מי מפחד מהחיידק הטוב? \ יעל לידר

יעל לידר היא טכנולוגית מזון וסטודנטית במסלול הלימודים של המרכז להנהגת הבריאות. המאמר התפרסם בחוברת מאמרי הסטודנטיות\ם לקראת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2017.



לחצו לרכישת חוברת המאמרים כולה


שורות שורות של צנצנות: כרוב כבוש, מלפפון כבוש, יוגורט מחלב קשיו, ממרח מותסס מקשיו ושקדים… מזון חי מותסס – הפרוביוטיקה המושלמת – עשירה, מגוונת וזולה יותר מכל תוסף תזונה שאפשר לרכוש בכסף. איך ייתכן שמוצר איכותי כל-כך לא קיים על המדפים ברשתות השיווק בישראל? מדוע כל המזון המותסס בישראל עובר טיפול להשמדת החיידקים שבו?

במאמר זה נתאר את תולדותיה של תעשיית המזון, את הסיבות לאופן שבו היא מתנהלת כיום ואת ההשלכות הנרחבות של הסטנדרטיזציה השוררת במזון של כולנו. בהמשך נסקור מיקרואורגניזמים, על שלל הסיכונים וההזדמנויות שהם מביאים איתם. לסיום, נציג את חלקה של המדינה בהיעדרו של מזון חי מותסס על המדפים – היעדרה של תקינה מותאמת ונציע פתרון שיאפשר קיום של מזון חי מותסס בכל בית בישראל.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

פעם של טעם – דרכם של המאכלים המסורתיים \ עינת אדיר

עינת אדיר היא סטודנטית במסלול הלימודים להנהגת הבריאות. המאמר התפרסם בחוברת מאמרי הסטודנטים לקראת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2017.



לחצו לרכישת חוברת המאמרים כולה


"מה את מכינה"? שאלה אותי עפאף, חברתי מהכפר השכן, "לחם שאור" עניתי לה, בעודי שוקלת את המים ומנסה לא להתבלבל עם הקמח. "מה זה שאור בערבית? ואיפה השמרים, איך הבצק יתפח?" היא שאלה בטון הסקרני שלה. "שאור זה בעצם שמרים מהטבע, חיידקים שמתפיחים את הבצק אם מחכים בסבלנות ונותנים להם זמן לעבוד" השבתי מלאת בטחון, כיאה למוסמכת קורס אפייה בסיסי אצל אורי. היא נראתה מופתעת, כאילו שמעה על זה בפעם הראשונה, וספרה שהיא אופה לחם עם שמרים. "איך אפו אצלכם במשפחה פעם, לפני שהיו שמרים?" שאלתי בתמיהה. עפאף עצרה וחשבה, עד שניצוץ של נוסטלגיה ניצת בעיניה, ואמרה "כשסבתא שלי הכינה בצק לפיתות, היא תמיד שמרה בצד חתיכה קטנה לפעם הבאה". "זה בדיוק אותו הדבר" חייכתי "הכנת לחם בצורה מסורתית, מזינה ובריאה". עפאף חייכה חיוך רחב "אני חייבת לנסות את זה בבית".

להמשיך לקרוא

מעבר מיטבי לתזונה מזינה בהובלת ובאחריות המדינה \ ריפי שהם

ריפי שהם היא סטודנטית במסלול הלימודים של המרכז להנהגת הבריאות.
המאמר התפרסם בחוברת המאמרים 2017, לקראת הכנס השנתי לבריאות קהילתית.

מאמר נוסף של ריפי שהם באתר: בואו בואו לשולחן – לאכול נכון הגיע זמן



לחצו לרכישת חוברת המאמרים כולה


תקופת השפע הנוכחית מְזַמֵּנת לבני האדם בחברות המפותחות והמתפתחות מגוון עצום של מזון. זאת, בנוסף לאורח החיים האינטנסיבי, בעולם המודרני, מאלצים רבים להסתמך על מזון מהיר וזמין. מעל לכל מרחף הידוע לנו על ייצור המזון התעשייתי –
שימוש בחומרים זולים, שיקולים של הערכת חיי מדף, קיצור זמן ההכנה, שימוש בחומרים המיובאים ממקומות רחוקים ועוד. חברות המזון מתחרות ביניהן על טעמו ותאבונו של האדם, ומפתחות מאכלים מעובדים בשפע טעמים, ריחות וצורות הגשה, המפתים את הקונה.

להמשיך לקרוא

התארגנות כלכלית כמדד לבריאות קהילתית, קואופרטיבים כמקרה מבחן \ איילת זאושניצר

המאמר דן בטענה כי יש קשר בין התארגנות כלכלית במסגרת קואופרטיבית לבין בריאות קהילתית. המטרה היא להצביע על הקשר החזק שבין התחום הכלכלי לחברתי, קשר שנחלש מאוד במדינות הקפיטליסטיות, ככזה התורם לבריאות קהילתית.

איילת זאושניצר היא סטודנטית במסלול הלימודים של המרכז להנהגת הבריאות.



לחצו לרכישת חוברת המאמרים כולה


להמשיך לקרוא

גידול מזון ליד הבית לעת משבר \ פנינה מדן

פנינה מדן היא סטודנטית במסלול הלימודים להנהגת הבריאות, מורה בעבר וכיום מנהלת גינה קהילתית ותיקה בחיפה.

המאמר התפרסם בחוברת מאמרי הסטודנטים\ות לקראת הכנס השנתי לבריאות קהילתית 2017.



לחצו לרכישת חוברת המאמרים כולה


גידול מזון לצריכה עצמית עשוי לקדם בטחון תזונתי בתקופת מלחמה או משבר כלכלי. במצבים כאלה עלול להיווצר מחסור באוכל מזין המביא אוכלוסיה שלמה לחוות משבר מזון. נראה שבימים אלה כבר מתפתח בישראל סוג של משבר מזון שמשפיע על חלק ניכר מהאוכלוסייה. משבר זה נגרם מסיבות של עוני או צריכת מזון מעובד שאין בו ערכים תזונתיים והוא עשיר במלח, סוכר ושומן, דבר שיכול לגרום להשמנה ולתחלואה. בארץ ובעולם היו תקופות בהן חקלאות זעירה ליד הבית סיפקה ביטחון תזונתי, אך מדיניות קפיטליסטית וכלכלה גלובלית השפיעו על שוק המזון, והחקלאות הזעירה בסביבה העירונית ננטשה ברובה. הידע הכרוך בסוג כזה של חקלאות כמעט ונעלם. כדי להתמודד עם סכנת התפתחות משבר מזון יש צורך לשמר את הידע הזה, ולאפשר לתושבי הערים המעוניינים בכך לגדל מזון.

להמשיך לקרוא

איך מקיימים חיי שיתוף בריאים? \ נוה בר

נוה בר
נוה בר הוא סטודנט במסלול הלימודים להנהגת הבריאות וחבר קיבוץ נערן בבקעת הירדן.


לחצו לרכישת חוברת המאמרים כולה


האם מה שאני אוכל זה עניין פרטי בחברה שיתופית?

מזה 16 שנים אני חי בקהילה השיתופית בנערן. בשנה האחרונה חלו שינויים מהותיים בעיסוק שלי בתוך נערן, וכחלק ממנו היה לי חזון שאוכל להשפיע וליצור שינוי יסודי בתזונה בנערן על כל היבטיה. אולם הסתבר שאין לצפות ששינויים יקרו בצורה מהירה ובהחלטה חד צדדית, הבנתי שהחיים בקהילה שיתופית, ובמיוחד כזו שעניין התזונה לא עמד בראש מעיניה, דורשים לימוד ושיח מעמיקים. במאמר אסקור את מאפייניו של נערן כקיבוץ שיתופי, אספר על הנסיון שלי לשפר את התזונה והבריאות של כלל חברי נערן דרך כניסה לשתי משימות עיקריות: “הקומונה” – מחסן המזון הקיבוצי; ומטבח מסגרות החינוך – הכנת תפריט ובישול לפעוטונים. לבסוף, אפרוט את ההבנות והמסקנות שעלו מהקורס שהעברתי לחברי נערן – “מה זה עושה בצלחת שלנו.”

להמשיך לקרוא

סופר-פוד / נילי אלדר

נילי אלדר היא חברת המחזור השני במסלול ל"הנהגת הבריאות".
המאמר מתפרסם במלואו בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2016.



 

הקדמה

כשהיינו קטנים, "כוח בראשית"[1]  הבטיח לנו שתפוח עץ יעשה אותנו בריאים וחזקים. אחר-כך סיפרו לנו שהבננה היא "פצצת אנרגיה צהובה", ש"קיווי עסיסי עם ויטמין C" יסייע לנו לעבור את החורף בשלום ושאם רק נאכל תרד "נהיה חזקים כמו פופאי". החיפוש אחר מזונות אולטימטיביים שיספקו לנו מענה מהיר לתזונה שלמה בעידן המודרני עדיין לא תם, רק המזונות משתנים. כיום קוראים להם 'ג'וג'י ברי', 'זרעי צ'יה', 'זרעי המפ', 'מאקה', 'ספירולינה', או בשם הכולל "סופרפוד" (בעברית "מזונות-על').

אם נבדוק מה משותף לכל מזונות-העל שצצו בשנים האחרונות, נראה שיש דבר אחד שמאחד את כולם – מחירם היקר ומקורם הרחוק.

להמשיך לקרוא

מנגנונים קהילתיים לצדק חלוקתי / אורי מאיר-צ'יזיק

ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק הקים את מסלול הלימודים ואת המרכז ל"הנהגת הבריאות".
מאמרו הזה מתפרסם במלואו בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2016.



לאורך ההיסטוריה והאבולוציה של המין האנושי התקיימו בכל תרבות וחברה מנגנונים קהילתיים שתפקידם היה לשמור על חלוקה הוגנת או שוויון מסוים בחלקות המזון. מאז המהפכה החקלאית ותחילת תהליך ההתרחקות שלנו מתהליכי יצור המזון, הולכים מנגנונים אלו ומתמעטים.

במאמר אביא מספר דוגמאות למנגנונים כאלו שפעלו לאורך ההיסטוריה והאבולוציה, נספר את סיפורם ונשאל האם בחברה המודרנית בה אנו חיים אפשר עדיין לקיים מנגנונים כאלו, ואיך? להמשיך לקרוא

תמיכה חברתית / איה מאיר-צ'יזיק

איה מאיר-צ'יזיק היא חברת המחזור השני במסלול ל"הנהגת הבריאות".
המאמר מתפרסם במלואו בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2016.



בתור התחלה, חשוב לי לציין -בקרוב אהיה בת עשר. אמא שלי מספרת שכשהייתי צעירה יותר, אהבתי לשבת ליד אנשים ולהקשיב לשיחות שהם מנהלים. לראות איך הם מעצבנים אלה את אלה, משמחים, מצחיקים ומדאיגים. להקשיב לשיחה שמתנהלת, ולמה שיוצא ממנה. אבל איך הם יודעים לעשות את כל זה?
לקראת כתיבת מאמר, כשחשבתי על השאלה שהכי מעניינת אותי, חזרתי מיד להתבוננות על מערכות יחסים.

הסוציולוגיה אומרת שהאדם הוא חיה חברתית. במילון אבן שושן כתוב שחברה היא "ציבור, קיבוץ האנשים שאיתם בא האדם במגע על-פי רוב”. אני רוצה להתמקד ברשת התמיכה החברתית, בעיקר של ילדים. למיטב הבנתי, רשת תמיכה חברתית מורכבת מהאנשים שמאוד קרובים אלי ואני מרגישה טוב לדבר איתם על דברים כשאני עצובה וכשכואב לי הם באים לעזרה.  אך האם זה הכרחי שיהיו אנשים שיוכלו לעזור לי כשאני צריכה עזרה? אני צריכה הרבה חברה ואני יודעת שיש ילדים שצריכים מעט חברה, למה יש חברה?   האם רשת תמיכה חברתית היא דבר הכרחי?

תצפיות שערכתי מראות שלילדים רבים יש לפחות חבר אחד או חברה אחת ולרוב אף יותר.  להרבה ילדים יש מישהו, חבר/חברה, שהם מרגישים שהם יכולים לגלות לו הכל והוא לא יגלה לאף אחד. האם זה אומר שהם מרגישים שיש מי שיכול לעזור להם בצרה? ממה מורכבת רשת תמיכה?

איך מבררים ממה מורכבת רשת תמיכה?

כדי לחקור את התחום הזה הרכבתי שאלון (בנספח) עם השאלות שלדעתי מרכיבות את תמונת רשת התמיכה החברתית. נתתי לילדות שונות למלא את השאלונים וקיבלתי תשובות מתשע מהן. הבטחתי להן אנונימיות, אבל אני יכולה לספר שהן בין גילאי 6 ל-11, חלקן לומדות בבית-ספר וחלקן בחינוך ביתי, חלקן גרות בקיבוצים וחלקן בעיר. אוכל גם לספר קצת על מה שהן ענו.

מהתשובות לשאלון גיליתי שלכל העונות יש מישהו או מישהי שהן סומכות עליו בכל מצב. לכולן חשובה מאוד מאוד המשפחה. ברוב המקומות כתוב שסומכים על אבא, אמא, אחיות גדולות, אחים גדולים וקטנים. אולי זה ככה אצל כולם, ואולי זה קשור לשלב בחיים – כולן ילדות צעירות. בכל השאלונים כתוב שיש מישהו אחד לפחות כזה, שסומכים עליו שיעזור.

Screenshot_6

רוב הילדות לא הצליחו למצוא מקרה שבו היא הייתה צריכה עזרה ואף אחד לא בא לעזור לה. חוץ מסיפור אחד, שמובא כאן בעילום שם בתור דוגמה. אחת הילדות סיפרה: "יצאנו לטיול ט"ו בשבט עם הקיבוץ וכשחזרנו הנעליים שלי היו ספוגותאז השארתי אותן אצל דוד שלי והלכתי לחברה שלי. כשחזרתי היה קפוא בחוץ. הלכתי לדוד שלי כדי לקחת את הנעלים, אבל הנעלים לא היו שם אז חזרתי הביתה יחפה, אבל גם לא היה מי שיעזור לי". למרות הסיפור הזה, כל השאלון של אותה ילדה דווקא מראה שיש לה על מי לסמוך ושהיא מרגישה בטוחה. כנראה שגם כשיש על מי לסמוך, לפעמים מרגישים קצת לבד.

בסוף השאלון ביקשתי שיציירו את רשת התמיכה החברתית שלהן, כי רק עם קריאת השאלון מבינים מה זו בעצם רשת תמיכה חברתית. בציורים הן מציירות אנשים, הרבה פעמים את כל המשפחה שלהן. הרבה נכתב בציורים, כמו בשאלונים בכלל – אמא ואבא ואחים ואחיות. המשפחה היא כנראה חלק חשוב מרשת התמיכה. חלק מהילדות ציירו את עצמן מוקפות, וסימנו שיש להן מקום לצאת 'לנוח' מהתמיכה.

אני לומדת מהשאלונים שילדים צריכים את המשפחה שתומכת בהם ואת החברים שיכולים לעזור להם תמיד. בשביל שיהיה להם מישהו יכול לתמוך בהם, לעזור להם. כשיש תמיכה חברתית אז מרגישים שיש מישהו שיכול לבוא ולעזור תמיד.

נספח 1 – כמה מציורי רשת התמיכה החברתית של עונות השאלונים

Screenshot_3Screenshot_2

נספח 2 – שאלון

  • האם יש מישהו שאת/ סומכ/ת עליו?
  • אם את/ה עצוב/ה, האם יש מישהו שאת/ה יכול/ה לדבר על מה שקרה לך?
  • אתה מרגיש שיש לך מישהו בבית שיכול מהר לבוא ולעזור לך כשקורה לך משהו?
  • איך אתה עוזר לאנשים אחרים?
  • האם יש אנשים שאתה מאוד אוהב ומי הם?
  • יש לך סיפור שהיית צריך משהו ואף אחד לא בא לעזור?
  • האם יש לך סיפור כשהיית צריך וכן קיבלת עזרה?
  • האם יש לך חברים שאת/ה סומכ/ת עליהם ואת/ה מרגיש/ה שהם יעזרו לך לא משנה מה קורה?
    • אפשר שמות?
    • מאיפה את/ה מכיר/ה את החברים האלה?
    • כל כמה זמן את/ה פוגש/ת אותם?
  • האם את/ה סומך/ת על המורה שלך שאם תצטרך/י עזרה הוא יעזור לך?
    • האם הוא יעזור לך מבחינה רפואית?
    • האם הוא יעזור לך כשפוגעים בך ואת/ה נעלב/ת?
    • אם את/ה לא מצליח לסיים העתקה או שיעורי בית, האם הוא יעזור לך בכך?
  • האם יש תמיכה שאת/ה צריך/ה ולא מקבל אותה? איזו?
  • ממי את/ה מקבל/ת תמיכה בחיים?
  • איזו תמיכה את/ה מקבל/ת?
  • נסה/י לצייר את רשת התמיכה החברתית שלך

הכישלון המצליח ביותר בעולם / טל פלד-הדר

טל פלד-הדר היא חברת המחזור השני במסלול ל"הנהגת הבריאות".
המאמר מתפרסם במלואו בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2016.

 





 

משמעותה המילונית של המילה דיאטה היא "כלל המזונות שצורך האדם, הרכב מזונות."[1] אך לצורך מאמר זה נשתמש במילה במובנה הפופולרי, זו המתארת מצב נפוץ בו אדם מנסה באמצעים תזונתיים שונים להפחית את משקל גופו. בכל שנה בממוצע יוצאות לשוק 30,000[2] דיאטות שכאלה. רוב נשות העולם המערבי התנסו בדיאטה לפחות פעם אחת ואחוז ניכר מהן נמצאות במעגל חוזר של דיאטות, בו הן מצליחות לרזות ועולות שוב במשקלן לאחר זמן מה, הרבה פעמים אף יותר ממה שהיו כשהתחילו את הדיאטה.[3] מחקר שערך ארגון שומרי משקל עולה כי 91.7% מחברי הכבוד שלא היו פעילים, עלו חזרה במשקלם לאחר שנתיים. מבין חברי הכבוד שכן היו פעילים, שמרו על משקלם רק 52.1% לאחר שנתיים. בהמשך לכך, יש סקרים המראים כי דיאטות חוזרות שמטרתן ירידה במשקל, מביאות בטווח הארוך להשמנה[4]. להמשיך לקרוא