מתן חסויות על ידי חברות מזון למחקרים אקדמיים ולפעילות מקצועית: ניגוד עניינים? \ מאמר פרשנות מאת פרופ' מריון נסטל

הקדמה מאת ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק

במהלך קיץ 2016 ביקרה ב”מרכז להנהגת הבריאות” בנווה איתן, פרופסור מריון נסטל ( Marion Nestle ), מהמחלקה לתזונה באוניברסיטת ניו-יורק. פרופ’ נסטל, היא מהתזונאיות המובילות בעולם, ופרסמה עשרות ספרים ומאות מאמרים בתחומים רבים ומגוונים הקשורים בתזונה. במהלך הביקור העלנו רעיון לתרגם אחד ממאמריה לעברית כדי להכניסו לכתב העת “הנהגת בריאות”, והיא כמובן שמחה מאוד ונתנה לנו לבחור את המאמר. המאמר המובא להלן, אינו מאמר חדש שלה; הוא נכתב כבר בשנת 2001 אך הוא רלוונטי יותר מתמיד לנושאים בהם עוסקים כיום מקבלי ההחלטות בתחום התזונה במדינת ישראל.
המאמר עוסק בהשפעתה של תעשיית המזון על המחקר ועל השיח הציבורי. הנושא עלה לכותרת לאחרונה גם בהקשר לפעולתה של ועדת האסדרה למזון ("ועדת הסוכר") וההשפעה של תעשיית המזון על פעילותה והמלצותיה. הדבר גם זכה לביקורת נמרצת כשיצא לשוק המותג “חלב משק” של תנובה והתנהל ויכוח סביב חשיפת ופרשנות המחקרים שהוצגו על-ידי התעשייה המעידים על איכותו. בנושא זה מומלץ לקרוא את מאמרי הפרשנות ב”עין השביעית”.
נושא ההשפעה של התעשייה על המחקר והשיח הוא מנושאי הליבה של כלכלת המזון הריכוזית, ומדינת ישראל מאופיינת בכלכלת מזון ריכוזית ביותר. מדובר בבעיה שעולה לאחרונה לכותרות אצלנו מדי שבוע והיא ההשפעה והכוח של התעשייה מול הרגולציה. פרופ’ נסטל מציפה בעיות ושאלות במאמרה, אך גם מציעה פתרונות וגישות לבעיות שעדיין מעסיקות את ארה"ב ושגם אנחנו עוסקים בהן כיום.




מודעות פרסומת

התארגנות כלכלית כמדד לבריאות קהילתית, קואופרטיבים כמקרה מבחן \ איילת זאושניצר

המאמר דן בטענה כי יש קשר בין התארגנות כלכלית במסגרת קואופרטיבית לבין בריאות קהילתית. המטרה היא להצביע על הקשר החזק שבין התחום הכלכלי לחברתי, קשר שנחלש מאוד במדינות הקפיטליסטיות, ככזה התורם לבריאות קהילתית.

איילת זאושניצר היא סטודנטית במסלול הלימודים של המרכז להנהגת הבריאות.



לחצו לרכישת חוברת המאמרים כולה


להמשיך לקרוא

תיעוש הכסף / ירון טובין

ירון טובין הוא חבר "הנהגת הבריאות".
המאמר מתפרסם במלואו בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2016.



 

תקציר

מערכת הכסף המשמשת אותנו כיום היא מערכת של כסף לאומי ריבוני המפוקחת ע"י המדינה ומבוססת על יצירת כסף והקצאתו כאשראי על ידי הבנקים המסחריים. השיטה הקיימת נמצאת בסחרור אשראי אשר נוטה לחזק ולהעשיר את התאגידים הגדולים ומעודד ריכוזיות. בכך שיטה זו מגדילה את אי השוויון הכלכלי בין אזרחי המדינה ומנוגדת לערכים של חיזוק הקהילה, שיתוף ומקומיות. מאמר זה מראה כיצד פועלת מערכת האשראי הקיימת, מנתח את תופעות הלוואי שלה ובוחן פתרונות לצמצום תיעוש הכסף והרחבת הדמוקרטיה המוניטרית. זאת כדי לעקוף את היתרון שאשראי בנקאי מקנה לתאגידים ועל מנת לעודד כלכלה קהילתית מקומית, ובכך להפחית את אי השוויון.

להמשיך לקרוא