קול קורא לכתיבת מאמרים אקדמיים בנושא "בריאות קהילתית"

 

קול קורא לכתיבת מאמרים אקדמיים בנושא "בריאות קהילתית"

 

"המרכז להנהגת הבריאות" מתעתד להפיק חוברת מאמרים של חוקרים ואנשי אקדמיה, שתתפרסם בכנס השנתי של "המרכז להנהגת הבריאות" במרץ 2017.

אנו מזמינים חוקרים וחוקרות מכל תחומי המחקר להגיש תקצירים למאמרים בנושא "בריאות קהילתית", לשם בחינת אפשרות פרסומם.

 

מהי "בריאות קהילתית"?

בריאות קהילתית היא מכלול הנושאים הנוגעים או משפיעים על בריאות הקהילה ככלל ועל בריאות היחידים המרכיבים אותה בפרט. בין התחומים הללו נמצאים תזונה, תנועה, איכות האוויר, מקצב החיים ובריאות הנפש, כמו גם המבנה הקהילתי, מערכות היחסים הכלכליות מידת האמון בקהילה והחוסן הקהילתי ככלל.

 

נושאים אפשריים בתחום – קיימות בראי הקהילה, רפואת הנפש בראי הקהילה, תכנון ערים ואדריכלות התומכת באדם ובקהילה, תזונה מזינה, טקסים קהילתיים, האקלים הקהילתי בישראל, בריאות הציבור, כלכלה מקומית, חינוך וקיימות, מגוון ביולוגי או כל נושא אחר המשפיע על בריאות הקהילה.

 

נשמח לקבל מחקרים ומאמרים העוסקים בנושאים דוגמת אלו ממגוון של נקודות ראות ודיסציפלינות מחקריות.

 

דרישות הגשה ומהלך העריכה

  • המעוניינים להשתתף יגישו תיאור קצר של המאמר (חצי עמוד) בעברית, עד לתאריך 1.7.16
  • החלטה ראשונית, על בסיס התקצירים, תימסר לכותבים עד תאריך 15.7.16
  • את המאמרים לפרסום יש להגיש עד תאריך 1.10.16.
  • לאחר בחירת התקצירים, יועברו לכותבים הנחיות כתיבה אקדמיות.
  • המאמרים שיוגשו ישלחו לבדיקת עמיתים ועריכה לשונית כנדרש.

 לחצו כאן להורדת הקול הקורא בפורמט PDF

פרסום המאמרים כפוף לבחירת העורך.

לפרטים נוספים ומענה על שאלות יש לפנות  לטל פלד הדר

במייל: peledhadartal@mazon-izun.com

בטלפון 054-4262237

 

בברכה,

ד"ר אורי מאיר צ'יזיק
המרכז להנהגת הבריאות

 

20160302_201231 (Small)

 

מודעות פרסומת

חיידיקים והנפש / אריק עמית

אריק עמית

אריק עמית הוא חבר המחזור השני במסלול ל"הנהגת הבריאות".
המאמר מתפרסם במלואו בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2016.




 

שנים גדלנו על הטענה שמחלות קשות בכללן ומחלות נפשיות בפרט, הינן תוצר של תורשה גנטית. כך פטרנו את עצמנו מאתגר ההתמודדות איתן. כי הרי הסוכרת, ההשמנה, הדיכאון, הנו תורשה גנטית – ה"מתנה"  האולטימטיבית שקיבלתי מהורי, מה אפשר כבר לעשות? בשנים האחרונות מתרבים המחקרים המוכיחים שלאוכלוסיית החיידקים שבגופינו – או ל-microbiota שלנו – יש השפעה רבה על מחלות, רבה אף יותר מן ההשפעות הגנטיות.
אך מה הקשר בין טריליוני החיידקים המאכלסים את גופינו לבין מחלות כמו דכאון, חרדה, מאניה-דפרסיה, השמנה, סוכרת ועוד. להמשיך לקרוא

ההשפעה החיובית של החיידקים / יהודית חיים

יהודית חיים היא חברת המחזור השני במסלול ל"הנהגת הבריאות".
המאמר מתפרסם במלואו בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2016.



 

מבוא

התעניינותי בחיידקים הידידותיים הנמצאים במעי האדם נולדה מחוויה אישית. בצעירותי נתבקשתי על ידי רופא לקחת אנטיביוטיקה במשך שנה עקב דלקת בעור. לא דובר איתי אז על פרוביוטיקה או אפילו על תרופה חלופית. מבחינת הרופא, זו היתה התרופה האולטימטיבית, ואם רציתי הטבה בבעיה לשמה באתי אליו, היה עלי לקחת תרופה זו. להמשיך לקרוא

"הנהגת הבריאות" בימי הרמב"ם ובעידן המודרני / חגית יקר

חגית יקר היא חברת "הנהגת הבריאות", המאמר התפרסם בחוברת הכנס להנהגת הבריאות, 13.3.15.  המאמר מציג את תחום "הנהגת הבריאות" באמצעות דברים שכתב הרמב"ם בנושא, ופירוש של ר' צהלון לדברים אלו.



"הנהגת הבריאות" הוא שם כולל לפעולות שאדם עושה לשמירה על בריאות טובה ולמניעת מחלות, מה שאולי נכנס היום תחת הכותרת 'רפואה מונעת'. "הנהגת הבריאות" הייתה נושא חשוב ומרכזי ביותר ברפואה ששלטה באזורנו לאורך ההיסטוריה. מאמר זה מסכם חלקים מספר הפרשנות של הרופא הווניציאני בן המאה ה-17, רבי יעקב צהלון, "שמירת הבריאות להרמב"ם".[1] בו הוא מפרש את פרק ד' ב"הלכות דעים" מאת הרמב"ם. בפרק המדובר מגדיר הרמב"ם מהו מאכל טוב, מתי וכמה כדאי לאכול ודן בסוגייה האם טוב לערבב מיני מזונות בארוחה אחת.

להמשיך לקרוא

בוחרים מקומי – אוכלים בריא

חדשות מצוינות: נתונים מדהימים ופורצי דרך מרמת הנגב!

לפני שנתיים הקמנו במועצה האזורית רמת הנגב את הפרוייקט "בוחרים מקומי ואוכלים בריא", תוצאה של שתוף פעולה בין היחידה הסביבתית, אגף קהילה וחינוך ומרפאת היל"ה במדרשת הנגב בשדה-בוקר. מאז הקמתו אני מלווה את הפרוייקט הזה ביעוץ ובעובדה בשטח בהנאה גדולה, גם מהתוצאות, וגם מהאנשים איתם יצא לי לעבוד במסגרת הפרוייקט (שעדיין נמשך).

לחצו כאן כדי לקרוא עוד על הפרויקט

בוחרים מקומי אוכלים בריא

אחת מגולות הכותרת של העבודה המשותפת שלנו ותהליכי השינוי הקהילתיים היא העבודה עם גני הילדים באזור. התחלנו בתהליך של שינוי תזונתי בגני הילדים במקומות מסויימים במועצה כניסוי והעברתם לתזונה מזינה ואיכותית.

1511400_223622241169549_663002911097271357_n  מזון מקיים דצמבר  2013 (Large) מזון מקיים_print

את התהליך מלווה יועצת עסקית מטעם חממת יזמויות של שתי"ל והרשות לפיתוח הנגב והגליל. היועצת, רעות ענבר, בדקה את ההיתכנות הכלכלית של שינוי התזונה בגני הילדים, תוך הסתמכות על נתונים קודמים, והציגה לאחרונה את מסקנותיה מאיסוף נתוני אשכול הגנים במדרשת בן גוריון.

השינויים שנעשו:

  1. מעבר למוצרים מלאים ומקמח מלא (לחם, פסטה, אורז, קוסקוס)
  2. הפחתת צריכת מזון מן החי ושיפור איכות המזון מן החי הנצרך.
  3. הוספת קטניות מבושלות.
  4. הגדלת מגוון הירקות והפירות הטריים.

אחד הדברים המדהימים שגילתה הבדיקה הכלכלית היה שבעקבות המעבר למזון מזין נוצר חיסכון כולל של 15% בהוצאה החודשית על מוצרי מזון.
עבור אשכול הגנים של מדרשת בן-גוריון, זה אומר חיסכון של 5300 ₪ בחודש!

זוהי בשורה אדירה עבור מנהיגי-בריאות במערכות חינוך – שיפור התזונה לא חייב להיות עול תקציבי.

במועצה האזורית רמת-נגב, התכנון הוא להשקיע את הסכום שהתפנה מתקציב המזון בהמשך הפרוייקט ובהטמעתו ע"י סדנאות, הרצאות וליווי מקצועי.
נושא נוסף שנבחן ע"י היועצת הוא הקמת מערך שינוע שיתווך בין הגנים לבין המגדלים מקומיים כדי שיהיה יותר שימוש בתוצרת מקומית וגם בהמשך שיפור התזונה בגנים.

בעוד כחודש יקבל הפרוייקט הזה את "אות הנגב לאיכות הסביבה" במעמד השר לאיכות הסביבה.
אני מחזק את האנשים הטובים ברמת הנגב בהמשך העבודה וגאה להיות בין יוזמי הפרוייקט הזה ומלוויו.

זה מסוג הפרוייקטים עבורם אנחנו מקימים את "החממה לבריאות קהילתית".

http://www.mimoona.co.il/WidgetNew/2104

צפו בעלית וייל שפרן, מנהלת היחידה הסביבתית של רמת-הנגב ומובילת הפרויקט, מספרת על "בוחרים מקומי ואוכלים בריא":

הנהגת הבריאים

(כתב: אורי מאיר-צ'יזיק)

בעשור האחרון יצא לי לעבור וללמד במוסדות רבים בישראל – ממוסדות אקדמיים, דרך מכללות ועד מסגרות לגימלאים וללומדי חוץ. מכל אלה השכלתי ונהניתי, אולם מצאתי שחסר מסלול לימודים שייגש אל הידע ההיסטורי והתזונתי הקיים כאל מכלול תרבותי, חברתי וקהילתי ויעניק כלים למחקר ולטיפול פרטני כאחד. כמטפלים העוסקים בבריאות אנחנו נוטים רוב הזמן לעסוק במחלות, אבל כהיסטוריון אני יודע שזה לא תמיד היה כך. להמשיך לקרוא