מי הזמין את פארטו למזווה שלי? / מורן בודניק

מורן בודניק היא אמא לשני בנים וסטודנטית במסלול הלימודים של המרכז להנהגת הבריאות. המאמר התפרסם בחוברת מאמרי הסטודנטיות/ם לקראת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2018.


לחצו לרכישת חוברת המאמרים כולה


תמיד אהבתי אוכל, אהבתי אותו הרבה והרבה ממנו. שפע. שולחנות עמוסים, שמחים וצבעוניים. הרבה מהכול גרם לי להיות שמחה. ממש שמחה. הייתי בטוחה (בהשפעת בית הורי, מקומות העבודה שעבדתי בהם והחברה שמקיפה אותי) שכל ארוחה = סעודה. סעודת מלכים: על כל שולחן חייבים להיות 2 סוגי משקאות (מים מוגזים ויין / מיץ פירות מפנק), 2 סוגי סלטים – האחד ירוק ומרענן מכמה סוגי עלים, פרי, אגוזים וויניגרט והשני מורכב מירק מבושל מתובל טוב, ברוטב איכותי ועלים ירוקים. המנה העיקרית ולידה תוספת ועדיף שתיים, חובה לחם וגם טחינה. זיתים אם אפשר.

מוגזם נכון? אז זהו, שזו רק ארוחה אחת ביום. היו 2 כאלו בכל יום, כי חלילה לא אוכלים בערב את מה שנשאר מהצהריים, המקרר היה עמוס שאריות שלמי היה זמן או כוח לנסות להציל? הרי מחר יש עוד יום, ומהר מהר לפני שמחר יגיע – אני חייבת לחשוב על פתרון לשתי ארוחות נוספות. ארוחות מלאות, צבעוניות, מגוונות, משדרות שפע, מיוחדות, טעימות ואם אפשר – שיצטלמו נהדר, על אלה נוספו ארוחות הבוקר ונשנושי בוקר (אנחנו משפחה שערה מ 5:00 כל בוקר) ואחר הצהריים….

יום אחד כל זה גרם לי להיות עצובה.נעצבתי כשהבנתי כמה בזבוז יש סביבי. בבית הוריי, במסעדות בהן עבדתי או כאלה בהן נהגתי לאכול, במטבח, במזווה ובמקרר האישיים שלי ובעיקר – בראש שלי. הייתי מוצאת את עצמי כל לילה מחפשת מתכונים מעניינים, חדשניים, ליום שלמחרת, תחושה של לופ שלא ניתן להשתחרר ממנו, הוצאות אין סופיות עקב פחת, שאריות ובזבוז. כל אלה יצרו כאב ראש, תסכול עצום ומתמשך.

פחת

פחת באוכל הוא למעשה אובדן מזון, ומתייחס למזון שהיה מיועד למאכל בני אדם ומסיבות שונות התקלקל או בוזבז ולא נאכל. אובדן המזון מתרחש בכל שלבי אספקת המזון, החל משלב הייצור, האחסון, האריזה והעיבוד, ועד לשלבי הקמעונאות והצריכה.

הגורמים לפחת מרובים ומגוונים, לדוגמא: תוצרת שאבדה/נפגמה/נפסלה בדרך מהיצרן לצרכן, קנייה לא חכמה (ללא תכנון, קנייה בעקבות מבצעים, קניות אימפולסיביות..), שימוש ואחסון לא נכון במוצר לפני ולאחר טיפולו במטבח, קילוף פירות וירקות.

כמה נתונים על פחת ובזבוז מזון:1

  • 7 טון מזון אכיל נזרק בישראל לפח מדי יום.
  • 2.4 מילון טונות של מזון מושלכים מדי שנה
  • 1,152 ק"ג מזון בשנה נזרק לפח ע"י משפחה אחת בת 4 נפשות.
  • 50% מהמזון האבוד בישראל הוא מזון ראוי למאכל.
  • 33% מהיקף הייצור המקומי נזרק לפח.
  • 25% מהמזון שאנחנו קונים לא ייאכל ויגיע ישירות לפח.
  • 8,088 ₪ – שווי המזון שנזרק לפח במשפחה ישראלית מדי שנה.
  • ישראל נמצאת במקום השני בבזבוז מזון במדינות ה-OECD2.

    עבור המשק הישראלי זהו אובדן עצום של משאבי סביבה, חברה וכלכלה. עבור משק הבית הממוצע מדובר באובדן ישיר של אלפי שקלים בשנה.

    שיטה שהתפתחה בשנים האחרונות בעולם, שהולכת ותופסת נפח בתחום צמצום הפחת במזון היא שיטת ה – NOSE TO TAIL: אג'נדה אקולוגית וכלכלית, לפיה לכל פרה (לדוגמא) מספר נתחים שונים, כולל חלקי פנים ועלינו להשתמש בכולם. כך מצמצמים בזבוז הבשר בעולם ומאפשרים קניית בשר במחירים יותר נגישים. כמו בבשר, כך גם בצמחים, שיטת ה ROOT TO LEAF, מבקשת להשתמש בכל חלקי הצמח, בבישול, אפיה, צירים, רטבים מרקים. כיום ניתן למצוא ברשת אתרים רבים המלמדים את המשתמש הביתי כיצד לנצל נכון את כל חלקי הפרה / הצמח ע"י מתכונים, טיפים, סרטונים והמלצות.

    ההתפכחות

    עכשו נפנה לרגע מהדרך הראשית של האוכל לסמטה צדדית ומיד נחזור בחזרה. בספרה "סוד הקסם היפני",3 משתפת מארי קונדו את קוראיה בשיטה לניהול בית באופן מינימליסטי ושמח, המורכבת משלושה שלבים:

  • סידור הבית בסדר מסוים.
  • לשמור רק את החפצים האהובים עלינו.
  • לעשות הכל בבת אחת.

    עם קריאת הספר התחלתי להתבונן סביבי: מרוב כלים לא ראיתי את המטבח שלי, מרוב חומרי-גלם המזווה הפך למחסן עייף וכבד שלא מתחשק לפתוח אותו והמקרר על מוצריו הפך לפצצת זמן מתקתקת. פתחתי את דלת המקרר והצצתי פנימה – לפתע הכל נראה כמו קרביה של מכונת הימורים עייפה ועמוסה – כמה זמן תשרוד הסליקורניה? האם השבוע יהיה לי האומץ לפתוח את פרי הקובו שעד היום אין לי מושג מה טעמו?

    בחזרה לדרך האוכל – קבוצה חיפאית מופלאה בשם "רובין פוד" הקימה יוזמה ללא מטרת רווח במטרה להעלות למודעות ולתת פתרונות לנושא בזבוז המזון בארץ ולהנגיש מידע לקהל הרחב. לאחר מפגש עימם הבנתי שהרבה מהאוכל שאני קונה נזרק לפח. הרוח היצירתית שלי שלטה במטבח, תמיד הייתה לי תחושה של עשיה מרובה בעקבות רעיונות ופנטזיות, אולם כעת הסתבר לי שבפועל התוצאה היתה רחוקה מהרעיון והפח הביתי שלנו היה המרוויח העיקרי.

    לבסוף, בעקבות שיעור בנושא הפרדת מזונות, בו עסקנו בשנה הראשונה של מסלול הלימודים להנהגת הבריאות, התעורר הצורך בשינוי מעשי. בשיעור זה, שהיה חלק מקורס מיפוי ויומני אכילה, נתבקשנו לנסות על עצמנו את השיטה שבה בכל ארוחה אוכלים רק סוג אחד של מזון ולבדוק את התחושה שלנו לאחר מכן. בנקודה זו השתנו חיי!

    אכילת המונו (כך מכונה אכילה של סוג מזון אחד בכל ארוחה) לימדה אותי שקיימת אפשרות אחרת להזין את הגוף ולשבוע. ללא העומס, הבלאגן והתסכול. פתאום נהייה שקט. שקט של הלם, של שוֹק, של בילבול מלווה בשאלה – רגע, מה קרה פה עד עכשיו?

    אחרי השקט הסוער התפרצו המוני רעיונות, תכנונים, רשימות, מנגנונים, טבלאות. ומשם נולד המדריך. ושוב הגיע שקט. שקט טוב, נעים, רגוע, נינוח. שקט שמאפשר לי ליצור.

    השינוי -הלכה למעשה

    הכלכלן האיטלקי, בן המאה ה-19, פארטו4 הגדיר את עיקרון המאמץ המינימאלי, או עיקרון 8020. פארטו טען כי בתופעות רבות 80% מהפעילות (טפל) מקורן ב–20% מהגורמים הפעילים (עיקר). גם במזווה – כדאי להתמקד בעיקר כדי להגיע לתוצאות הנכונות. חומרי גלם רבים במזווה הביתי הם מהסוג ה"מעניין", ה״חגיגי״, מהם אנחנו מכינים מעט מאד מאכלים. הם מצריכים התעסקות שהיא יציאה מהשגרה, מה שלא תמיד מתאפשר מפאת חוסר בזמן, עייפות, חוסר בהשראה, צורך בשגרה, חוסר ביטחון להשתמש בחומר גלם חדש או יקר, באביזר או מתכון מיוחד, מורכב או שחדש לי. רוב הזמן ממש נוח עם הבישולים המוכרים והידועים, הנשלפים בקלות מהזכרון בעת הצורך.

    ההתעסקות עם אותו מוצר חדש, יקר ומיוחד מצריכה הכנה ולמידה. מוצרים שאנחנו לא שולטים בהם, בידע עליהם, ביכולות שלהם ואפילו בהיסטוריה שלהם הופכים למסובכים, לפרויקט, בפני עצמו. כשזה מגיע למטבח הפרטי שלי, לא תמיד יש לי את הזמן, מצב הרוח או היכולת להתמודד עם פרויקט שכזה. לאחר התבוננות, חקירה וניתוח של המטבח שלנו, על אביזריו, מצרכיו וחומרי הגלם שבו, גיליתי שהוא מכיל הרבה קישוטים ומוצרי אווירה. כלים, מזון טרי, קפוא או יבש שנמצאים במטבח רק כדי שיהיה. למקרה הצורך. שיהיה אחד נוסף, שיהיה כי היה עליו מחיר מעולה, שיהיה בבית כי קיבלתי מתנה ולא נעים לזרוק 80% מהשקעת האנרגיה שלי (זמן, כסף, חומרי גלם) הובילו אותי ל-20% מהתוצאות.

    אני לא מספיק עשירה כדי לקנות בזול

    בואו נבדוק מהם חומרי הגלם שאנחנו לא משתמשים בהם במזווה. מהם המוצרים אותם אנחנו מרבים לזרוק מהמקרר ובעיקר אלה שאנחנו דוחים את השימוש בהם. אחריהם נעבור לאביזרי המטבח שאנחנו מזניחים. כלים שמעלים אבק או נסתרים במגירות. אצלי מצאתי כמה וכמה כאלה, למשל – הסינר. מאוד רומנטי בעיניי ללבוש סינר, כמו בספרים ובסרטים – אני מדמיינת עצמי מבשלת תבשיל חם במטבח עץ בסגנון פרובנסיאלי ומנגבת את ידיי בסינר פרחוני תפור בעבודת יד. באמת רומנטי, אך לא פרקטי עבורי. אני מנגבת ידיים במגבת שמונחת לי על הכתף והסינרים שוכבים במגירה. הסינר צריך לצאת מהמטבח שלי.

    לצד הסינר, מצאתי במגירות סכינים חדות בעלות תארים מרשימים, גאדג׳טים שאספתי או קיבלתי כמו סלייסר, מייבש חסה, חותך ביצים קשות, מגלען תפוחים, חותך אבוקדו/אבטיח/בננה והרשימה יכולה להמשיך עוד ועוד… כולם מכשירים שעיקר תכליתם הוא טיפול במוצר אחד בלבד. מכשיר לכל מוצר זה נהדר, אילו הייתי משתמשת בהם, אבל עבורי, את כולם יחדיו יכולה להחליף סכין מטבח קטנה וטובה.

    מדפי המטבח העמוסים שלנו אירחו גם עודף של סירים, מחבתות ומכסיהם, מסננות, קרשי חיתוך, קערות, אוסף הכוסות של בעלי ושלי – כוס לכל סוג משקה – צלחות מיוחדות שאספנו לאורך השנים… לאחר שמיינתי החוצה את כל אלה והעברתי הלאה, בחרתי בכמה מוצרים בסיסיים אך איכותיים. עליהם הוספתי בלנדר עוצמתי, סכין חיתוך מקצועית, קרש חיתוך וקדימה לעבודה.

    כמו בכלי המטבח, כך גם ברכיבי המזון. צמצמתי משמעותית את רשימת הקניות, והפסקתי לקנות חומרי גלם שאני לא משתמשת בהם. רבים מחומרי הגלם ירדו להם מהרשימה. כמו בסיפור הסינר, כל הפנטזיות על מנות מיוחדות שמעולם לא ניסיתי ונראות לי מאד מעניינות אבל לא ישימות, או לא תואמות את סגנון התזונה והחיים שלנו, התפוגגו להן ואת מקומן מילאה טבלה צבעונית של מטלות, הכנות, רשימת קניות, צבעונית ושמחה, מזינה וקולעת לצרכי הבית שלנו. האוכל על השולחן הפך מדויק ונכון. מה שהדהים אותי הוא שאמנם נעלמו העומס והסטרס, אך הצבעוניות והשפע נשארו על השולחן. הצמצום פעל, אך השפע לא נפגע מכך.

    למעשה הצמצום הזה פתח עבורי את המטבח, ועזר לי בנקיון המקרר, הארונות, המגירות והמזווה, אך לא פחות מכך עזר לי לסדר את הבלאגן בראש. והמחשבה. במבט על הרשימה המצומצמת, הבנתי שאני יוצרת יותר כשהמטבח שלי נקי ממחוללי עומס ובלאגן. למעשה, מאותם 2030% חומרי גלם בסיסיים איתם נשארתי אני מייצרת שפע של מתכונים.

    המדריך

    המון שאלות עלו סביב הנושא, התהליך היה מאד משמעותי עבורי, דיברתי הרבה על השינוי שעברתי כ"מנהלת משק הבית הפרטי שלנו", על השינוי שעברנו כמשפחה. כל אלה הובילו אותי לחשוב שנכון יהיה לכתוב מדריך שבעזרתו– אוכל לתת מודל בסיסי שהרבה משפחות תוכלנה לקחת ולהתאימו לצרכיהן.

    רשימת הקניות

  • פירות וירקות עונתיים בסיסיים
  • קטניות ודגנים במבחר משתנה
  • 35 סוגי שומן – שמן זית, טחינה, אגוזים ושקדים
  • מוצרים מהחי – מוצרי בקר איכותיים, עוף אורגני, ביצים אורגניות

    זו רשימת המצרכים הקבועה. עליה אפשר להוסיף מדי-פעם, במקרה חגיגי או במצב רוח מרומם במיוחד, מעט חומרי גלם מיוחד. אנחנו רוכשים לעיתים קצת בשר כבש, גבינה איכותית, פרי או ירק מהמיוחדים, דגן/קטנית שונים מאילו שבשגרה (שעועית מנומרת במקום לבנה שבדך כלל מככבת, עדשי קוויאר במקום הירוקות הטובות והפשוטות, אמרנט, דוחן וכד'). שיהיה גם קצת גיוון וגם מפתיע ושמח על הלב.

    תכנון מקדים

    מצאתי כי לתכנון שבועי מספר רב של יתרונות:

  1. חיסכון באנרגיה (זמן, כסף, חומרי גלם, כלים).
  2. הפחתה ברמת הסטרס.
  3. יתרון סביבתי – אין פחת (waste), פחות זבל.
  4. יתרון תזונתי, שליטה על התפריט המשפחתי.
  5. מעודד מבחר ושילוב מאכלים ומפחית קיבעון.
  6. מאפשר מקום לתכנון, שילוב אירועים בתכנית השבועית.
  7. מצריך חשיבה. לרגע זה יכול לבלבל ולהיקרא כחיסרון, אך כשאני יושבת לתכנן שבוע, אני משקיעה מחשבה על כל פרט ופרט במשפחה שלי, על הגוף שלי, שלנו, מה מתאים לנו, מה נכון להכניס השבוע לגוף ולבית.
  8. מעודד גמישות מחשבתית ויצירתיות בעת הרכבת התפריט (כיצד בונים תפריט שעונה על הצרכים המשפחתיים, עם כל הפריטים שיש בבית? עמידה בתקציב חודשי, מענה לצרכי ורצונות המשפחה, כיצד משלבים מגבלות בריאותיות? מקפידים על תפריט צבעוני ומגוון, ושומרים על שפיות?).
  9. מעודד לשבת לארוחות משפחתיות.
  10. תמיד יהיה מענה זמין ומזין לרעב, לא נגיע למצב של זלילת ג'אנק כי אין משהו אחר.
  11. מעודד את שאר המשפחה להיות מעורב בקניות, הכנות, למידת ערך ותקציב – מאחר שבונים את התפריט לפי הדרישות של כולנו יחד – כל אחד מרגיש אחראי על התכנית באותה מידה. כולנו ננסה למצוא סחורה איכותית, עונתית, מקומית, במחירים שמתאימים לתקציב שלנו. יחד נצא לקניות, יחד נחשוב כיצד לצמצם הוצאות ואיך לנצל את הקיים, ורק אז לרכוש מחדש.
  12. מפחית קניות ספונטניות.
  13. מטבח מדויק לצרכי דריי הבית. ניקיון מחשבתי ו-ויזואלי.

    לבנות תכנית שבועית

    השינוי מתחיל בשימוש במתכונים פשוטים מחומרי גלם מקומיים, מותאמים לעונה ולצרכי משפחה. הפסקנו לצרוך מזון מעובד (בעיקר לחם או כל מוצר קנוי אחר), אך כשמפסיקים לצרוך מזון מעובד נכנס הפקטור של הזמן. בישול יום יומי מצריך זמן, שהוא משאב יקר מדיי ובעיה זוּ, ידידיי מחוסרי הזמן, תכנון הארוחות המשפחתיות יודע לפתור. הרי כולנו כבר יודעים שהכול טמון בהכנה, מי שטרח בשבת.. וכדומה, בעצם התכנון עצמו – חצי מהעבודה כבר נעשתה, כי כך לא מתחילים מאפס. במשק הבית הפרטי שלנו, גילינו שקניית מוצרי מזון שבועית מוזילה עבורנו את הסל ומתאימה יותר לתקציב שלנו.

    זה קורה מכמה סיבות:

  1. הפחת במטבח יורד כמעט לאפס. בקנייה חודשית יש לנו המון פחת ובזבוז, מוצרים נשכחים במקפיא/מזווה או הכי גרוע – במקרר.
  2. קל לחשב כמויות שבועיות לעומת כמויות חודשיות, כשמדובר על חומרי גלם טריים.
  3. קניות שנתיות / חצי שנתיות יש גם כן, שהרי אילו מוזילות עוד יותר עלויות (תבלינים, קמחים, שמן זית, קטניות ודגנים)
  4. השלמות של גלם טרי (בעיקר פרי / ירק / דג) תשתלבנה במהלך השבוע אף הן, אך הכמות קטנה יחסית וההוצאה שלהן תהייה כלולה בתקציב הוצאות מזון שבועי.

    תכנית ארוחות משפחתית שבועית נבנית באופן הבא ובהתחשב בתנאים הבאים:

  1. התחשבות בצרכי וחשקי המשפחה (רגישויות, העדפות, דפוסים)
  2. התאמת התפריט לפי עונות השנה
  3. התחשבות במבנה התפריט המתאים לנו (לאחר התבוננות וחקירה של מבנים שונים) – 60% פירות וירקות, 15% קטניות ודגנים, 15% חלבון מן החי, 10% שומן איכותי
  4. מוצאי שבת הוא היום לבנית תכנית לשבוע הקרוב. מסקירת המקרר, המזווה והמטבח – אלמד באילו מוצרים אוכל להשתמש לשבוע הקרוב, ניצול השאריות, ואוכל לגזור רשימת קניות מדויקת
  5. התחשבות בתקציב משפחתי הנקבע מראש
  6. פעם בחודשיים נערך "מבצע חיסול", שיכול להימשך בין 5 ימים לשבועיים.. מרוקנים מדפים ומשלימים אך ורק ירקות ופירות טריים. (תרגיל מאתגר וכייפי, בעיקר עם ילדים המעורבים בתהליך) – כשאנו מכריזים על "מבצע", אנו מרוקנים יחד את המזווה והמקרר, עורכים רשימה של כל המוצרים הקיימים, ובהתאם לכך בונים את התפריט השבועי, כשהמטרה המשותפת שלנו – לנצל את הקיים, ולרכוש כמה שפחות חומרי גלם, גם טריים. המבצע הוא כיף גדול, פעילות שכל המשפחה מתאחדת ונותנת מעצמה, למען מטרה אחת.

    בפועל, אני מכינה לעצמי מאגר של מנות ובוחרת ממנו כל שבת את התפריט השבועי (בשילוב הנתונים הקיימים – מה נשאר במקרר וכד'). מאגר המנות מאורגן בקטגוריות: מרקים, ירקות בתנור, קציצות ירק, סלטים, פסטות, בצקים, תוספות, ביצים, בשר, כל מיני, ממרחים ורטבים, דגים ומתוקים. הטבלה השבועית מורכבת מהתפריט הנבחר מתוך כל הקטגוריות ומרשימת ההכנות עבורו. לאחר בניית התפריט השבועי, אני ממשיכה בתכנית לרשימת קניות שנבנית בעצם מהשלמת חסרים בבית.

    טבלה לדוגמא:

    שבת

    ראשון

    שני

    שלישי

    רביעי

    חמישי

    שישי

    שבת

    פתיחת היום

    חלב שקדים ביתי ו/ פירות טריים

    ארוחת בוקר

    אינג'ירה

    כריך עם טחינה

    חביתיות כוסמת

    דייסת קוואקר

    כריך טחינה

    פנקייקים

    נשנוש

    פירות טריים

    ארוחת צהריים

    מג'דרה

    יום לימודים

    מלא.

    אוכל באחריות

    אבא / סבתא

    עוף וירקות בתנור

    קציצות ירק + ירקות בתנור

    מרק כתומים ועדשים

    שקשוקה

    חומוס

    נשנוש

    אגוזים / פירות מיובשים / עוגיות ביתיות

    אגוזים / פירות מיובשים / עוגיות ביתיות

    ארוחת ערב

    משפחתית

    אצל סבתא

    גלידה 

    ארוחת ערב

    אוכלים בחוץ – יומולדת לדודה

    סלט עם ממרחים ולחם

    ביצים עם ירקות טריים

    מרק מהצהריים

    פיצה

    רשימת הכנות שבועית / יומית

    התססת טף

    _____

    השריית אורז

    _____

    הפשרת עדשים במקרר

    הכנת אוכל עבורי ללימודים

    השריית כוסמת

    _____

    הפשרת עוף במקרר

    _____

    בצק ללחם

    טחינה טרייה

    _____

    טחינת כוסמת לבלילה

    הפשרת עדשים כתומות במקרר

    בצק ללחם ולפיצה

    להקפיא בצק לפיצה

    _____

    הפשרת חומוס במקרר

    רשימת קניות והכנות לשבוע הבא

    רשימת הכנות חודשית:

    הכנת רטבים, חלוקה לצנצנות והקפאתם: עגבניות, פסטו.

    השריות, הנבטות, בישול והקפאה: שעועית לבנה, עדשים (שחורות, ירוקות או כתומות) וחומוס. הכנה של 1 קג' מכל סוג, חלוקה למנות של 250 גר' והקפאה בשקיות.

    כבושים: לימון, כרוב, עגבניות, מלפפונים, ירקות פריכים.

    רשימת הכנות דו שבועית:

    סלטי מקרר5: חציל בטחינה, כרוב, גזר חריף, פלפלים קלויים, אנטי פסטי, סלק, סלט ירוקים חמוץ חריף, ציזיקי וטחינה.

    מרקים: שעועית לבנה בעגבניות, קישואים, עדשים ירוקות / שחורות, עדשים כתומות חמוץ, ארטישוק ירושלמי, אפונה, כרובית / ברוקולי, עגבניות.

    כמה רעיונות לחיסכון בזמן, כסף ועבודה:

    • ימי בישול מרוכזים.
    • קניית ירקות ופירות מוזלים (לבישול, סוג ב', מכוערים, ימי שוק).
    • להפחית עד לא לקלף ירקות ופירות. אם כבר מקלפים – להשתמש בקליפה לגלידות, ציר ירקות, ריבה, חמוצים או כבושים למיניהם, חומץ תפוחים, משקאות, חומרי ניקוי / טואלטיקה.
    • שאריות פירות וירקות או כאלו עייפים – להקפיא לשייק / לגלידה.
    • מי השרייה – להשקות עציצים / לצנצן ולשמור להשריות הבאות (כמו מחמצת).
    • נשיקות / לחם יבש – להכין פירורי לחם / עיסה לקציצות.
    • שאריות מג'דרה – להוסיף עשבי תיבול וירקות ולמלא ירקות (ממולאים).
    • פסולת אורגנית – לקומפוסטר (גם אם אין לכם – בטוח יש גינה קהילתית בסביבה) .
    • והכי כיף – לחלוק אוכל עם המשפחה, השכנים והחברים.

      מהמקורות הבאים קיבלתי השראה כללית:

    • קון מארי – סוד האושר היפני (ספר) אחוזת בית ספרים, 2011, יפן
    • בלוגים וכתבות
    • The reluctant gourmet
    • Addulting
    • אתר תנועת ההאטה – סלואו

1 The natural stepisrael

2 organization for economic cooperation and development

3 מארי קונדו, סוד הקסם היפני, אחוזת בית ספרים, 2011, יפן

4 עיקרון פארטו – טען שבתופעות רבות 80% מהפעילות (טפל) מקורן ב 20% מהגורמים הפעילים (עיקר)

5 סלטים שמסוגלים לשרוד לילה או שניים במקרר

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s