סיום מרגש והתחלות חדשות…

בסוף חודש יוני האחרון חווינו התרגשות גדולה.

מחזור הלימודים הראשון שלנו סיים את לימודיו במסלול להנהגת הבריאות, כך זה נראה באותו יום:

בוגרי המסלול – מחזור ראשון, עם תעודות הסיום

שלוש שנים של למידה, חקירה והתנסות,  ובחינת "בריאות קהילתית" על שלל היבטיה, ימי עיון מרתקים עם מנחים שונים, היכרות עם פרויקטים מעוררי השראה, רעיונות ליזמויות שונות הגיעו לסיומן, והבוגרים הראשונים של המסלול להנהגת הבריאות יצאו לדרך (התרגשות, כבר אמרנו?)

לאחר הפרידה המרגשת לקחנו רגע קל לנשום, ורק רגע אחד, כיוון שאנו שקועים בעיצומם של שיפוצים.

במהלך שלוש שנות קיומו של "המרכז להנהגת הבריאות", מעידים המבקרים הקבועים שלנו (הסטודנטים היקרים, המגיעים אלינו ממקומות שונים ברחבי הארץ) וגם אלה המזדמנים (במקרה או שלא במקרה) כי יש כאן, אצלנו, במרכז, אווירה מיוחדת.

אולי אלה מדפי העץ , או הספרים הרבים המאכלסים את המדפים, אולי הפוסטרים התלויים על הקיר, שעיצבו ויצרו הסטודנטיות ממחזור הלימודים הקודם (זה שפתח את הדרך למסלול, עוד בטרם היה מרכז), ואולי זו תחושה שכאן קורה משהו קצת אחר…

אלא שבשנה האחרונה, כשקבוצת הסטודנטים הלכה וגדלה, והצטופפות של 20 משתתפים במטבח הלימודי הפכה לוחצת, כשנאלצנו לסרב לקבל קבוצות גדולות לפעילות זו אחרת, מפאת חוסר מקום, הבנו שהמרחב, בו אנו פועלים, הפך להיות "קטן עלינו".

בשנה האחרונה חיפש ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק (מנהל "המרכז להנהגת הבריאות") מרחב חדש, ומצא אותו במטבח הישן של קיבוץ נווה איתן. בימים אלה עובר המקום שיפוצים כדי להתאימו למרחב הלימודי החדש: הוסרו המתקנים הישנים ששימשו להכנת האוכל הקיבוצי, חורי ניקוז מולאו, מרצפות חדשות הונחו.

    

כשעוד היה לנו חוף ים במרכז החדש…

אותו המקום לאחר הריצוף…

לאחר שיסתיים שלב השיפוץ הראשוני, נחל בשיפוץ הפנימי שלנו ובהעברת הציוד, במטרה לסיימם לפני אוקטובר 2017, אז צפויה להתחיל שנת הלימודים הבאה.

***

בסוף שנת הלימודים האחרונה סיימה את תפקידה, כרכזת הלוגיסטיקה הראשונה של המרכז, הילה סמלסון היקרה. לאחר ששתלה, השקתה, טיפחה את הגינה הלימודית, כבשה והתסיסה קשיו, כרוב ולא מעט פלפלים חריפים ועוד ועוד… בחרה הילה לסיים את דרכה איתנו, ולחפש את היעד הבא שלה. הילה – אנחנו כבר מתגעגעים, ומאחלים לך הצלחה בדרכך החדשה…

לאחר תקופת חפיפה, נכנסה לתפקיד, עינב כהן, סטודנטית בוגרת שנה א', שמגיעה אלינו מקיבוץ חצרים (אין מקום שהוא רחוק מידי). מאז כניסתה לתפקיד, בתחילת יולי, היא כבר הספיקה לעשות לא מעט… לעקוב מקרוב, ובגבורה ראויה לציון, אחר תהליך השיפוץ  (מתי לאחרונה ניסיתם לגמוע, רגלית, את המרחק בין "המרכז להנהגת הבריאות" למטבח הישן בקיבוץ נווה איתן, בחום של יולי?), לטחון 50 ק"ג של פלפלים חריפים ועוד…

עינב מתמודדת באומץ עם חריפות במינון גבוה (עם אמצעי מיגון מירבי)

עינב – אנו שמחים שהצטרפת לצוות, ומאחלים לך הצלחה ענקית.

***

ובנוסף על אלה, אנו עוסקים בהכנות לשנת הלימודים הקרובה:

עינב מתכננת כיצד תיראה הגינה הלימודית במתחם החדש, תמי מרכיבה את פאזל שיבוץ תכני הלימוד בתכנית הלימודים השנתית, ואורי, כבכל קיץ, מסתובב ברחבי הארץ וממשיך להפיץ את הידע המשמעותי כל כך – בסיורי ליקוט, קורסים עיוניים אודות ההיסטוריה של התזונה ומערכת העיכול, סדנאות אפיה והתססה ועוד. (תוכלו לראות את כל אלה בלחיצה כאן)

אבל ביום ראשון הקרוב, 23.07.17, נתרכז כל הצוות, חזרה כאן "במרכז להנהגת הבריאות", בקיבוץ נווה איתן, ליום פתוח – לכל אלה המתעניינים/ות בלימודים במסלול, הסקרנים/יות לשמוע יותר אודות "בריאות קהילתית" – מהי, ואלה שכבר לא יכולים/ות לחכות כדי להצטרף אלינו,

אנחנו נהיה כאן בין 09:00 – 17:00 (מוזמנים להגיע בכל שעה בטווח ה-נ"ל)

או כמו שכתבה מיכל שאשו, בוגרת המסלול:

"במשך שלוש שנים למדתי, יום בשבוע, במרכז להנהגת הבריאות. כמות הידע שצברתי היתה עצומה. מידע מההיסטוריה לצד המידע הכי עדכני שיש – מחקרים שפורסמו שבועות ספורים לפני השיעור. מעבר לידע זכיתי בעוד משפחה, משפחה של אנשים שהבריאות האישית והקהילתית היא בראש סדר העדיפויות שלהם, אנשים שרוצים להוביל שינוי.

בשבוע הבא מתחילים הימים הפתוחים במרכז להנהגת הבריאות, כדאי לכם ללכת לשמוע"

אפשר להגיע גם מבלי להודיע, אך נשמח אם תעשו כן, אצל תמי – 052-3633489.

***

המשך קיץ מהנה ונעים לכולנו…

 

 

 

 

מודעות פרסומת

נייר עמדה: הסעדה בגני ילדים

נייר עמדה של "המרכז להנהגת הבריאות" בנוגע להסעדה בגני ילדים
נכתב בשיתוף: צוות מחזור א' ומיכל שאשו

נייר העמדה משקף את החזון המוצע על-ידנו, תוך התייחסות לאספקטים שונים של אכילה בגני הילדים, לשם כך אנו מציעים מודל זה.
יוני  2016

להמשיך לקרוא

עדן עץ חיים

זה עדן. אחד החברים הצעירים ביותר במסלול להנהגת הבריאות. צמח איתנו, בליווי תמר Tamar Ec Haim אמו, מתחילת שנת הלימודים. בתחילת השנה הוא בקושי התהפך והיום הוא כבר כמעט עומד. בתמונה עינת עינת אדיר ספיר מחזיקה בו כבן ערובה כשהיא מרצה לכיתה על טיפול בהתנגדיויות.
אנחנו כבר מתחילים להערך לשנה הבאה.

מוזמנים לימים פתוחים במסלול הלימודים שלנו.

 

13335833_10154276572819801_4186349664628818178_n

סיור לימודי מקומי בעיר נצרת, מרץ 2016

ביקור עסקים קטנים ומקומיים, למידה על התרבות וההיסטוריה של האוכל המקומי.

תודה לסילביה שלו ממחזור ב' ולפנינה מדן ממחזור ג' על התמונות.

 

סופר-פוד / נילי אלדר

נילי אלדר היא חברת המחזור השני במסלול ל"הנהגת הבריאות".
המאמר מתפרסם במלואו בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2016.



 

הקדמה

כשהיינו קטנים, "כוח בראשית"[1]  הבטיח לנו שתפוח עץ יעשה אותנו בריאים וחזקים. אחר-כך סיפרו לנו שהבננה היא "פצצת אנרגיה צהובה", ש"קיווי עסיסי עם ויטמין C" יסייע לנו לעבור את החורף בשלום ושאם רק נאכל תרד "נהיה חזקים כמו פופאי". החיפוש אחר מזונות אולטימטיביים שיספקו לנו מענה מהיר לתזונה שלמה בעידן המודרני עדיין לא תם, רק המזונות משתנים. כיום קוראים להם 'ג'וג'י ברי', 'זרעי צ'יה', 'זרעי המפ', 'מאקה', 'ספירולינה', או בשם הכולל "סופרפוד" (בעברית "מזונות-על').

אם נבדוק מה משותף לכל מזונות-העל שצצו בשנים האחרונות, נראה שיש דבר אחד שמאחד את כולם – מחירם היקר ומקורם הרחוק.

להמשיך לקרוא

תמיכה חברתית / איה מאיר-צ'יזיק

איה מאיר-צ'יזיק היא חברת המחזור השני במסלול ל"הנהגת הבריאות".
המאמר מתפרסם במלואו בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2016.



בתור התחלה, חשוב לי לציין -בקרוב אהיה בת עשר. אמא שלי מספרת שכשהייתי צעירה יותר, אהבתי לשבת ליד אנשים ולהקשיב לשיחות שהם מנהלים. לראות איך הם מעצבנים אלה את אלה, משמחים, מצחיקים ומדאיגים. להקשיב לשיחה שמתנהלת, ולמה שיוצא ממנה. אבל איך הם יודעים לעשות את כל זה?
לקראת כתיבת מאמר, כשחשבתי על השאלה שהכי מעניינת אותי, חזרתי מיד להתבוננות על מערכות יחסים.

הסוציולוגיה אומרת שהאדם הוא חיה חברתית. במילון אבן שושן כתוב שחברה היא "ציבור, קיבוץ האנשים שאיתם בא האדם במגע על-פי רוב”. אני רוצה להתמקד ברשת התמיכה החברתית, בעיקר של ילדים. למיטב הבנתי, רשת תמיכה חברתית מורכבת מהאנשים שמאוד קרובים אלי ואני מרגישה טוב לדבר איתם על דברים כשאני עצובה וכשכואב לי הם באים לעזרה.  אך האם זה הכרחי שיהיו אנשים שיוכלו לעזור לי כשאני צריכה עזרה? אני צריכה הרבה חברה ואני יודעת שיש ילדים שצריכים מעט חברה, למה יש חברה?   האם רשת תמיכה חברתית היא דבר הכרחי?

תצפיות שערכתי מראות שלילדים רבים יש לפחות חבר אחד או חברה אחת ולרוב אף יותר.  להרבה ילדים יש מישהו, חבר/חברה, שהם מרגישים שהם יכולים לגלות לו הכל והוא לא יגלה לאף אחד. האם זה אומר שהם מרגישים שיש מי שיכול לעזור להם בצרה? ממה מורכבת רשת תמיכה?

איך מבררים ממה מורכבת רשת תמיכה?

כדי לחקור את התחום הזה הרכבתי שאלון (בנספח) עם השאלות שלדעתי מרכיבות את תמונת רשת התמיכה החברתית. נתתי לילדות שונות למלא את השאלונים וקיבלתי תשובות מתשע מהן. הבטחתי להן אנונימיות, אבל אני יכולה לספר שהן בין גילאי 6 ל-11, חלקן לומדות בבית-ספר וחלקן בחינוך ביתי, חלקן גרות בקיבוצים וחלקן בעיר. אוכל גם לספר קצת על מה שהן ענו.

מהתשובות לשאלון גיליתי שלכל העונות יש מישהו או מישהי שהן סומכות עליו בכל מצב. לכולן חשובה מאוד מאוד המשפחה. ברוב המקומות כתוב שסומכים על אבא, אמא, אחיות גדולות, אחים גדולים וקטנים. אולי זה ככה אצל כולם, ואולי זה קשור לשלב בחיים – כולן ילדות צעירות. בכל השאלונים כתוב שיש מישהו אחד לפחות כזה, שסומכים עליו שיעזור.

Screenshot_6

רוב הילדות לא הצליחו למצוא מקרה שבו היא הייתה צריכה עזרה ואף אחד לא בא לעזור לה. חוץ מסיפור אחד, שמובא כאן בעילום שם בתור דוגמה. אחת הילדות סיפרה: "יצאנו לטיול ט"ו בשבט עם הקיבוץ וכשחזרנו הנעליים שלי היו ספוגותאז השארתי אותן אצל דוד שלי והלכתי לחברה שלי. כשחזרתי היה קפוא בחוץ. הלכתי לדוד שלי כדי לקחת את הנעלים, אבל הנעלים לא היו שם אז חזרתי הביתה יחפה, אבל גם לא היה מי שיעזור לי". למרות הסיפור הזה, כל השאלון של אותה ילדה דווקא מראה שיש לה על מי לסמוך ושהיא מרגישה בטוחה. כנראה שגם כשיש על מי לסמוך, לפעמים מרגישים קצת לבד.

בסוף השאלון ביקשתי שיציירו את רשת התמיכה החברתית שלהן, כי רק עם קריאת השאלון מבינים מה זו בעצם רשת תמיכה חברתית. בציורים הן מציירות אנשים, הרבה פעמים את כל המשפחה שלהן. הרבה נכתב בציורים, כמו בשאלונים בכלל – אמא ואבא ואחים ואחיות. המשפחה היא כנראה חלק חשוב מרשת התמיכה. חלק מהילדות ציירו את עצמן מוקפות, וסימנו שיש להן מקום לצאת 'לנוח' מהתמיכה.

אני לומדת מהשאלונים שילדים צריכים את המשפחה שתומכת בהם ואת החברים שיכולים לעזור להם תמיד. בשביל שיהיה להם מישהו יכול לתמוך בהם, לעזור להם. כשיש תמיכה חברתית אז מרגישים שיש מישהו שיכול לבוא ולעזור תמיד.

נספח 1 – כמה מציורי רשת התמיכה החברתית של עונות השאלונים

Screenshot_3Screenshot_2

נספח 2 – שאלון

  • האם יש מישהו שאת/ סומכ/ת עליו?
  • אם את/ה עצוב/ה, האם יש מישהו שאת/ה יכול/ה לדבר על מה שקרה לך?
  • אתה מרגיש שיש לך מישהו בבית שיכול מהר לבוא ולעזור לך כשקורה לך משהו?
  • איך אתה עוזר לאנשים אחרים?
  • האם יש אנשים שאתה מאוד אוהב ומי הם?
  • יש לך סיפור שהיית צריך משהו ואף אחד לא בא לעזור?
  • האם יש לך סיפור כשהיית צריך וכן קיבלת עזרה?
  • האם יש לך חברים שאת/ה סומכ/ת עליהם ואת/ה מרגיש/ה שהם יעזרו לך לא משנה מה קורה?
    • אפשר שמות?
    • מאיפה את/ה מכיר/ה את החברים האלה?
    • כל כמה זמן את/ה פוגש/ת אותם?
  • האם את/ה סומך/ת על המורה שלך שאם תצטרך/י עזרה הוא יעזור לך?
    • האם הוא יעזור לך מבחינה רפואית?
    • האם הוא יעזור לך כשפוגעים בך ואת/ה נעלב/ת?
    • אם את/ה לא מצליח לסיים העתקה או שיעורי בית, האם הוא יעזור לך בכך?
  • האם יש תמיכה שאת/ה צריך/ה ולא מקבל אותה? איזו?
  • ממי את/ה מקבל/ת תמיכה בחיים?
  • איזו תמיכה את/ה מקבל/ת?
  • נסה/י לצייר את רשת התמיכה החברתית שלך

מפת ליקוט יישובית / ורד רוס

מפת ליקוט קהילתית בקיבוץ כפר-רופין – פרויקט שנה א' של ורד רוס.

פרויקט שנה א' במסלול הלימודים להנהגת הבריאות – סרטון על פרויקט קהילתי אפשרי ברוח עקרונות "מעריסה לעריסה".
הסרטון יוצג בכנס השנתי השלישי לבריאות קהילתית, של מסלול הלימודים להנהגת הבריאות.

יוצרת הסרטון – ורד רוס
עורך הסרטון – נעם ברנר

מנחה הפרויקטים – יאיר אנגל
מנהל מסלול הלימודים – אורי מאיר-צ'יזיק

מסלול הלימודים להנהגת הבריאות:
http://www.LocaLeaders.com

הכישלון המצליח ביותר בעולם / טל פלד-הדר

טל פלד-הדר היא חברת המחזור השני במסלול ל"הנהגת הבריאות".
המאמר מתפרסם במלואו בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2016.

 





 

משמעותה המילונית של המילה דיאטה היא "כלל המזונות שצורך האדם, הרכב מזונות."[1] אך לצורך מאמר זה נשתמש במילה במובנה הפופולרי, זו המתארת מצב נפוץ בו אדם מנסה באמצעים תזונתיים שונים להפחית את משקל גופו. בכל שנה בממוצע יוצאות לשוק 30,000[2] דיאטות שכאלה. רוב נשות העולם המערבי התנסו בדיאטה לפחות פעם אחת ואחוז ניכר מהן נמצאות במעגל חוזר של דיאטות, בו הן מצליחות לרזות ועולות שוב במשקלן לאחר זמן מה, הרבה פעמים אף יותר ממה שהיו כשהתחילו את הדיאטה.[3] מחקר שערך ארגון שומרי משקל עולה כי 91.7% מחברי הכבוד שלא היו פעילים, עלו חזרה במשקלם לאחר שנתיים. מבין חברי הכבוד שכן היו פעילים, שמרו על משקלם רק 52.1% לאחר שנתיים. בהמשך לכך, יש סקרים המראים כי דיאטות חוזרות שמטרתן ירידה במשקל, מביאות בטווח הארוך להשמנה[4]. להמשיך לקרוא

חיסונים בעיניים פקוחות / מיכל שאשו

מיכל שאשו היא חברת המחזור השני במסלול ל"הנהגת הבריאות".
המאמר מתפרסם במלואו בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2016.




 

הקדמה

דצמבר 2015, לא בדיוק חורף אבל גם לא ממש סתיו. הלחץ שמפעילות קופות החולים לחסן נגד שפעת בעיצומו. לפחות אחת לשבוע תזכורת בסמס שעדיין לא התחסנתי ולא חיסנתי את המשפחה. פרסומים ברדיו, בעיתונים, במוקדי קופות החולים, האינטרנט מוצף בתזכורות והזמן הולך ואוזל, עוד מעט "כבר יהיה מאוחר מידי להתחסן". אמא שלי,חולת אסתמה בעברה, סומכת על הפרסומים והולכת להתחסן. למחרת החיסון היא חוטפת התקף אסתמה שלא זכור לה כדוגמתו. האינהלציה לא עוזרת, הולכים שוב לרופאה, הרופאה אומרת שזה רק צירוף מקרים, זה לא שייך לחיסון.  נותנת לה תרופות נוספות והפנייה למיון, למקרה שתהיה החמרה. התרופות עוזרות קצת אבל שבוע אחרי שוב קוצר נשימה קשה, חוזרת לרופאה, הפנייה לצילום ריאות – דלקת ריאות! מקבלת אנטיביוטיקה, תרופות חדשות לאינהלציה, עברו כבר שבועיים מאז החיסון, עדיין מתקשה לנשום, לתפקד. הלילה כבר פנתה למיון, שוב אנטיביוטיקה, תרופות חדשות לאינהלציה. היא לא יוצאת מזה. להמשיך לקרוא