על מי לסמוך ושהיא מרגישה בטוחה. כנראה שגם כשיש על מי לסמוך, לפעמים מרגישים קצת לבד.

בסוף השאלון ביקשתי שיציירו את רשת התמיכה החברתית שלהן, כי רק עם קריאת השאלון מבינים מה זו בעצם רשת תמיכה חברתית. בציורים הן מציירות אנשים, הרבה פעמים את כל המשפחה שלהן. הרבה נכתב בציורים, כמו בשאלונים בכלל – אמא ואבא ואחים ואחיות. המשפחה היא כנראה חלק חשוב מרשת התמיכה. חלק מהילדות ציירו את עצמן מוקפות, וסימנו שיש להן מקום לצאת 'לנוח' מהתמיכה.

אני לומדת מהשאלונים שילדים צריכים את המשפחה שתומכת בהם ואת החברים שיכולים לעזור להם תמיד. בשביל שיהיה להם מישהו יכול לתמוך בהם, לעזור להם. כשיש תמיכה חברתית אז מרגישים שיש מישהו שיכול לבוא ולעזור תמיד.

נספח 1 – כמה מציורי רשת התמיכה החברתית של עונות השאלונים

Screenshot_3Screenshot_2

נספח 2 – שאלון

  • האם יש מישהו שאת/ סומכ/ת עליו?
  • אם את/ה עצוב/ה, האם יש מישהו שאת/ה יכול/ה לדבר על מה שקרה לך?
  • אתה מרגיש שיש לך מישהו בבית שיכול מהר לבוא ולעזור לך כשקורה לך משהו?
  • איך אתה עוזר לאנשים אחרים?
  • האם יש אנשים שאתה מאוד אוהב ומי הם?
  • יש לך סיפור שהיית צריך משהו ואף אחד לא בא לעזור?
  • האם יש לך סיפור כשהיית צריך וכן קיבלת עזרה?
  • האם יש לך חברים שאת/ה סומכ/ת עליהם ואת/ה מרגיש/ה שהם יעזרו לך לא משנה מה קורה?
    • אפשר שמות?
    • מאיפה את/ה מכיר/ה את החברים האלה?
    • כל כמה זמן את/ה פוגש/ת אותם?
  • האם את/ה סומך/ת על המורה שלך שאם תצטרך/י עזרה הוא יעזור לך?
    • האם הוא יעזור לך מבחינה רפואית?
    • האם הוא יעזור לך כשפוגעים בך ואת/ה נעלב/ת?
    • אם את/ה לא מצליח לסיים העתקה או שיעורי בית, האם הוא יעזור לך בכך?
  • האם יש תמיכה שאת/ה צריך/ה ולא מקבל אותה? איזו?
  • ממי את/ה מקבל/ת תמיכה בחיים?
  • איזו תמיכה את/ה מקבל/ת?
  • נסה/י לצייר את רשת התמיכה החברתית שלך

מפת ליקוט יישובית / ורד רוס

מפת ליקוט קהילתית בקיבוץ כפר-רופין – פרויקט שנה א' של ורד רוס.

פרויקט שנה א' במסלול הלימודים להנהגת הבריאות – סרטון על פרויקט קהילתי אפשרי ברוח עקרונות "מעריסה לעריסה".
הסרטון יוצג בכנס השנתי השלישי לבריאות קהילתית, של מסלול הלימודים להנהגת הבריאות.

יוצרת הסרטון – ורד רוס
עורך הסרטון – נעם ברנר

מנחה הפרויקטים – יאיר אנגל
מנהל מסלול הלימודים – אורי מאיר-צ'יזיק

מסלול הלימודים להנהגת הבריאות:
http://www.LocaLeaders.com

חיסונים בעיניים פקוחות / מיכל שאשו

מיכל שאשו היא חברת המחזור השני במסלול ל"הנהגת הבריאות".
המאמר מתפרסם במלואו בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2016.




 

הקדמה

דצמבר 2015, לא בדיוק חורף אבל גם לא ממש סתיו. הלחץ שמפעילות קופות החולים לחסן נגד שפעת בעיצומו. לפחות אחת לשבוע תזכורת בסמס שעדיין לא התחסנתי ולא חיסנתי את המשפחה. פרסומים ברדיו, בעיתונים, במוקדי קופות החולים, האינטרנט מוצף בתזכורות והזמן הולך ואוזל, עוד מעט "כבר יהיה מאוחר מידי להתחסן". אמא שלי,חולת אסתמה בעברה, סומכת על הפרסומים והולכת להתחסן. למחרת החיסון היא חוטפת התקף אסתמה שלא זכור לה כדוגמתו. האינהלציה לא עוזרת, הולכים שוב לרופאה, הרופאה אומרת שזה רק צירוף מקרים, זה לא שייך לחיסון.  נותנת לה תרופות נוספות והפנייה למיון, למקרה שתהיה החמרה. התרופות עוזרות קצת אבל שבוע אחרי שוב קוצר נשימה קשה, חוזרת לרופאה, הפנייה לצילום ריאות – דלקת ריאות! מקבלת אנטיביוטיקה, תרופות חדשות לאינהלציה, עברו כבר שבועיים מאז החיסון, עדיין מתקשה לנשום, לתפקד. הלילה כבר פנתה למיון, שוב אנטיביוטיקה, תרופות חדשות לאינהלציה. היא לא יוצאת מזה. להמשיך לקרוא

שינוי הרגלי חיים, לקידום הפרדה במקור \ מריז גושצ'בסקי

מריז גושצ'בסקי היא חברת המחזור השני של מסלול הלימודים ל"הנהגת הבריאות".
המאמר מתפרסם במלואו בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2016.



 

הקשר שבין הפרדה במקור[1] להנהגת בריאות

העולם מתקרב בצעדי ענק ליום בו חיים אנושיים לא יתכנו על כדור ארץ אם לא יעשה שינוי דרסטי באופן ניהול המשאבים הטבעיים על ידי בני אדם. לאחרונה, חתמו, 195 המדינות שהשתתפו בוועידת האקלים בפריז, שהסתיימה בתחילת דצמבר 2015, על הסכם להפחתת פליטות מזהמות לאטמוספרה. בכך יש לקוות שיביאו לשינוי ממשי בעניין זה[2].  כמו בזיהום האוויר, אנו יוצרים נזקים בלתי הפיכים לכדור הארץ עם שימוש מופרז במשאבים מתכלים ומתעלמים משימוש במשאבים מתחדשים. אנחנו מזהמים את סביבתנו המיידית כשאיננו מתייחסים כראוי לפסולת שלנו.

להמשיך לקרוא