תפסיקו למכור לנו מים / אסתי לדרר

אסתי1

אסתי לדרר היא אמא לשלושה, טכנולוגית מזון בהכשרתה, כתבת טכנית וסטודנטית במסלול הלימודים של המרכז להנהגת הבריאות. המאמר התפרסם בחוברת מאמרי הסטודנטיות/ם לקראת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2018.


לחצו לרכישת חוברת המאמרים כולה


הוספת מים למוצרי מזון דורשת הוספתם של חומרים משמרים, חומרים מייצבים וחומרים מסמיכים. החומרים הללו חשודים על-ידי גורמי בריאות בינלאומיים כמחוללי מגוון מחלות. המאמר משווה את רשימת החומרים של מוצרים דומים מאותו יצרן הנבדלים בכמות המים המוספת, ומראה כיצד במוצרים אלה ישנם גם חומרים רבים נוספים שנכנסים כדי להחזיק את המים. לסיום המאמר מספק הנחיות לזיהוי מוצרים עם מים מוספים, וגם מתכון לקטשופ מזין ואיכותי (וזול).

הולכת וגוברת בתקופתנו המודעות לכך שישנם מוצרים תעשייתיים רבים המזיקים לבריאות וכי כדאי להקפיד לצרוך מוצרים בריאים יותר. מזון מתועש יכול להיות בריא, אך מבנה התמריצים העסקיים במשק מביא לכך שיש מוטיבציה חזקה מאוד לתעשיינים לייצר מזון זול ככל שניתן, מבלי להכניס את בריאות הצרכנים כרכיב בבניית המוצר. מוצרי-אוכל תעשייתיים רבים יותר ויותר מתרחקים מסוגי המזונות עליהם נבנתה האבולוציה האנושית, ממש עד לפני כ-100 שנים. ארגוני בריאות עולמיים מתריעים כי התוצאה היא התגברות חדה במגוון מחלות לב וכלי דם, מחלות מערכת העיכול, ועוד. מאמר זה מנסה לשפוך מעט אור על הרכיבים המתווספים למזונות המתועשים בעקבות הוספת מים.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

סקירה עדכנית: תזונה והשמנה בקרב נשים במגזר הערבי / מוזנא בשארה

WhatsApp Image 2018-01-22 at 15.33.39
מוזנא בשארה
 היא אמא לשתי בנות, רופאת שיניים, בשלנית, וסטודנטית במסלול הלימודים של המרכז להנהגת הבריאות. המאמר התפרסם בחוברת מאמרי הסטודנטיות/ם לקראת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2018.


לחצו לרכישת חוברת המאמרים כולה


המהפכה התעשייתית הביאה אתה בין השאר את התפתחות חברת השפע, ותהליך זה הועצם עוד יותר בעידן הגלובליזציה. זמינות המזון בעולם המערבי גדלה, וחלה ירידה נכרת בפעילות הגופנית. שני גורמים אלה השפיעו באופן ישיר על התפתחות התופעות של עודף משקל (overweight) והשמנת יתר (obesity) בעשורים האחרונים.1

השמנת יתר (obesity) היא מצב שבו אגירת יתר של שומנים בגוף מנבאת סיכון לבריאות הכללית שלהאדם.2 עד לפני כמה שנים, היו השמנת יתר (obesity) ועודף משקל (overweight) בעיות של מדינות מערביות מפותחות בלבד. בשנים אחרונות הן התפשטו גם למדינות מתפתחות, והן שכיחות יותר בסביבה עירונית 3, כיום הגיעו תופעות אלה לממדים של מגפה – כלל עולמית, שלוקים בה מבוגרים וילדים גם יחד.
להמשיך לקרוא

תכנית התערבות תזונתית קהילתית בת-קיימא: “בוחרים מקומי ואוכלים בריא” במועצה האזורית רמת הנגב

ד”ר עלית וייל-שפרן מנהלת את היחידה הסביבתית במועצה אזורית רמת הנגב.

ד”ר רותי ברגר מנהלת את המרפאה האינטגרטיבית במועצה אזורית רמת הנגב.

"בוחרים מקומי ואוכלים בריא" הינו פרויקט העוסק במעבר לתזונה מזינה וכלכלה מקומית, במועצה אזורית רמת נגב. במהלכו גילו יוזמות הפרויקט, להפתעתן, כיצד המעבר לתזונה מזינה בגני הילדים במועצה, סייע לחסכון של 15% מהתקציב.

המאמר התפרסם בכתב העת לבריאות קהילתית של המרכז להנהגת הבריאות, גיליון 2017


על אש גבוהה – סוגיות של תזונה ואכילה בעת מחלה / ד"ר איילת ברק נחום

ד"ר אילת ברק נחום כותבת על המחקר המשותף שלה עם פרופ' קרני גינזבורג, ביה"ס לעבודה סוציאלית באונ' ת"א, אל תוך סוגיות של תזונה ואכילה בעת מחלות סוכרת וסרטן. כיצד טיפול בכלי לא שגרתי, כבישול, מסייע לנו להקשיב לצרכים הפיזיים הראשוניים שלנו, ובכך תומך בתהליך ההחלמה של החולים במחלות אלו.

ד"ר אילת ברק נחום היא מטפלת בבישול, עוסקת בפיתוח בישול וחוקרת היבטים רגשיים של בישול ואכילה בהנחייתה של פרופ' קרני גינזבורג מבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל באונ' תל אביב. מחקר זה נתמך על-ידי האגודה לקרנות מחקר וחינוך ועל-ידי האגודה למלחמה בסרטן.



מי מפחד מהחיידק הטוב? \ יעל לידר

יעל לידר היא טכנולוגית מזון וסטודנטית במסלול הלימודים של המרכז להנהגת הבריאות. המאמר התפרסם בחוברת מאמרי הסטודנטיות\ם לקראת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2017.



לחצו לרכישת חוברת המאמרים כולה


שורות שורות של צנצנות: כרוב כבוש, מלפפון כבוש, יוגורט מחלב קשיו, ממרח מותסס מקשיו ושקדים… מזון חי מותסס – הפרוביוטיקה המושלמת – עשירה, מגוונת וזולה יותר מכל תוסף תזונה שאפשר לרכוש בכסף. איך ייתכן שמוצר איכותי כל-כך לא קיים על המדפים ברשתות השיווק בישראל? מדוע כל המזון המותסס בישראל עובר טיפול להשמדת החיידקים שבו?

במאמר זה נתאר את תולדותיה של תעשיית המזון, את הסיבות לאופן שבו היא מתנהלת כיום ואת ההשלכות הנרחבות של הסטנדרטיזציה השוררת במזון של כולנו. בהמשך נסקור מיקרואורגניזמים, על שלל הסיכונים וההזדמנויות שהם מביאים איתם. לסיום, נציג את חלקה של המדינה בהיעדרו של מזון חי מותסס על המדפים – היעדרה של תקינה מותאמת ונציע פתרון שיאפשר קיום של מזון חי מותסס בכל בית בישראל.

להמשיך לקרוא

מעבר מיטבי לתזונה מזינה בהובלת ובאחריות המדינה \ ריפי שהם

ריפי שהם היא סטודנטית במסלול הלימודים של המרכז להנהגת הבריאות.
המאמר התפרסם בחוברת המאמרים 2017, לקראת הכנס השנתי לבריאות קהילתית.

מאמר נוסף של ריפי שהם באתר: בואו בואו לשולחן – לאכול נכון הגיע זמן



לחצו לרכישת חוברת המאמרים כולה


תקופת השפע הנוכחית מְזַמֵּנת לבני האדם בחברות המפותחות והמתפתחות מגוון עצום של מזון. זאת, בנוסף לאורח החיים האינטנסיבי, בעולם המודרני, מאלצים רבים להסתמך על מזון מהיר וזמין. מעל לכל מרחף הידוע לנו על ייצור המזון התעשייתי –
שימוש בחומרים זולים, שיקולים של הערכת חיי מדף, קיצור זמן ההכנה, שימוש בחומרים המיובאים ממקומות רחוקים ועוד. חברות המזון מתחרות ביניהן על טעמו ותאבונו של האדם, ומפתחות מאכלים מעובדים בשפע טעמים, ריחות וצורות הגשה, המפתים את הקונה.

להמשיך לקרוא

מהי דמוקרטיה של מזון? \ אלון שפון וד"ר רפי גרוסגליק

מהי דמוקרטיה של מזון וכיצד היא מתייחסת לשיח על מזון, סביבה וקיימות בישראל?

אלון שפון – המחלקה למדעי הצמח והסביבה, מכון ויצמן למדע והפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא. ד”ר רפי גרוסגליק – המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת ברנדייס, מסצ’וסטס, ארצות הברית.

מר שיפון וד"ר גרוסגליק טוענים כי אין דמוקרטיה אמיתית בשוק המזון, וכי אנו לא באמת אלה הבוחרים מה נאכל, דבר המשפיע על העיקרון המרכזי כי לכל אדם זכות למזון בריא ומזין.
שני החוקרים עוסקים בשאלה: האם ניתן לייצר מערכת ייצור מזון דמוקרטית?


רכשו את כתב העת השלם כאן באתר
לחצו לקריאת המאמר בפורמט PDF

להמשיך לקרוא