עדכונים מהבלוג
הכניסו את כתובת המייל לקבלת עידכונים מהבלוג:כרמל בן-בונאן היא חברת "הנהגת הבריאות". המאמר התפרסם במלואו בחוברת הכנס להנהגת הבריאות, 13.3.15.
עשרות השנים האחרונות מאופיינות במגוון גדול של דיאטות וטרנדים שונים של אורח חיים, חלקם במטרה של הרזיה וחלקם למטרת בריאות. בעשור האחרון נחשבות מספר דיאטות (שלכל אחת מהן מספר וריאציות) למובילות מבחינת אורח חיים בריא. כל אחת מהן טוענת לשיפור אורח החיים והבריאות של האנשים המשתמשים בהן.
מתוך העיסוק והחקירה שלי בתחום התזונה בשנים האחרונות, הגעתי להרבה אינפורמציה וגיליתי שיש המון חומר וידע, אבל אין שיח בין הגישות וכל גישה בעצם שוללת את האחרות.
המאמר סוקר את המידע הנגיש והקיים על כל אחת משש תאוריות התזונה המובילות כיום. בהמשך לכך נברר מה הגישה המרכזית של כל אחת מהן והאם יש איזשהו מכנה משותף לכולן.
הגישות אותן בחרתי לבדוק הן:
- מאקרוביוטיקה – שיטה המתבססת על האמונה שכל דבר בעולם מתחלק ליין ויאנג. כמו גם המזון שלנו המשפיע על גופנו על פי אופיו. השיטה דוגלת בדגנים כמזון ראשי בשילוב עם קטניות וירקות לצד מעט פירות ומזון מי החי.
- טבעונות – שיטת תזונה המתבססת על מזון מהצומח בלבד ונמנעת מכל מזון מהחי כולל בשר, דגים, ביצים, חלב, דבש או כל מזון המופק מהם.
- טבעונאות (raw food) – שיטה שהתפתחה מהטבעונות, המתבססת על מזון מהצומח בלבד הנאכל חי או מבושל עד לטמפ' של מקסימום 42 מעלות. לפי שיטה זו, כך שומר המזון על ערכיו התזונתיים בצורה הטובה ביותר.
- פליאו – שיטה המתבססת על הגישה שהאדם לפני המהפכה החקלאית היה צייד לקט ולכן היה אומניבור (אוכל כל), שתזונתו התבססה על מזון מן החי ומן הצומח. התזונה הפליאוליתית מבוססת על מזון שאינו מכיל סוכר, מזון לא מעובד ושומן. עיקר התזונה הוא מזון מן החי, ירקות, שומנים רווים מן החי, שמנים לא מזוככים מהצומח ומעט פירות. העיקרון המנחה מעבר לכך הוא מזון טבעי ככל שניתן ולא מעובד.
- תזונה ללא גלוטן – שיטה שבמקור יועדה לחולי צליאק. גלוטן הוא חלבון שנמצא במספר סוגי דגנים – חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון וקאמוט – וגורם לדלקות מעיים אצל חולי צליאק. בשנים האחרונות התברר שישנם אנשים רבים שיש להם רגישות מסוימת לחלבון הגלוטן, למרות שאינם חולים בצליאק ולכן יש הבוחרים להימנע מצריכת גלוטן במזונותיהם.
מאקרוביוטיקה
מאקרו – גדול, ביו – חיים, משמעות המילה מאקרוביטיקה היא בעצם "המחקר הגדול של החיים". גישה זו לתזונה ואורח חיים פותחה בתחילת המאה ה-20 על ידי פילוסוף יפני בשם ג'ורג' אוסאווה כגישה המשלבת בין הרפואה מהזרחית העתיקה לבין הרפואה המערבית. פיתוח השיטה נעשה בעקבות מחלה בה חלה בנעוריו ממנה לא הצליח להחלים בעזרת שיטות ריפוי מערביות. בעקבות לימודי הרפואה המזרחית העתיקה עם התמקדות ביין והיאנג הצליח לרפא את עצמו.
בעקבות התורות המזרחיות מבדילה המאקרוביוטיקה בין שני כוחות בעולם – יין ויאנג – אשר כל אחד מהם מתבטא ביחסים שונים בכל גוף ועצם ונותן לו את תכונותיו. לדוגמה, יין הוא האנרגיה הנקבית, הנטייה להתפשטות, שאיפה למעלה, קור, קלילות, רוחניות; ואילו היאנג הוא האנרגיה הזכרית, החמה, הכבדה, המכווצת. גם את המזונות מאפיינים לפי החלוקה הזו. לפי המאקרוביוטיקה, המזונות משפיעים על כל תחומי החיים, הן הפיזיים והן הנפשיים.
המזון העיקרי בגישה זו הוא הדגנים המלאים, הקטניות והירקות. שאר המזונות – פירות, אגוזים, זרעים ומזונות מן החי מהווים השלמה לארוחה או כתיבול ואינם חיוניים. בהכללה, הגישה המאקרוביוטית טוענת שיש לאכול מזון בעונתו, ככל הניתן מקומי ובצורתו הקדמונית ביותר, כלומר להימנע מזנים חדשים.
הדגשים העיקריים של גישת המאקרוביוטיקה הם על כך שכל ארוחה תהיה מורכבת ממזון מן הצומח, כשלפחות מחציתו צריכה להיות דגנים מלאים. יש דגש על בישול המזון בצורות שונות ומגוונות על מנת שיתאימו לעונה וסוג המאכל. במידה וצורכים מזון מן החי הוא צריך להיות חלק קטן מהארוחה ומוגש ביחד עם ירקות.
הארוחה המאקרוביוטית תיפתח תמיד במזון המורכב מדגנים ומוצריהם, מרק (רצוי שיהיה מאצות ומוצרים מותססים) ולאחריהם מזון מן הצומח כתוספת. השתיה מהווה את החלק האחרון של הארוחה. התיבול צריך להיות עדין ובעיקר ממלח ים ושמנים צמחיים מכבישה קרה.
גם לגבי שתיה הדגש הוא על משקאות מצמחים שגדלים באיזור ובצורתם הקדומה ביותר.
לטענת חסידי השיטה, התזונה המאקרוביטית מביאה להרמוניה וחיוניות ובריאות ותורמת לריפוי מחלות שונות.
לגישתם, סוגי סרטן שונים נגרמים בעקבות צריכת מזונות ומשקאות שהם יִין, בעיקר כאלה המכילים סוכר, שוקולד, דבש וממתקים מלאכותיים; או צריכה מוגזמת של מזונות היאנג – בשר, ביצים ומלח. המאקרוביוטיקה טוענת שניתן בשיטת התזונה הזו לרפא את הסרטן שאלה הם גורמיו.לגבי הרזיה – לפי המאקרוביטיקה מזונות עשירים בשומן רווי מן החי גורמים לאגירת שומן בגוף ולעומתו שומן בלתי רווי ממקור צמחי אינו נאגר בגוף. לכן תזונה מאקרוביטית בשילוב עם שומן בלתי רווי מהצומח יכולה לסייע בהרזיה.[1]
טבעונות
טבעונות (באנגלית VEGAN, צמחי) הינה תזונה המבוססת על הצומח. בעברית נעשה שימוש במילה טבעונות על מנת להבדיל מצמחונות שזו תזונה בה לא אוכלים בשר אולם כן אוכלים ביצים, חלב, דבש ומוצרים המופקים מהחי. למרות מה שעשוי להשתמע מהמושגים, דווקא הטבעונות היא התזונה המבוססת על הצומח ללא כל מוצר מהחי, למרות שהיא איננה שמה דגש על "טבעיות" ואין בה הגבלה למידת העיבוד שהמזון עובר.
על פי מחקרים, רוב האנשים הדוגלים בשיטת הטבעונות שמים את המוסריות כגורם ראשון לחיים לפי השיטה ואת הסיבות הבריאותיות כגורם שני.[2] מכיוון שעבודה זו עוסקת בסוגי תזונה שונים כגורם בריאותי, אעסוק רק בהיבט הבריאותי של טבעונות.
מן הבחינה הבריאותית, הגישה הטבעונית טוענת שמזון מן החי אינו בריא וגורם למחלות שונות החל מסרטן, דרך מחלות כלי הדם ומחלות לב. גישה זו מתבססת על מחקרים ומאמרים כמו מחקר סין[3] – מחקר שאסף עשרות מאמרים ומחקרים שהשוו בין התזונה בארה"ב לתזונה בסין ובדק בפועל תזונה של כפריים בסין. המחקר מציג שהתזונה הסינית, המבוססת בעיקרה על מזון צמחי, הינה התזונה הבריאה יותר ותורמת לאריכות ימים. לעומתה, התזונה המערבית, המבוססת על מזון ושומן מן החי ועל מצרים תעשייתיים, גורמת למחלות רבות. הדיעה הרפואית הרווחת תומכת בטענה הטבעונית כי, שומן רווי בכלל ושומן רווי מהחי בפרט, גורם לכולסטרול גבוה שהוא הגורם לרוב מחלות הלב וכלי הדם וכי יש להימנע ממנו ככל הניתן[4].
התזונה הטבעונית מורכבת בפועל מדגנים, קטניות, ירקות, פירות ושמנים מהצומח על כל התצורות שלהם וצורות הבישול השונות. ישנם בטבעונות זרמים שונים – חלקם של הטבעונים מקפידים שהמזון יהיה גם טבעי, טרי, אורגני, בעונתו, דגנים מלאים, קטניות מונבטות, שימוש הקמחים מלאים ושיטות התססה טבעיות, שימוש בשמנים איכותיים בלבד לא מזוככים מכבישה קרה – שמן זית, אבוקדו ומעט שמנים מזרעים. מצד שני, ישנם טבעונים שהמוטיב היחיד שמנחה אותם הוא הימנעות ממזון מן החי ולכן הם אינם מקפידים על איכות המזון וצורכים גם מזון מעובד, סוכרים, שמנים מזוככים ושומני טרנס.
טבעונאות (Raw food)
מקור השם בעברית מגיע מחיבור המילים "טבעוני" ו"נא" – לא מבושל. בשמה המקורי הלועזי מכונה התורה התזונתית הזו – “Raw food” או "Raw veganism"[5]. זו שיטה שהתפתחה מהטבעונות והוסיפה לה דגשים מבחינת שיטות העיבוד ואיכות מקור המזון.
גישת הטבעונאות התפתחה במערב במאה ה-20 וקודמה על ידי העוסקים בריפוי כמו הרברט שלטון ומקס גרסון, שדגלו בתזונה טבעית של ירקות ופירות לא מבושלים. אחת המובילות בגישה זו היא אן וגימור שגם בנתה תוכניות תזונה על בסיס השיטה. אן וגימור, שריפאה את עצמה מסרטן, האמינה שלגוף יכולת לרפא את עצמו אם נותנים לו את הכלים הטבעיים והנכונים באמצעות תזונה טבעונאית. היא הקימה ב-1956 את מכון היפוקרטס בפלורידה ועד היום מגיעים לשם אנשים לריפוי באמצעות טבעונאות ובהתאמה יחודים למחלה שלהם.[6]
התפריט הטבעונאי מתבסס על תזונה טבעונית ללא בישול מעל 48 מעלות צלסיוס וכמעט ללא עיבוד. ישנן גישות שונות וזרמים שונים של טבעונאות אולם כולן מתבססות על פירות, ירקות, עלים ירוקים, זרעים, קטניות ודגנים חיים, נבטים ופטריות. חלק מהזרמים נמנעים ממזונות מותססים, פטריות, מלחים וירקות חריפים כמו שום ובצל. חלק מהשיטות דוגלות בהתבססות על זרעים ואגוזים וכולן מעודדות צריכה של מזון אורגני ככל האפשר.[7]
לפי שירלי בר, תזונאית ישראלית שעברה התמחות במכון היפוקרטס של אן ויגמור, הטענה הבריאותית של צריכת מזון טבעונאי היא של שמירה על הערכים התזונתיים, ויטמינים, מינרלים ואנזימים שמתפרקים בבישול מעל 48 מעלות. לפי הטבעונאות למזון לא מבושל יש חיוניות רבה יותר, שיש בכוחה לעכב תהליכי הזדקנות, היא מוסיפה חיוניות, מחזקת את מערכת החיסון, משפרת את מערכת העיכול ועוזרת בתהליכי הרזיה. לעמדתם, בישול גורם לאיבוד כל הערכים התזונתיים של המזון, ובנוסף במזון מעובד מודרני ישנם תוספים שונים כמו חומרים משמרים, צבעי מאכל ועוד שמזיקים לבריאות.
על מנת לחיות לפי תזונה טבעונאית אין צורך כמעט בעיבוד המזון והכלים היחידים הנדרשים הם בעצם מעבד מזון, בלנדר ומסחטת מיצים, איתם ניתן להכין את כל מה שהתזונה כוללת. חלק גדול מהתזונה הטבעונאית מתבסס על מיצים שונים ושייקים בשילובים שונים של ירקות, פירות, זרעים, אגוזים ועוד.. וכן מזונות מיובשים, "תבשילים" שבושלו או נאפו בטמפ' של עד 48 מעלות.[8]
עיקר הטענות של התזונה הטבעונאית בהתנגדות שלה למזון מן החי, זהה להתנגדות של הטבעונות לאותו מזון, כגון כולסטרול גבוה, מחלות כלי דם ומחלות לב.
פליאו
מקור השם פליאו (Paleo) מגיע מן המילה המתארת את תקופת האדם הקדמון – התקופה הפליאוליתית. תזונה זו מנסה להתקרב ככל האפשר לתזונה של האדם בתקופה הפליאוליתית, לפני המהפכה החקלאית. מתוך בדיקה של עצמות ושרידים שנשארו מתקופת האדם הקדמון, מתברר שלמרות שאנו חושבים היום שבתקופתנו אנחנו הכי בריאים, האדם הקדמון היה בריא יותר וחזק יותר מהאדם המודרני. שיטת תזונה זו מתבססת על מחקרים וממצאים המראים את תזונת האדם הקדמון מלפני כ-2.5 מליון שנה ועד לפני כ-10,000 שנה, בתקופה זו האדם חי בשבטים קטנים והתקיים בעיקר על צייד של בעלי חיים שחיו בסביבתו ועל ליקוט של שורשים, ירקות ופירות. [9]
סיום תקופה זאת מתקשר למהפכה החקלאית שהתרחשה לפני כ-10-12 אלפי שנים והתאפיינה במעבר מחיים בשבטים קטנים לישובי קבע מבוססי חקלאות כגון דגנים, קטניות, ירקות, פירות וגם ביות חיות בית למוצרי בשר וחלב. המעבר לחקלאות סיפק לאדם יותר מזון בשנים בהן היו אסונות טבע, אולם גוף האדם, שהורגל במשך מאות אלפי שנים לתזונה של צייד ולקט, לא התרגל עד ימינו לתזונה המבוססת על חקלאות של דגנים וקטניות.
גוף האדם יכול לנצל אנרגיה משני מקורות – שומן וסוכר. מכיוון שבעבר סוכר היה מאד נדיר בטבע (הפירות היו הרבה פחות מתוקים מהיום וכדי להשיג דבש היה צריך להסתכן), הותאם גוף האדם במשך מאות אלפי שנים לנצל שומן להפקת אנרגיה. השומן הזמין לפני מאות אלפי שנים ועד לפני כ-200 שנה היה בעיקר שומן רווי מן החי ושמנים מפירות פומניים כגון זיתים וקוקוס. כיום, סוכר (כפחמימה) זמין ביותר ולכן נצרך בכמויות שגוף האדם לא מורגל להן.
את המונח תזונת פליאו תבע לקראשונה לורן קורדיין שהיה חוקר תרבויות של לקטים ציידים ובחן את השפעות התזונה המערבית על בריאותם. עקרונות התזונה המקוריות היו לאכול רק מה שהיה לאדם בתקופה הפליאוליתית שזה אומר בשר, ביצים, דגים, עופות, ירקות, מעט פירות ואגוזים (הפירות של היום שונים מאד מהפירות שהיו פעם ועברו תהליכי השבחה שעשו אותם מלאי סוכר). תפישתו של קורדיין עדיין לא הכילה התייחסות ברורה לשומנים. הדגש העיקרי היה על מה לא אוכלים וזה כלל: סוכרים, מזון מעובד, דגנים, קטניות ושמנים מזוככים מהצומח.
ישנן גישות שונות בתוך הגישה הכללית של הפליאו אולם הקו המנחה העיקרי של כולן הוא התמקדות במזון מן החי – בשר לסוגיו, ביצים ושומן, ירקות מכל הסוגים ופירות ואגוזים במידה. במסגרת הגישות השונות ישנה גישת הפרימאל (primal) – אותה פיתח מארק סיסון שהוסיף לתזונת הפליאו גם מוצרי חלב שמנים והוא התחשב בכך שיש אנשים להם יש מוטציה גנטית והם יכולים לעכל חלב. גישה זו מקובלת העיקר בארה"ב. ישנן גישות נוספות כמו "אפס פחמימות" וקטוגנית (ketogenic) שמצמצמות את צריכת הפחמימות בתזונה מאד ועל ידי כך מעודדות ניצול שומן לאנרגיה במקום פחמימה.
כל הגישות השונות בפליאו תומכות בתזונה עתירה בשומן רווי מן החי, שומן איכותי מפירות (זית, אבוקדו, קוקוס), בשר, פחמימות במידה לפי הגישה (ירקות, שורשים, אגוזים) ומעט פירות. עם דגש על מזון טבעי ולא מעובד, ללא תוספים מלאכותיים.
ללא גלוטן
גלוטן, בעברית דיבקן, הוא חלבון המצוי ב-4 סוגי דגנים: חיטה, שעורה, שיפון ושיבולת שועל (למרות שבשבולת שועל אין גלוטן, הקירבה שלה לדגנים מכילי גלוטן, משייכת אותה לקבוצה, בעיקר עקב הסיכוי לזיהום משני). הגלוטן מורכב משני סוגי תתי קבוצות של חלבונים, גליאדין וגלוטנין שהתחברים לגלוטן בנוכחות מים. יחודו של הגלוטן בכך שהוא אינו מסיס במים והוא החומר שגורם לקמח ומים להפוך לבצק לכן שימושי ונפוץ כל כך בתעשיית הלחם והמזון בכלל.
ישנו אחוז באוכלוסיה שרגיש לגליאדין שבגלוטן ואלו אנשים החולים במחלת הצליאק, מחלה אוטואימונית אשר בה המערכת החיסונית מזהה בטעות את הגליאדין שנספג במערכת העיכול כגורם זר ולכן תוקפת את מערכת העיכול ונפגע כושר הספיגה של מזון בגוף. אנשים אלו החולים בצליאק, צריכים להמנע לחלוטין מכל מגע עם גלוטן, גם בשאריות ובריכוזים נמוכים.[10]
גלוטן נמצא כיום בהרבה מוצרי מזון מעבר למוצרי קמח בסיסיים כמו לחם ופסטות. בגלל יכולת ההדבקה של הגלוטן מוסיפים אותו כחומר קושר במוצרי בשר, חלב, מאפים שונים, ממתקים ואפילו בפירות יבשים ופיצוחים. כמו כן גלוטן מעורב בהרבה תהליכי יצור מזון ולכן יכולות להיות שאריות ממנו בפסי יצור בתעשיית המזון
בשנים האחרונות התפתחה גישת התזונה ללא גלוטן שנעשתה פופולארית מאד גם בעקבות שימושה בקרב כוכבים קולנוע וסלבריטאים. לפי גישה זו, חלק גדול מהאוכלוסיה, למרות שאינו חולה בצליאק, רגיש גם הוא לגלוטן כאשר הרגישות מתבטאת בנפחיות, כאבי בטן, גזים ועד פריחות, כאבי פרקים, מיגרנות ועוד. לכן, לפי גישה תזונתית זו, יש להימנע ממזון המכיל גלוטן.[11] מכיוון שבהורדת הגלוטן מהתזונה מורידים גם את הדגנים עצמם עם הערכים התזונתיים שלהם, יש לדאוג להשלמת הריכיבים הללו בתזונה. התחליפים לדגני הגלוטן בתזונה צריכים לבוא מדגנים אחרים, קטניות ושורשים עמילניים.
מעבר להימנעות ממזון המכיל גלוטן, יש הגבלה בצריכת מזון מעובד עקב החשש למעורבות גלוטן בתהליכי העיבוד אולם אין דגש מיוחד על איכות המזון והרכבו ואין הגבלה של צריכת חטיפים, סוכרים ועוד כל עוד אין בהם גלוטן.
לפי דיויד פרלמוטר, מחבר מוח לבן – ספר העוסק בהשפעת הסוכר, הגלוטן והתזונה בכלל על המוח, הרבה אנשים שלא אובחנו כחולי צליאק, יש להם רגישות לגלוטן ורמה מסוימת של חוסר יכולת לפרק אותו במערכת העיכול ובספרו הוא מראה איך הורדת הגלוטן מהתזונה, פותרת בעיות בריאותיות רבות כמו אלרגיות, מחלות אוטו אימוניות, שיפור בדלקתיות ועוד. יחד עם זאת פרלמוטר מדגיש שיכול להיות שהגורם לאותן בעיות הוא תזונה עשירה בפחמימות שמלוות תמיד את הגלוטן ולאו דווקא הגלוטן עצמו.[12]
סיכום
המהפכה החקלאית והמהפכה התעשייתית הביאו לשינויים גדולים מאוד בתזונת האדם. אחרי המהפכה החקלאית השתנה אופי התזונה ועברנו מלקט וצייד לאכילה של מזון שגודל בשדות, אחרי המהפכה התעשייתית החל תיעוש המזון – עברנו לשימוש בקמחים לבנים, מוצרי "דיאט", מזון מעובד ודל שומן, עתיר סוכרים, שמנים מזוככים מזרעים ועם תוספים מלאכותיים רבים. תזונת רוב האנשים בעולם כיום היא תזונה המבוססת על מזון תעשייתי, שהתרחק ממקורותיו, והוכח שצריכתו תורמת לתחלואה, כמו סוכרת, מחלות כלי דם ולב, אלצהיימר ועוד.[13] מהתבוננות בכל אחת מגישות התזונה שהובאו לעיל, אפשר לראות שככל שאנשים מבקשים למצוא לעצמם תזונה בריאה יותר, כך הם שמים יותר דגש על מקור המזון. גם אם אין הסכמה על המסקנות, רוב הגישות המתייחסות לבריאות כמרכיב חשוב בתזונה, מנסות לברר מהו המזון הטבעי ביותר והמותאם ביותר לגוף האדם.
אמנם יש הבדלים בין הגישות שקשורים בסוגי המזונות, אך כולן מעמידות במרכזן את איכותו של המזון. בכל אחת יש חשיבות גדולה לכך שהמזון ללא תוספים, חומרים משמרים, ממתקים מלאכותיים ושמנים מזוככים.
אם ניקח ונשלב את היסודות, נמצא התבססות על ירקות ופירות בצורתם המקורית ביותר, אם יש מזון מן החי, אז רק כזה שמגודל על מרעה טבעי בצורה חופשית, שומנים איכותיים מהחי ושמנים איכותיים מאגוזים ופירות, קטניות מושרות ומונבטות. כל זה, כמובן, ללא מזון מעובד ותעשייתי וללא סוכרים.
כעת, על כל אלה, נוסיף כי לאחר הגדרת המזונות האיכותיים, הכי חשוב בעצם זאת ההקשבה העצמית של כל אחד ואחת לגופם ובחירה נכונה של המזונות עבורם. מי שרגיש ללקטוז – ימנע ממוצרי חלב, רגישים לגלוטן – ימנעו מקמחים המכילים גלוטן, מי שגופו יודע להפיק אומגה 3 מהצומח באיכות גבוהה ומערכת העיכול שלו מכילה את המיקרוביום המתאים לסינטוז 12B, יוכל להיות טבעוני.
מילה אישית
ב-15 שנים האחרונות אני שומרת על תזונה טבעית ככל הניתן, ללא מזונות מעובדים, שמנים מזוככים וסוכרים מעובדים. בשנה האחרונה, לאחר שניסיתי גישות שונות והרכבי תזונה שונים, בחרתי לי את גישת הפליאו כמתאימה לגופי ביותר. תזונה עשירה במזון מן החי ושומנים, הן מן החי והן מן הצומח, ביחד עם ירקות ירוקים ומעט פירות. תזונה זו פתרה לי בעיות בריאותיות בעיקר במערכת העיכול ועייפות שהיו לי בתקופה שאכלתי גם דגנים וקטניות, למרות היותם אורגניים, מושרים ומונבטים.
[1] מאקרוביוטיקה, לאה ס וזהבית א, נתורופתיה ג', המרכז לבריאות הלב
[2] (מתוך ויקיפדיה) http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA
[3] ד"ר ט' קולין קמפבל, 2005
[4] אם כי ממש בעת כתיבת שורות אלה יצא משרד הבריאות האמריקאי בהמלצות חדשות הקובעות שכולסטרול איננו בעייה בריאותית כפי שחשבו עד כה.
[5] ישנם אוכליRAW שאוכלים גם בשר בצורתו הלא-מחוממת (בשר כבוש למשל), לכן ההפרדה בין טבעוני אוכלי raw לבין כל אוכלי ה-raw. בעברית קיימת רק המילה טבעונאות המייצגת אוכלי מזון גולמי צמחי בלבד, והגישה הכוללת בשר כמעט שאינה מוכרת בישראל.
[6] מכון היפוקרטיס, פלורידה, http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%AA
[7] מתוך ויקיפדיה, ערך טיבעונאות http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%AA
[8] שירלי בר, http://212.150.209.210/~shirly/
[9] דעאל שלו, 2014, הסוד הקדמוני, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, דביר
[10] מתוך ויקיפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%A7
[11] http://www.ednamintz.co.il/hebrew—–%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%93%D7%9C%D7%AA_%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%9F.html
[12] דיויד פרלמוטר, 2014, מוח לבן, תרגום: קטיה בנוביץ', הוצאת דיונון
[13] מהי תזונת פליאו, בלוג דל פחמימות http://www.carbfree.co.il/?p=1095
כתיבת תגובה