ד"ר חגית אולנובסקי, הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, מעמידה בסימן שאלה את איכותו של התקן הישראלי לחקלאות אורגנית, וטוענת כי ההבדל בינו לתקן החקלאות הקונבנציונלית קטן משחשבנו.
ומה יש לארגון לחקלאות האורגנית לומר על זה?
שני המאמרים מתוך כתב העת לבריאות קהילתית, של המרכז להנהגת הבריאות, גיליון 2017.
ד”ר עלית וייל-שפרן מנהלת את היחידה הסביבתית במועצה אזורית רמת הנגב.
ד”ר רותי ברגר מנהלת את המרפאה האינטגרטיבית במועצה אזורית רמת הנגב.
"בוחרים מקומי ואוכלים בריא" הינו פרויקט העוסק במעבר לתזונה מזינה וכלכלה מקומית, במועצה אזורית רמת נגב. במהלכו גילו יוזמות הפרויקט, להפתעתן, כיצד המעבר לתזונה מזינה בגני הילדים במועצה, סייע לחסכון של 15% מהתקציב.
המאמר התפרסם בכתב העת לבריאות קהילתית של המרכז להנהגת הבריאות, גיליון 2017
ריקי לוי היא דוקטורנטית החוקרת פילוסופיה הודית-סביבתית עכשווית, בהנחייתם של ד"ר דניאל מישורי מביה"ס ללימודי הסביבה והחוג לגיאוגרפיה ולסביבת האדם באוני' ת"א וד"ר דני רוה מהחוג לפילוסופיה, אוני' ת"א. מחקר זה, נתמך על-ידי בית הספר פורטר ללימודי הסביבה, אוניברסיטת ת"א.
במאמר מציגה לוי את גישת האגרו-חקלאות כחלופה בריאה ואקולוגית יותר לחקלאות התעשייתית החד גידולית (מונוקולטורה).
האם ניתן להאכיל את אוכלוסיית העולם ההולכת וגדלה באמצעות חקלאות רב גידולית? בהודו חושבים שכן…
המאמר התפרסם בכתב העת לבריאות קהילתית של המרכז להנהגת הבריאות, מהדורת 2017
במהלך קיץ 2016 ביקרה ב”מרכז להנהגת הבריאות” בנווה איתן, פרופסור מריון נסטל ( Marion Nestle ), מהמחלקה לתזונה באוניברסיטת ניו-יורק. פרופ’ נסטל, היא מהתזונאיות המובילות בעולם, ופרסמה עשרות ספרים ומאות מאמרים בתחומים רבים ומגוונים הקשורים בתזונה. במהלך הביקור העלנו רעיון לתרגם אחד ממאמריה לעברית כדי להכניסו לכתב העת “הנהגת בריאות”, והיא כמובן שמחה מאוד ונתנה לנו לבחור את המאמר. המאמר המובא להלן, אינו מאמר חדש שלה; הוא נכתב כבר בשנת 2001 אך הוא רלוונטי יותר מתמיד לנושאים בהם עוסקים כיום מקבלי ההחלטות בתחום התזונה במדינת ישראל.
המאמר עוסק בהשפעתה של תעשיית המזון על המחקר ועל השיח הציבורי. הנושא עלה לכותרת לאחרונה גם בהקשר לפעולתה של ועדת האסדרה למזון ("ועדת הסוכר") וההשפעה של תעשיית המזון על פעילותה והמלצותיה. הדבר גם זכה לביקורת נמרצת כשיצא לשוק המותג “חלב משק” של תנובה והתנהל ויכוח סביב חשיפת ופרשנות המחקרים שהוצגו על-ידי התעשייה המעידים על איכותו. בנושא זה מומלץ לקרוא את מאמרי הפרשנות ב”עין השביעית”.
נושא ההשפעה של התעשייה על המחקר והשיח הוא מנושאי הליבה של כלכלת המזון הריכוזית, ומדינת ישראל מאופיינת בכלכלת מזון ריכוזית ביותר. מדובר בבעיה שעולה לאחרונה לכותרות אצלנו מדי שבוע והיא ההשפעה והכוח של התעשייה מול הרגולציה. פרופ’ נסטל מציפה בעיות ושאלות במאמרה, אך גם מציעה פתרונות וגישות לבעיות שעדיין מעסיקות את ארה"ב ושגם אנחנו עוסקים בהן כיום.
ד"ר אילת ברק נחום היא מטפלת בבישול, עוסקת בפיתוח בישול וחוקרת היבטים רגשיים של בישול ואכילה בהנחייתה של פרופ' קרני גינזבורג מבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל באונ' תל אביב. מחקר זה נתמך על-ידי האגודה לקרנות מחקר וחינוך ועל-ידי האגודה למלחמה בסרטן.
ד"ר דניאל מישורי, ביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר והחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם, אוניברסיטת תל-אביב.
במאמר מתוך כתב העת "הנהגת הבריאות" בוחן ד"ר מישורי את השיקולים שהביאו להחלטה על הפלרת מים בישראל, ובודק האם יש ממש בטיעונים העוסקים בבריאות הציבור בנוגע להוספת פלואור למים. האם מה שעומד לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות היא באמת הדאגה לבריאות הציבור, או שההחלטה מסתמכת על מידע מוטה וחלקי?
האבחון_והטיפול_הרפואי ד"ר טלי גרגיר ,אונ' בר אילן
אלון שפון – המחלקה למדעי הצמח והסביבה, מכון ויצמן למדע והפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא. ד”ר רפי גרוסגליק – המחלקה לסוציולוגיה, אוניברסיטת ברנדייס, מסצ’וסטס, ארצות הברית.
מר שיפון וד"ר גרוסגליק טוענים כי אין דמוקרטיה אמיתית בשוק המזון, וכי אנו לא באמת אלה הבוחרים מה נאכל, דבר המשפיע על העיקרון המרכזי כי לכל אדם זכות למזון בריא ומזין.
שני החוקרים עוסקים בשאלה: האם ניתן לייצר מערכת ייצור מזון דמוקרטית?
