חלון העירות / ענבל פראלטה

פראלטה
ענבל פראלטה,
 נשואה ואמא לשלושה ילדים, בשלנית, פעילה בקהילה וסטודנטית במסלול הלימודים של המרכז להנהגת הבריאות. המאמר התפרסם בחוברת מאמרי הסטודנטיות/ם לקראת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2018.


לחצו לרכישת חוברת המאמרים כולה


התעוררת באמצע הלילה מנדודי שינה. אולי בכלל צריך להתעורר. האם באמת צריך לישון 8 שעות רצופות? או שמא זו התניה תרבותית? התעוררת באמצע הלילה ומתחילות מחשבות טורדניות, האם זה מחוייב המציאות? אולי שתיים לפנות בוקר זה הזמן המדויק לעשות משהו מסוים? האם מחשש שמא שנתך לא תספק, או שמא משהו לא תקין, יש להירדם "בכוח"? ואז מתחילים התיסכולים.

הדבר שאני הכי אוהבת ויכולה להעיד על עצמי שאני מאוד מקצועית בו ועושה אותו בצורה מעולה, הוא שינה. השינה היא מעגן, מעוז מבטחים, קרקע מוצקה, קיימת באופן טבעי, אוצר בלום, השינה היא בחינם, מקום שבו אני יכולה לאחות או לתפור מחדש בצורה נכונה יותר את עצמי, המקום שבו מאורעות החיים מתעכלים, מקום של הבראה והחלמה. סיפוק של כמות שעות השינה שאני צריכה הוא הדרך היחידה שבה אני יכולה לצלוח את מסע החיים המורכב, וזה משהו שבהיר ונהיר לי מגיל צעיר.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

החיים בזבל? הם לא חייבים להיות! / גל מאיר-שמעוני

IMG-20180324-WA0009~2
גל מאיר-שמעוני
היא אמא לשתי בנות וסטודנטית במסלול הלימודים של המרכז להנהגת הבריאות. המאמר התפרסם בחוברת מאמרי הסטודנטיות/ם לקראת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2018.


לחצו לרכישת חוברת המאמרים כולה


אנחנו משפחה ממוצעת. 4 נפשות. דירה בעיר. כל יום שקית זבל מלאה יורדת לפח. כל יום. עוד שקית ועוד שקית ועוד שקית. רוב האנשים שאני רואה סביבי לא חושבים פעמיים לפני שהם זורקים משהו לפח. לפני שהם שולפים עוד שקית פלסטיק, עוד דף, עוד מפית, עוד מגבון. לפני שהם קונים לילד עוד צעצוע ב-5 שקלים שיתקלקל עד שיגיעו הביתה. זרקנו לפח וזהו, נעלם. והזבל – נערם.

אני לא נמנית עם הרוב בנושא הזה. אני כן חושבת פעמיים, ואפילו שלוש או ארבע פעמים לפני שאני זורקת משהו לפח. עם כל דבר שאני זורקת לפח, אני מרגישה צביטונת קטנה בפנים. וזה לא שאני לא מייצרת אשפה. רחוק מזה. גם אני מחתלת את הבת שלי בחיתולים חד פעמיים, וגם אני קונה מוצרי מזון והגיינה שמגיעים באריזות, וכשהבת שלי שופכת את האוכל שלה על הרצפה בפעם השלישית מאז תחילת הארוחה גם אני מתעצלת להביא סמרטוט ושולפת עוד ועוד מגבת נייר. אבל העניין קיים אצלי במודעות נון-סטופ, ואני כן משתדלת לצמצם את כמות הפסולת שאני מייצרת – משתדלת לקנות (כמעט) רק מה שאני צריכה, משתמשת בשקיות רב פעמיות ובקופסאות במקום בשקיות פלסטיק, משתמשת במים וסבון במקום במגבונים, ממחזרת מה שאפשר. כל דבר שבעלי היה זורק כלאחר יד לפח, אצלי בראש עובר תהליך אפיון מהיר – מאיזה חומר זה עשוי? האם אני יכולה לעשות בזה שימוש נוסף/חוזר? האם מישהו אחר יכול לעשות בזה שימוש? האם אפשר למחזר את זה? ופח האשפה תמיד תהיה האופציה האחרונה. מה שאפשר לשמור, אני שומרת, מה שגורם למצב בו ארונות המטבח שלי מתפקעים מצנצנות זכוכית וסלסלות פלסטיק של פטריות והמגירות שלי עמוסות באריזות מתנה, סרטים ועוד (ומה שגורם לבעלי להרבה עצבים ולסלידה עזה מצנצנות זכוכית, אבל זה כבר נושא למאמר אחר…) ועדיין – אני מייצרת הרבה יותר זבל ממה שהייתי רוצה. וכל דבר שכן הולך לפח גורם לי לתחושה מציקה של חוסר נחת.

להמשיך לקרוא

תפסיקו למכור לנו מים / אסתי לדרר

אסתי1

אסתי לדרר היא אמא לשלושה, טכנולוגית מזון בהכשרתה, כתבת טכנית וסטודנטית במסלול הלימודים של המרכז להנהגת הבריאות. המאמר התפרסם בחוברת מאמרי הסטודנטיות/ם לקראת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2018.


לחצו לרכישת חוברת המאמרים כולה


הוספת מים למוצרי מזון דורשת הוספתם של חומרים משמרים, חומרים מייצבים וחומרים מסמיכים. החומרים הללו חשודים על-ידי גורמי בריאות בינלאומיים כמחוללי מגוון מחלות. המאמר משווה את רשימת החומרים של מוצרים דומים מאותו יצרן הנבדלים בכמות המים המוספת, ומראה כיצד במוצרים אלה ישנם גם חומרים רבים נוספים שנכנסים כדי להחזיק את המים. לסיום המאמר מספק הנחיות לזיהוי מוצרים עם מים מוספים, וגם מתכון לקטשופ מזין ואיכותי (וזול).

הולכת וגוברת בתקופתנו המודעות לכך שישנם מוצרים תעשייתיים רבים המזיקים לבריאות וכי כדאי להקפיד לצרוך מוצרים בריאים יותר. מזון מתועש יכול להיות בריא, אך מבנה התמריצים העסקיים במשק מביא לכך שיש מוטיבציה חזקה מאוד לתעשיינים לייצר מזון זול ככל שניתן, מבלי להכניס את בריאות הצרכנים כרכיב בבניית המוצר. מוצרי-אוכל תעשייתיים רבים יותר ויותר מתרחקים מסוגי המזונות עליהם נבנתה האבולוציה האנושית, ממש עד לפני כ-100 שנים. ארגוני בריאות עולמיים מתריעים כי התוצאה היא התגברות חדה במגוון מחלות לב וכלי דם, מחלות מערכת העיכול, ועוד. מאמר זה מנסה לשפוך מעט אור על הרכיבים המתווספים למזונות המתועשים בעקבות הוספת מים.

להמשיך לקרוא

סקירה עדכנית: תזונה והשמנה בקרב נשים במגזר הערבי / מוזנא בשארה

WhatsApp Image 2018-01-22 at 15.33.39
מוזנא בשארה
 היא אמא לשתי בנות, רופאת שיניים, בשלנית, וסטודנטית במסלול הלימודים של המרכז להנהגת הבריאות. המאמר התפרסם בחוברת מאמרי הסטודנטיות/ם לקראת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2018.


לחצו לרכישת חוברת המאמרים כולה


המהפכה התעשייתית הביאה אתה בין השאר את התפתחות חברת השפע, ותהליך זה הועצם עוד יותר בעידן הגלובליזציה. זמינות המזון בעולם המערבי גדלה, וחלה ירידה נכרת בפעילות הגופנית. שני גורמים אלה השפיעו באופן ישיר על התפתחות התופעות של עודף משקל (overweight) והשמנת יתר (obesity) בעשורים האחרונים.1

השמנת יתר (obesity) היא מצב שבו אגירת יתר של שומנים בגוף מנבאת סיכון לבריאות הכללית שלהאדם.2 עד לפני כמה שנים, היו השמנת יתר (obesity) ועודף משקל (overweight) בעיות של מדינות מערביות מפותחות בלבד. בשנים אחרונות הן התפשטו גם למדינות מתפתחות, והן שכיחות יותר בסביבה עירונית 3, כיום הגיעו תופעות אלה לממדים של מגפה – כלל עולמית, שלוקים בה מבוגרים וילדים גם יחד.
להמשיך לקרוא

מי הזמין את פארטו למזווה שלי? / מורן בודניק

מורן בודניק היא אמא לשני בנים וסטודנטית במסלול הלימודים של המרכז להנהגת הבריאות. המאמר התפרסם בחוברת מאמרי הסטודנטיות/ם לקראת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2018.


לחצו לרכישת חוברת המאמרים כולה


תמיד אהבתי אוכל, אהבתי אותו הרבה והרבה ממנו. שפע. שולחנות עמוסים, שמחים וצבעוניים. הרבה מהכול גרם לי להיות שמחה. ממש שמחה. הייתי בטוחה (בהשפעת בית הורי, מקומות העבודה שעבדתי בהם והחברה שמקיפה אותי) שכל ארוחה = סעודה. סעודת מלכים: על כל שולחן חייבים להיות 2 סוגי משקאות (מים מוגזים ויין / מיץ פירות מפנק), 2 סוגי סלטים – האחד ירוק ומרענן מכמה סוגי עלים, פרי, אגוזים וויניגרט והשני מורכב מירק מבושל מתובל טוב, ברוטב איכותי ועלים ירוקים. המנה העיקרית ולידה תוספת ועדיף שתיים, חובה לחם וגם טחינה. זיתים אם אפשר.

מוגזם נכון? אז זהו, שזו רק ארוחה אחת ביום. היו 2 כאלו בכל יום, כי חלילה לא אוכלים בערב את מה שנשאר מהצהריים, המקרר היה עמוס שאריות שלמי היה זמן או כוח לנסות להציל? הרי מחר יש עוד יום, ומהר מהר לפני שמחר יגיע – אני חייבת לחשוב על פתרון לשתי ארוחות נוספות. ארוחות מלאות, צבעוניות, מגוונות, משדרות שפע, מיוחדות, טעימות ואם אפשר – שיצטלמו נהדר, על אלה נוספו ארוחות הבוקר ונשנושי בוקר (אנחנו משפחה שערה מ 5:00 כל בוקר) ואחר הצהריים….

יום אחד כל זה גרם לי להיות עצובה.נעצבתי כשהבנתי כמה בזבוז יש סביבי. בבית הוריי, במסעדות בהן עבדתי או כאלה בהן נהגתי לאכול, במטבח, במזווה ובמקרר האישיים שלי ובעיקר – בראש שלי. הייתי מוצאת את עצמי כל לילה מחפשת מתכונים מעניינים, חדשניים, ליום שלמחרת, תחושה של לופ שלא ניתן להשתחרר ממנו, הוצאות אין סופיות עקב פחת, שאריות ובזבוז. כל אלה יצרו כאב ראש, תסכול עצום ומתמשך.

להמשיך לקרוא

מה אוכלות חיות המשק אותן אוכל האדם? / ענבל אורנשטיין

animals-3139673_1920
ענבל אורנשטיין
 היא מעצבת גרפית, אמא לשלושה בנים וסטודנטית במסלול הלימודים של המרכז להנהגת הבריאות. המאמר התפרסם בחוברת מאמרי הסטודנטיות/ם לקראת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2018.


לחצו לרכישת חוברת המאמרים כולה


ככל שאני מתוודעת יותר ויותר לתעשיות השונות ולאופן שבו האוכל שלנו מיוצר, האוכל שאנחנו צורכים באופן יום יומי ומזינים בו את צאצאינו, אני מרגישה שלי חשוב מאוד לדעת ולהבין מה זה האוכל הזה. הנושא כולו התחיל להעסיק אותי לראשונה כשרכשתי עוד שקית של אוכל לכלב שלנו – לראשונה הרמתי אותה כדי לנסות ולהבין מה יש באוכל שלו.

היה לי ברור שמכל הפרסומות והמילים היפות והמגוונות שיש על שק האוכל עצמו, מה שבפנים הוא לא מה שמובטח בחוץ. כלבים לא התפתחו אבולוציונית לאכול גלוטן ותוספים שונים. אמנם אין לנו כוונות לאכול את הכלב שלנו, אבל המחשבה על כמויות העיבוד שעבר המזון שלו הוביל אותי הלאה אל מזונן של חיות המשק. כך יצאתי לחקור ולגלות מה בעצם אוכלות הפרות שמהן מייצרים מוצרי בשר, מה אוכלות תרנגולות הפטם (תרנגולות שמגדלים עבור מאכל), מה אוכלים הדגים שגדלים בברכות לצורך צריכה אנושית ומה אוכל הצאן ואפילו החזירים.

האמת היא שקיוויתי למצוא תשובות מהירות. הנחתי שחיפוש מהיר בגוגל יעניק לי רשימה ארוכה מפורטת של כל הדברים שמרכיבים את האוכל של החיות, ואפילו יסביר לי איזו חיה מקבלת מה. התבדיתי. במקום חיפוש מהיר מהבית, גיליתי מערכת מורכבת שקשה להגיע אליה ולהבין מי עומד מול מי ומי אחראי למה. היה קשה להבין מה קיים בחוק ואילו פתרונות הוא מציע. היה קשה למצוא בעלי מקצוע אמינים שיכולים לתת תשובות והסברים. עם כל זאת, מהר מאוד הסתבר לי שיש הרבה דרכים לעקוף את החוק על-מנת לייצר מזון זול, באיכות נמוכה ואף במחיר פגיעה בבריאות החיות, ולקבל ממנו הכי הרבה תמורה.
להמשיך לקרוא

מאמר קצר על השפה של הכאב / ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק

ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק הקים את מסלול הלימודים ואת המרכז ל"הנהגת הבריאות". המאמר התפרסם בחוברת מאמרי הסטודנטיות/ם לקראת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2018.


לחצו לרכישת חוברת המאמרים כולה


כאב הוא תופעה פנימית ואינדיבידואלית וגם מונח המשמש לתיאור של מצבים מגוונים, מה שהופך את הגדרתו לחמקמקה.1 ההגדרה המילונית לכאב מתחילה ב"מיחוש גופני קשה הכרוך בצער", מתרחבת ל"סבל גופני מפאת מכה, פצע, מחלה באחד באיברי הגוף" ומגיעה אפילו עד "צער עמוק יגון קשה ומדכא".2 מילים רבות נוספות בעברית מבטאות את פניו הרבות של הכאב, ביניהן: מיחוש, יסור, ציר, חבל, דווי… לרוב נשתמש במילות תיאור כדי להסביר ולהפריד בין הכאבים השונים – חזק, חלש, דוקר, עמוק ועוד.

הארגון הבינלאומי לחקר הכאב מגדיר אותו כ"חוויה תחושתית או רגשית לא נעימה שמקושרת עם נזק ממשי או פוטנציאלי לרקמות או מתוארת במונחים של נזק כזה". מתחת להגדרה זו נמצאת הערה שמציינת כי חוסר יכולתו של אדם לתאר או לתקשר את הכאב שלו לסביבה לא אומרת שהוא אינו חווה כאב ו\או זקוק לשיכוחו.3 בכיו של תינוק, עוד לפני שהוא מדבר היא דרכו להביע את כאבו או מצוקתו זו הדרך הראשונית והבסיסית להבעת כאב. הדרך להביע כאב היא בעיקרה באמצעות הקול והשפה.4

להמשיך לקרוא

הרצאות הכנס החמישי לבריאות קהילתית

הכנס השנתי החמישי לבריאות קהילתית התקיים ב-9/3/18  במרכז להנהגת הבריאות החדש בנווה-איתן.

הרצאות הכנס:

מגמת ההתחקות אחר מקורות המזון – ההזדמנות של כל אחד מאתנו להשפיע – ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק

 

קיימות כהזדמנות קהילתית – הרצאה של הגב' אלה דנון

אות הנהגת הבריאות

כמידי שנה, אנחנו מעניקים בכנס את אות הנהגת הבריאות כהערכה ליוזמה/פרוייקט אשר מקדמים ומובילים שינוי חברתי וקהילתי. השנה הענקנו את האות לשתי יוזמות:

חוות "עם הטבע" – מרחב אקולוגי קהילתי בפנימיה בגן-יבנה

גינה קהילתית "השבשבת" בשכונת נווה שאנן בחיפה

 

על אש גבוהה – סוגיות של תזונה ואכילה בעת מחלה / ד"ר איילת ברק נחום

ד"ר אילת ברק נחום כותבת על המחקר המשותף שלה עם פרופ' קרני גינזבורג, ביה"ס לעבודה סוציאלית באונ' ת"א, אל תוך סוגיות של תזונה ואכילה בעת מחלות סוכרת וסרטן. כיצד טיפול בכלי לא שגרתי, כבישול, מסייע לנו להקשיב לצרכים הפיזיים הראשוניים שלנו, ובכך תומך בתהליך ההחלמה של החולים במחלות אלו.

ד"ר אילת ברק נחום היא מטפלת בבישול, עוסקת בפיתוח בישול וחוקרת היבטים רגשיים של בישול ואכילה בהנחייתה של פרופ' קרני גינזבורג מבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל באונ' תל אביב. מחקר זה נתמך על-ידי האגודה לקרנות מחקר וחינוך ועל-ידי האגודה למלחמה בסרטן.