גידול מזון ליד הבית לעת משבר \ פנינה מדן

פנינה מדן היא סטודנטית במסלול הלימודים להנהגת הבריאות, מורה בעבר וכיום מנהלת גינה קהילתית ותיקה בחיפה.

המאמר התפרסם בחוברת מאמרי הסטודנטים\ות לקראת הכנס השנתי לבריאות קהילתית 2017.



לחצו לרכישת חוברת המאמרים כולה


גידול מזון לצריכה עצמית עשוי לקדם בטחון תזונתי בתקופת מלחמה או משבר כלכלי. במצבים כאלה עלול להיווצר מחסור באוכל מזין המביא אוכלוסיה שלמה לחוות משבר מזון. נראה שבימים אלה כבר מתפתח בישראל סוג של משבר מזון שמשפיע על חלק ניכר מהאוכלוסייה. משבר זה נגרם מסיבות של עוני או צריכת מזון מעובד שאין בו ערכים תזונתיים והוא עשיר במלח, סוכר ושומן, דבר שיכול לגרום להשמנה ולתחלואה. בארץ ובעולם היו תקופות בהן חקלאות זעירה ליד הבית סיפקה ביטחון תזונתי, אך מדיניות קפיטליסטית וכלכלה גלובלית השפיעו על שוק המזון, והחקלאות הזעירה בסביבה העירונית ננטשה ברובה. הידע הכרוך בסוג כזה של חקלאות כמעט ונעלם. כדי להתמודד עם סכנת התפתחות משבר מזון יש צורך לשמר את הידע הזה, ולאפשר לתושבי הערים המעוניינים בכך לגדל מזון.

במאמר זה נבדקת המוטיבציה של מי שכבר מגדל מזון ליד הבית ובגינות קהילתיות, וזאת מתוך הצורך להבין איך ניתן להרחיב את מעגל העוסקים בגידול מזון. הסיבות שבגינן המגדלים החליטו לגדל בעצמם את המזון שלהם נבדקו באמצעות שאלון אינטרנטי שנשלח ברשתות חברתיות ובאמצעות הדוא”ל. התגובות הרבות והמפורטות שהתקבלו משקפות מוטיבציה גבוהה ורצון לשיתוף בידע. המידע שעולה מהשאלון הוא בסיס ידע שבעזרתו ניתן לפעול להרחבת קהילת המגדלים ולשמר את הידע המאפשר גידול מזון באמצעות חקלאות זעירה, ובכך להעצים את החוסן של הקהילה במצבים של משבר מזון.

כרכזת גינה קהילתית בחיפה שאלתי את עצמי מה עומד מאחורי הרצון של תושבי הערים ושכונות לא חקלאיות לגדל מזון לצריכה עצמית? בעבר הייתה לכך מוטיבציה כלכלית, כמו למשל בתקופת הצנע, בה רכישת מזון הייתה יקרה מגידולו. מהי המוטיבציה לגידול מזון בעיר בימים אלה? איך אפשר להרחיב את מעגל העוסקים בגידול מזון ליד הבית?

נראה שבימים אלה אין כדאיות כלכלית לסוג כזה של חקלאות זעירה, בשל מחירי המים הגבוהים בעיר, עלויות האביזרים והכלים. המעטים שעוסקים בגידול מזון בעיר, עושים זאת מסיבות סביבתיות, חינוכיות, בריאותיות, וחברתיות, ובמידה רבה של הנאה.

בעבודתי בגינה הקהילתית נוכחתי לדעת שהלמידה על צמחי המאכל, על תכנון הגידולים והשימוש בהם, משנה את ההתיחסות של חברי הגינה לאוכל ולהכנתו. המגדלים לומדים להכיר את הטכניקות הכרוכות בגידול ואת השפעתן על איכות המזון, החל מגידול אורגני וכלה בשימוש בצמחים מקומיים שאינם משווקים ברשתות. התנסות זו חיזקה בי את התחושה שהידע הזה יגדיל את המודעות שלהם לחשיבות צריכת מזון טרי ומקומי, ויחזק את היכולת לספק לעצמם בטחון תזונתי.

מבוא: בטחון תזונתי

הועדה לביטחון תזונתי באומות המאוחדות מגדירה “ביטחון התזונתי” Food Security)) כמצב בו לאנשים בכל זמן יש גישה למזון מזין המותאם לצורכיהם הגופניים והבריאותיים.1 זהו מושג שמשתמשים בו ביחס לאוכלוסיות גדולות הסובלות מנזקי בצורת, מלחמות, מעוני ולעתים אבטלה. מצב הביטחון התזונתי בישראל מדאיג את מבקר המדינה, שהוציא דו”ח על פעולות הממשלה לקידום הביטחון התזונתי. בדו”ח מופיע הסיכום הבא: “אי ביטחון תזונתי הוא אחד המאפיינים הקשים ביותר של העוני. בסקר שעשה הביטוח הלאומי בשנת 2011 דיווחו כחמישית מהמשפחות וכשליש מהמשפחות עם ילדים כי הן חוו אי ביטחון תזונתי בשנה האחרונה2. (מבקר המדינה, יוסף חיים שפירא)

בעוד שצד אחד של בטחון תזונתי הוא עצם היכולת להשיג מזון, הרי שצידו השני הוא התאמת המזון לצרכים הגופניים והבריאותיים. לכן, בנוסף למחסור אצל משפחות הנזקקות, כדאי לבדוק את הביטחון התזונתי גם במקומות שהמזון זמין ונמצא בשפע. נראה שככל שהאוכל שאנחנו רוכשים עובר תהליכים שמזיקים לבריאותנו ולסביבה שלנו, כך גובר החשש לבטחון התזונתי הלאומי.3

המשבר בחקלאות,4 העליה בתחלואה הקשורה במזון מעובד והעליה במחירי המזון מחייבים לחפש פתרונות כדי לשמר את הביטחון התזונתי5. אחד הפתרונות לבעיות אלה הוא גידול מזון לצריכה עצמית באזורים אורבניים.

משבר מזון

בעבר, כשהיה מחסור במזון בזמנים של משברים כלכליים ופוליטיים, עודדו השלטונות את האזרחים לגדל בעצמם את המזון הטרי ליד הבית, דבר שמנע רעב וגם סיפק תמיכה קהילתית.

בפרק זה נציג מספר דוגמאות לאופן ההתמודדות עם משברי מזון בארץ ובעולם. בדוגמאות אלה מתוארים השינויים שהתחוללו במהלך הזמן בגידול המזון באזורים העירוניים כתוצאה מהשפעות הכלכלה הגלובלית.

משבר המזון בקובה

בתחילת שנות התשעים סבלה קובה ממשבר כלכלי חריף כתוצאה מהתפרקות ברית המועצות, שהפסיקה לספק לקובה סחורות ודלקים. במקביל האמברגו שהטילה ארצות הברית מאז המהפכה של קאסטרו, הקשתה על קובה לייבא מזון ודלק ממקורות אחרים.6

לפני המשבר הכלכלי הייתה החקלאות בקובה מתועשת, והתבססה על גידול קנה סוכר ליצוא, וייבוא דלקים ומזון. כתוצאה מהמשבר הפוליטי נוצר מחסור חמור בדלק ודשנים, והחקלאות המקומית הפסיקה לתפקד. כדי למנוע רעב, יזמה ממשלת קובה תכנית שתאפשר לתושבי הערים לגדל מזון בעצמם בשיטות אורגניות, תוך שימוש בשטחים פתוחים בתוך הערים. חקיקה הבטיחה את העדפת השימוש בשטחים הפנויים לגידול חקלאי, ושאריות אורגניות נאספו לצורך ייצור קומפוסט לדישון הגינות. ייצור המזון באופן מקומי חסך את השימוש בדלק להובלה, ניתנה הדרכה לתושבים בשיטות גידול אקולוגיות, והוקמו מועדוני שיתוף בזרעים וכלי עבודה. כך הצליחו התושבים, אף שלרובם לא היה ידע קודם בחקלאות, לספק בטחון תזונתי לקהילות שלהם.7

גינות המאכל בערי קובה סיפקו את המזון הטרי לתושבים עד לפני מספר שנים, כשממשלת קובה פתחה את המדינה לתיירות. בתי המלון והמסעדות המיועדים לתיירים העלו את הביקוש בשווקי קובה לתוצרת טרייה. עם עליית הביקוש עלו מחירי הירקות והפירות. השוק הפרטי של המסעדות ובתי המלון שהתפתח במהירות כדי להשביע את התיירים (3.5 מיליון תיירים בשנת 2015), גרם למחסור חמור בתוצרת טרייה. שאריות הירקות והפירות המגיעים לשווקים המקומיים אינם בהישג ידם של תושבי הערים בשל מחירם הגבוה. ממשלת קובה אינה מגבילה את המחירים מחשש שייווצר שוק שחור, ומצד שני אינה מפתחת את החקלאות כדי לספק בטחון תזונתי לתושבים החיים על משכורת ממשלתית נמוכה8. הפרת האיזון הכלכלי כתוצאה מהשפעות חיצוניות, החזיר את תושבי הערים בקובה למצב של חוסר בטחון תזונתי.

משברי מזון בארצות הברית

שכונות עוני בארה”ב קיבלו את הכינוי “מדבר מזון” (Food Desert) 9 מכיוון שאין באזורים אלה מקומות שניתן לקנות בהם מזון טרי ומזין. בדרך כלל מדובר בשכונות עוני, שחנויות המזון בהן נסגרו מסיבות של חוסר כדאיות כלכלית. לתושבים אין ברירה אלא לקנות במסעדות מזון מהיר או חנויות-נוֹחוּת בהן אין מזון טרי אלא מוצרי אוכל מתועש, עשיר בסוכר, מלח ושומנים רוויים. תופעה רווחת בשכונות כאלה היא מגפת ההשמנה, שתוקפת גם ילדים מגיל צעיר.

התארגנויות קהילתיות שיוצרות תנאים בהם תושבי השכונות הללו יוכלו לגדל בעצמם מזון ליד הבית, מצליחות בשנים האחרונות לשנות את תזונת התושבים בשכונות. התארגנויות אלה שמות דגש על כוחות ומשאבים מקומיים, מטפחות ידע ויכולות בנושא גידול מזון, בישול וידע תזונתי. הכשרת מדריכים בתוך השכונה מרחיבה גם היא בהדרגה את מעגל המשתתפים במיזם.

Re:vision בשכונת ווסטווד בדנוור10 קולורדו היא דוגמה למיזם כזה, שפועל בשכונה מאז 2007, והפך את השכונה לקהילה פעילה שבבעלותה חווה וקואופרטיב למכירת תוצרת טרייה.
הם התחילו בהכשרת מספר משפחות לגידול ירקות בחצר האחורית של ביתן, והכשרת הנשים במשפחות האלה להדריך משפחות נוספות בשכונה. מאז הצליחו לפתח גינות ירק בחצר האחורית כ-500 משפחות בשכונה, והוקם מטבח משותף “Lacocina” בו מתקיימות הדרכות בנושאי תזונה, וגם בישול עודפים מהגינות למכירה11.

גידול מזון בערים רבות בארה”ב במסגרת גינות קהילתיות או במסגרת מיזמים עסקיים, ואף בתמיכה מוניציפלית, התרחב מאוד בשנים האחרונות. באמצעות תנועה עם אג’נדה אקולוגית נוצר ביקוש למזון מקומי (The Local Food Movement) 12. ערים רבות בארה”ב נענו לתושבים והקימו גינות קהילתיות מתוך רצון לזמן לתושבים ולתלמידי בתי הספר הנזקקים, מזון טרי מקומי. באתר Inhabitat מצוינות 10 ערים גדולות בארה”ב שמקדמות חקלאות עירונית בשטחים פתוחים, בגינות קהילתיות ועל הגגות.13

משברי מזון בישראל

בשנות השלושים והארבעים של המאה שעברה התגייסו מפלגות הפועלים בארץ ישראל והקימו בשולי הערים והמושבות הותיקות שכונות פועלים (שכונת בורוכוב14 בגבעתיים או “שכונות עובדים”). המטרה הייתה לספק דיור ובטחון תזונתי לפועלים שברובם היו עולים חדשים.

IMG_Newspaper2

שכונות אלה תוכננו עם שטחים פנויים ליד הבתים לצורך הקמת משקי עזר, כדי לאפשר לפועלים לגדל בעצמם מזון טרי וזול לאחר העבודה או בימים שלא הייתה להם עבודה. מודל משקי העזר התבסס על החקלאות העירונית הזעירה שהייתה מקובלת באירופה החל מהמאה ה-19, וייצרה מזון טרי שהיה חיוני במיוחד בימי המלחמות והמחסור. (למשל Victory Gardens15)

בשנים הראשונות להקמת מדינת ישראל נוצר מחסור במזון, בעיקר בעקבות גלי העליה הגדולים שהכפילו את מספר התושבים בארץ. החקלאות המקומית לא עמדה בביקושים והממשלה הכריזה על ‘צנע’ – קיצוב וחלוקת המזון לפי מספר הנפשות במשפחה.16 בנוסף, פנה שר החקלאות דאז, לוי אשכול, לאזרחים שיש להם פיסת אדמה ליד הבית, לגדל בעצמם מזון לתצרוכת משפחתם. משרד החקלאות סיפק הדרכה, שתילים וזרעים. במדריך למשק עזר17 שהתפרסם בשנת 1952 מופיעות הוראות כיצד לגדל ירקות, עצי פרי, איך להכין שימורים ואיך לטפל בלול תרנגולות.

כדי למנוע עליית מחירים בתקופת הצנע, ולספק מזון לכל תושבי המדינה, הונהג פיקוח מחירים הדוק על המזון, שלווה בביורוקרטיה מסובכת. דבר זה גרם בסופו של דבר להתפתחות שוק שחור ששיבש את מטרות הצנע, וגרם להתמרמרות רבה. לכן בוטלו בהדרגה המגבלות על מחירי המזון, ובסוף שנות החמישים בוטל הצנע כליל18. גם משקי העזר נעלמו אט אט מהנוף בעקבות הביקוש לקרקעות לבניה באזורים עירוניים.

החל משנות השישים של המאה שעברה אימצו החקלאים טכנולוגיות ייצור חדישות וסיפקו שפע תוצרת טרייה במחירים נוחים בעזרת סובסידיות ממשלתיות. אך מועצות הייצור וארגוני הקניות של החקלאים תפחו עם השנים והכבידו כלכלית על ענפי החקלאות השונים. בשנות השמונים נכנסו משקים חקלאיים רבים לחובות כספיים שלא יכלו לעמוד בהם.19 התערבות הממשלה הובילה בסופו של דבר להפרטה של חברות בבעלות ארגוני החקלאים, למשל תנובה, שהייתה אגודה שיתופית בבעלות החקלאים, והפכה לתאגיד כלכלי שמטרתו להעשיר את בעלי המניות.20

תהליכים קפיטליסטיים שעבר כל המשק הישראלי השפיעו גם על מחירי המזון הטרי, בעיקר עקב השתלטות רשתות השיווק על שוק המזון. מחירי התיווך הגבוהים של החברות הסיטונאיות21, פתיחת השוק ליבוא, והפחתת הסובסידיות וההגנות על החקלאות, כל אלה גורמים למשבר שמאיים כיום על החקלאות בישראל22.

בכנס אחיטוב לחקלאות23 הודיע פרופ’ אבי שמחון, יו”ר המועצה הלאומית לכלכלה, לחקלאים: “בשנים הקרובות המכסים ייעלמו. המחיר של המים יהיה יותר גבוה ממה שהוא היום, עבור מי שלא משלם את המחיר המלא של המים. זה אומר בסביבות שני שקלים לקוב. החקלאות תמשיך אבל היא תשתנה”.

כלומר הבסיס הכלכלי של החקלאות בארץ לא זוכה עוד להגנה ממשלתית כפי שהיה בעבר. בנוסף, התלוננו החקלאים באותו כנס על דמי התיווך שגובים הסיטונאים וחברות השיווק, עמלות של מעל 20% מהחקלאים בתמורה להעברת הסחורה לרשתות.24

בינתיים מחירי המזון הטרי מאמירים ומאמצי הממשלה ליצור תחרות באמצעות יבוא תוצרת טרייה גורמת להתמוטטות החקלאים25, והתוצרת בשדות ישראל נרקבת בשטח.

במצב כזה משקים משפחתיים הם הראשונים להיפגע ולמעשה אין לחקלאים הוותיקים דור המשך – בנים/בנות שימשיכו לעבד את המשק – דבר שגורם להפסקת הפעילות שלהם26. במקום המשקים הקטנים מתפתחים משקי ענק שמשתלטים על מכסות הייצור, מעסיקים פועלים זרים זולים ומייצרים מגוון מוגבל של תוצרת חקלאית. מודל זה אינו יציב. משקי ענק אלה הם הראשונים להיפגע במקרים של מגפות חקלאיות, חרם כלכלי של מדינות שמחליטות להפסיק לייבא מישראל או לבטל הסכמים המאפשרים הבאת פועלים זרים. במקרים כאלה החקלאות המקומית תתמוטט והביטחון התזונתי במדינת ישראל ייפגע.

ריכוז השליטה במשאבי המזון

מהדוגמאות שהובאו לעיל עולה כי בתקופות של משבר באספקת המזון, סיפק גידול עצמי ליד הבית עצמאות וביטחון תזונתי מסוים לתושבים. תקופת הצנע בארץ, או בקובה בשנות התשעים של המאה שעברה הן דוגמאות טובות לכך. אך לאורך זמן החקלאות המתועשת יצרה תחרות והפכה את החקלאות הזעירה בעיר לפחות רלוונטית. ייצור ושיווק המזון התעשייתי והשוק הקפיטליסטי גרמו להיעלמות החנויות הקטנות שפעלו בעיר. נוצר תהליך בו רוכזה השליטה על המזון ושיווקו בידי חברות ענק שהפכו מונופוליסטיות. דבר שגרם לחוסר תחרות ואיפשר לחברות אלה להעלות את מחירי המזון.

בספרו ריכוזיות וכוח במערכת המזון טוען פיליפ ה. האוורד
(Philip H. Howard) כי עודף השליטה של חברות ענק על מלאי המזון ומקורותיו יוצר מערכות מורכבות וחסרות יציבות. שיבושים כמו שביתות, מחלות בעלי חיים, סערות ושינוי אקלים עלולים לגרום למחסור במזון תוך תקופה קצרה. האוורד ממליץ לפתח ולתמוך במערכות אלטרנטיביות שיאפשרו להתמודד עם חוסר היציבות הקיים באמצעות אסטרטגיות נוספות של אספקת מזון, ושימור מגוון צמחים ובעלי חיים. בנוסף, הוא מציע לתחזק את המיומנות והידע שיידרשו כדי להחליף את המערכות הקיימות כשיתעורר בכך הצורך.27

הקשר בין כלכלה, מזון ובריאות

במחברת המחקר “מכונת הרעב” מבדילים המחברים בין שני סוגי רעב: רעב קלורי, כשמבוגר צורך פחות מ-2,100 קלוריות ביום; ורעב שכרוך במחסור בוויטמינים וחלבונים, אך יכול להיות מלווה בעודף קלוריות.

שני סוגי הרעב הללו מתחוללים בארצות המתפתחות בעקבות היווצרותה של תחרות בלתי אפשרית בין המזון המקומי לבין המזון המיובא (בעיקר מארה”ב). החקלאות המקומית אינה מסובסדת בארצות המתפתחות ולכן התוצרת המקומית יקרה יותר. כתוצאה מכך מדינות מתפתחות שאיפשרו יבוא של דגנים זולים גרמו להרס החקלאות המקומית. מאז משבר המזון בשנת 2008 האמירו מאוד מחירי המזון. מצב זה מצמצם את הבטחון התזונתי בארצות המתפתחות וגורם לעליה במספר העניים שסובלים מרעב. 28

המסחר הגלובלי במזון והדרישה שיהיו לו חיי מדף ארוכים לצורך השינוע, הפכה את המזון הזמין לקניה למוצר מעובד, חסר ערכים תזונתיים חיוניים ועשיר בחומרים משמרים. מתוך כך יוצא שמי שניזון ממוצרי מזון אלה עלול לסבול ממחסור בוויטמינים ונחשף לחומרים משמרים מזיקים המצויים במזון המעובד. כמו כן מוצרי מזון אלה מכילים גם שפע פחמימות ריקות שגורמות בסופו של דבר לבעיות בריאותיות.

המודעות בישראל להשפעת המזון המעובד על הבריאות הביאה לאחרונה את משרד הבריאות, בראשות השר יעקוב ליצמן להקמת ועדה לקידום רגולציה29 שתקדם תזונה בריאה. למרות שרוב פעולותיה של הועדה צומצמו על-ידי התנגדות תעשיית המזון להגבלות בשימוש הרב בסוכר, שמן, מלח וחומרים משמרים, עלתה המודעות הציבורית למשמעות הצריכה של המזון המעובד.

מודעות זו מביאה אנשים שיכולתם הכלכלית מאפשרת זאת, לרכוש יותר מזון טרי ולא מעובד, ואפילו ירקות אורגניים יקרים הנקיים מחומרי הדברה. חלקם אפילו מגדלים ירקות ליד הבית, למרות עלויות המים הגבוהות (התעריף למגורים גבוה מתעריפי המים לחקלאות30) מתוך מטרה לשלוט באיכות המזון שהם אוכלים.

חקלאות עירונית

משבר המזון המתפתח בארץ כתוצאה ממדיניות כלכלית ומצריכת מזון מתועש גורם לחלק מאזרחי הערים להתעניין בחקלאות עירונית כדי להיות עצמאיים יותר בבחירת המזון שלהם. במאמר מ-2005 בנושא פיתוח חקלאות עירונית בישראל בדקה טל אלון מוזס מהי האוכלוסייה שעשויה לגלות עניין בגידול ירקות ופירות ליד הבית. בהערכתה היא מתבססת על ראיונות עם חוקרים העוסקים במחקר חברתי על קבוצות שזוהו כקהלי יעד אפשריים, וכן אנשי מקצוע העוסקים בהפעלת חקלאות עירונית בקבוצות השונות. קהל היעד שהיא מציעה הם “עולים חדשים; שוחרי איכות הסביבה; קשישים ואנשים בעלי מוגבלויות – תוך לווי אינטנסיבי; חרדים – בלווי מערך הסברה מתאים”.31

הצורך בליווי ובמערך הסברה הוא קריטי לפיתוח חקלאות עירונית. רוב המעוניינים בה אינם בעלי רקע חקלאי ולכן השלטונות, עיריות ורשויות מקומיות המעוניינות בפיתוח חקלאות עירונית צריכות להקצות תקציבים להדרכה והסברה. כמו כן נדרש להקצות שטח מתאים לגינות קהילתיות, שנעשו מבוקשות יותר. עם זאת, מאז פרסום המחקר נדמה לנו שחל שינוי באוכלוסיות המתעניינות בגידול מזון עצמי. מתוך ניסיוני כרכזת גינה קהילתית למדתי כי הגינות הקהילתיות בחיפה מופעלות בחלקן ע”י מחלקת הרווחה ומיועדות לגימלאים וקשישים, עולים חדשים ותושבי שכונות מעורבות (ערבים ויהודים), חלקן מופעלות במסגרת מתנס"ים, גנים ובתי ספר, ומיעוטן הן יוזמות תושבים בעלי מודעות לאיכות המזון והסביבה. יוזמות תושבים כאלה לבניית גינות קהילתיות נתמכות פחות על ידי העיריה, ולעתים היוזמות ננטשות בגלל קשיי ההקמה.

יוזמות של תושבים המעוניינים להיות מעורבים בתכנון הגינון העירוני לא תמיד נענות, אך כמה מיזמים כאלה כבר פועלים, למשל יער המאכל בדרום תל אביב32 ושבילי אכילה בעיר.33

הגינה בה אני פעילה מבוססת על יוזמה של התושבים. נוכחתי לדעת שרוב המשתתפים בפעילות בגינה שלנו הם הורים לילדים צעירים שהמוטיבציה שלהם היא בעיקר חינוכית. אני רואה בכך הזדמנות לקדם את הידע החקלאי של משפחות אלה ולעודד אותן להקים גינות מאכל בסמוך לבתיהן.

מהי המוטיבציה לגדל ירקות ופירות בעיר?

מתוך הדוגמאות שנבדקו בפרק הקודם, נראה שידע ויכולת לגדל מזון טרי בערים ובשכונות הוא הכרחי בעיתות משבר. מכיוון שגינון הפך להיות תחביב רוֹוח, החלטתי לבדוק מהי המוטיבציה בישראל לגדל ירקות ופירות לתצרוכת עצמית. פיתחנו שאלון בטופס אינטרנטי, לבעלי גינות ביתיות או פעילים בגינות קהילתיות. השאלון פורסם בפייסבוק ונשלח לאנשים בדואר האלקטרוני. ברוב השאלות ניתנה האפשרות לבחירה מרובה, ובחלקן התשובה פתוחה לניסוח המשיב. בכל השאלות ניתנה אפשרות נוספת לתשובה פתוחה.

על השאלון ענו 138 מגדלים ביתיים וקהילתיים, במגוון גילאים (19 עד 75) במגוון רחב של מקצועות, שמעבדים גינות מצפון הארץ ועד באר שבע.

רוב המשיבים (כ-60%) מגדלים ירקות ופירות בחצר הבית, ולעתים בצירוף כמה אפשרויות. 21% מגדלים בגינות קהילתיות, מתוכם כ-10% מגדלים גם בגינה הקהילתית וגם בבית. הזמן המוקדש לכך משתנה לפי גודל הגינה וכמות היבול. המגדלים בחצר הבית השקיעו יותר זמן בעבודות עונתיות, אך לפעמים גם השקעה של שעה בשבוע הניבה יבולים נאים.

כמה השקעה נדרשת ממך כדי לגדל את הפירות והירקות? (138 תגובות)

Graph_3

מעל 90% מהמגדלים הצליחו לגדל עלים ירוקים וצמחי תבלין. 66% מהם הצליחו לגדל סולניים, וכמחצית מהם אף הצליחו לקבל יבול מירקות שורש ומצליבים. 45% הצליחו ליהנות מפירות הדר, אך הרבה פחות קיבלו יבול מהעצים הנשירים שבחצרם.

המגדלים בגינות קהילתיות הצליחו להכיר ולגדל מגוון גדול של ירקות, אך לא תמיד זכו ליהנות מהפרי, זאת בשל מזיקים, גניבות או חוסר התמדה בעבודה בגינה.

מהו המזון שהצלחת לגדל ולאכול? (138 תגובות)

Graph_4

רוב המגדלים אוכלים מתוצרת הגינה, אבל זקוקים להשלמה בסל המזון וקונים ירקות ופירות כתוספת ליבול מגינתם. לחלקם הגינה מספקת תבלינים ועלים לתה, והם הפסיקו לרכוש אותם ואפילו מחלקים לשכנים. רק 16% משתפים אחרים בתוצרת הגינה כשיש שפע, ורק 14% אינם משתמשים כלל בתוצרת הגינה שלהם. מתוך כך אפשר להסיק שהתארגנות של בעלי גינות להחלפת עודפי יבולים יכולה להשפיע על סל המזון שלהם, ולעודד אותם לקטוף את כל היבול שצמח בגינתם.

איך השפיע גידול הירקות והפירות על סל המזון שלך, ועל רכישת מוצרים, ירקות, פירות וצמחי תבלין? (137 תגובות)

Graph_5

הקשיים בהם נתקלו המגדלים הם בעיקר בעיית המזיקים ומחלות הצמחים, שטחים מוצלים שאינם חשופים למספיק שעות שמש, מחירי המים הגבוהים, ומחסור בידע.

72% מהמגדלים עובדים לבד, או לרוב לבד, והיתר מצליחים לגייס בני משפחה וחברים או את חברי הקהילה בגינות הקהילתיות. בתנאים הנוכחיים כנראה שצריכה להיות משיכה ראשונית לעבודה בגינה כדי שאנשים יתחילו לגדל ולהשקיע בגינות מאכל. קשיים אלה אמנם משפיעים על המוטיבציה, אך רוב המשיבים לשאלון מחפשים פתרונות ואינם מתייאשים.

עד כמה הצלחת לשתף אחרים (בני משפחה, חברים, קהילה) בעבודה בגינה? (137 תגובות)

Graph_6

לשאלה הפתוחה מה ניתן לעשות כדי להרחיב את מספר העוסקים בגינות מאכל הציעו רוב הנשאלים להקים גינות קהילתיות, לקיים הדרכות, לספק מים זולים יותר, ולספק חלקות גידול בשולי הערים. חלקם הציעו שהעיריות יספקו משאבים אלה ובודדים אינם מחכים ויוצרים בעצמם פעילות קהילתית בשכונות ובגינות שליד ביתם.

שאלת המוטיבציה: מה הניע אותך לגדל ירקות/פירות/צמחי תבלין? כמעט כל הנשאלים בחרו מתוך 6 אפשרויות, יותר מתשובה אחת, וחלקם (כ 20%) בחרו כמעט את כל התשובות. היה מיעוט שאף הוסיף לתשובות הנתונות תשובה נוספת שניסחו בעצמם (5% בסעיף “אחר”).

מה הניע אותך לגדל ירקות/פירות/צמחי תבלין? (138 תגובות)

Graph_2

78% נהנו מצפיה בתהליך הצמיחה. נראה שההנאה המתלווה לתהליך גידול הצמחים היא מרכזית במוטיבציה של רוב המגדלים ומופיעה אצל המגדלים על אדן החלון, במרפסת, בחצר, על הגג ובגינה הקהילתית.

49% מהמגדלים בחרו כמניע את הרצון לאכול ירקות ופירות אורגניים וכ-50% בחרו כמניע את הרצון לאכול מזון טרי ולא מעובד. כלומר המגדלים מודעים לבעיות הבריאותיות הנובעות מצריכה של מזון מרוסס ומעובד, וכמעט 30% אף ציפו שהמזון שהם מגדלים יהיה זול יותר.

מתוך 41% שבחרו במניעים הנובעים מסיבות סביבתיות, 23% בחרו גם במניעים חינוכיים (שהילדים יידעו שירקות לא גדלים בסופר).

מעניין להשוות את תוצאות שאלת המוטיבציה בשאלון שאנו ערכנו לסקר שהתקיים באתר Nature Tech34 ובו 63% מהמגדלים בחרו בתשובה הקשורה בבריאות ואיכות חיים.

למה את/ה מגדל ירקות בבית?

Graph_7

מלבד עצם ההנאה הקשורה בגידול הירקות, למעלה ממחצית המגדלים קושרים את גידול המזון בבריאות ואחריות אקולוגית.

תגובות העונים לשאלון מבטאות מעורבות עמוקה בנושא גידול המזון. הם אינם מצפים בשלב זה שהגינה תספק להם את רוב המזון. חלקם אף מסתפקים בהנאה מהצפייה בתהליך הצמיחה, דבר שמעיד על רצון לרכוש ידע ולפתח את היכולת להצליח בו. תומכת במסקנה זו התרשמות משיתופים ברשתות חברתיות בהם מוצגות בהתרגשות תמונות של תוצרת כמו חסות במרפסת, או כרובית בגינה. עצם השימוש ברשתות החברתיות לצורך שיתוף והעברת מידע מוכיח שזהו כלי רב עוצמה שיכול לתמוך במגדלי המזון ולספק להם ידע ויעוץ מיידי. למשל דף מגדלים ירקות בבית או דפים של גינות קהילתיות בפייסבוק.35

רוב המגדלים בחקלאות זעירה הצליחו לגדל מגוון של ירקות ופירות, בכמות קטנה, או ביבול שמבשיל בבת אחת, וחלקו מתקלקל ולא נקטף. הקמת מסגרות שיתוף והחלפת מזון בין המגדלים עשויה להפחית את חלק המזון שמתקלקל, לספק מזון מקומי טרי לרבים יותר, דבר שיפחית בהוצאות קניית המזון. ניתן להקים מסגרות שיתוף כאלה ברשת האינטרנט או במסגרת הגינות הקהילתיות.

רוב העונים לשאלון עובדים לבד בגינה ברוב הזמן. חלקם הביעו אכזבה שלא הצליחו לשתף את בני המשפחה בעבודה. ההתייחסות של המשפחות והסביבה למגדלים היא תערובת של הערכה וסלחנות על השקעת הכספים והעבודה, שלא תמיד מניבות את התוצאות המקוות. אם רוצים להרחיב את מעגל המגדלים צריך לפרסם הצלחות בגידול, להסביר את התרומה של גידול המזון הטרי לבריאות, לסביבה ולחסכון בהוצאות. כמו כן, החלפת ההשקעה בצמחי נוי בגינון העירוני בצמחי תועלת או צמחים נותני פרי, תאפשר לתושבים להכיר את הצמחים וליהנות מהפירות.

מהשאלון עולה שרוב המגדלים מאמינים שחינוך וחוויה קהילתית יכולים לעשות את השינוי בהתייחסות לחקלאות זעירה בעיר. המוטיבציה הקשורה בסיבות תזונתיות, בריאותיות, סביבתיות וחינוכיות נקשרת בחשיפה למידע אקטואלי בנושאים אלה וברצון ליישם את המידע הזה על אורח החיים. גינות קהילתיות, בתי ספר ומתנ”סים שינגישו ידע ויקשרו בין המידע לבין גידול מזון באופן מעשי עשויים להגדיל את המוטיבציה לעסוק בגידול מזון עצמי.

סיכום ומסקנות

בטחון תזונתי בישראל אינו בהישג ידם של כחמישית ממשקי הבית בישראל, ושל כשליש מהילדים (מתוך סקר הביטוח הלאומי ב-2012).36 לצד זאת, כבר ב-2008 הסתבר שכ-7.5% מכלל הילדים בגיל 614 הלומדים בכיתות א’–ה’, ז’ וט’ בישראל סובלים מהשמנת יתר.37

נתונים אלה מוכיחים כי משבר מזון בישראל כבר כאן. עבור המשפחות העניות זהו משבר של מחסור במזון טרי ויקר. עבור רוב האוכלוסייה זהו משבר של שפע באוכל מעובד והרגלי אכילה בעייתיים. ההשמנה הנובעת מצריכת מזונות מעובדים עתירי קלוריות, תגרום לחלק גדל והולך באוכלוסייה לחלות במחלות כרוניות הקשורות בתזונה לקויה.

בעבר, בתקופות של משברי מזון ידעו השלטונות להפנות את התושבים לגידול עצמי של ירקות ופירות כדי לספק את המחסור. בדוגמאות שהובאו במאמר זה, החל ממשבר המזון בקובה ועד “מדבר המזון” בשכונות העניות בערים בארה”ב, הצליחו תושבים לספק לעצמם מזון כל זמן שהשלטון שמר על יציבות והכלכלה הקפיטליסטית לא שינתה את הכללים.

כיום גידול עצמי של מזון טרי בישראל נראה לרוב האוכלוסייה בערים כתחביב שאינו תורם רבות לסל המזון שלהם. אך ככל שהמודעות הסביבתית וההכרה בחשיבות התזונה הבריאה מתפתחות, אנשים רבים יותר יעשו את המאמץ לגדל לפחות חלק ממזונותיהם בעצמם.

מתוך כך יש לקדם את החקלאות הזעירה באמצעים הבאים:

  • תמיכת הרשויות ואספקת משאבים שיאפשרו ליותר תושבים ומוסדות חינוך לפתח קהילות ולגדל מזון בחצרותיהם או בגינות קהילתיות.
  • שיתוף הידע ברשת האינטרנט באמצעות קהילות וירטואליות, מדריכים מצולמים ואתרי גינות קהילתיות.
  • חינוך סביבתי שיתייחס להשפעת החקלאות על הסביבה, האקולוגיה והבריאות הקהילתית.
  • הקמת מסגרות קהילתיות לשיתוף במשאבים ובעודפי תוצרת שישמשו גם ללמידה ולהגברת המודעות לתזונה בריאה.
  • שימור הידע הכרוך בחקלאות זעירה באמצעות קורסי הדרכה, השתלמויות וליווי הגינות על ידי מדריכים מנוסים במימון הרשויות.

    גידול ירקות ופירות באמצעות התארגנות קהילתית יאפשר לאלה שמגדלים מזון, שליטה רבה יותר על מקור המזון הטרי שלהם, ולכן על בריאותם, עצמאותם, וביטחונם התזונתי. במצבי משבר של מלחמה, קריסה כלכלית או פוליטית, ידע זה יחזק את הקהילה ואת עמידותה.


1 Food security מתוך אתר International Food Policy Research Instetute

2 יוסף חיים שפירא, “מבקר המדינה, דו”ח ביקורת – על פעולות הממשלה לקידום הביטחון התזונתי”, ירושלים, פברואר 2014, עמוד 41

3 ביטחון תזונתי בישראל, מתוך אתר: מרכז מידע לקידום בטחון תזונתי בישראל

4 יהודה הראל, הגיע הזמן לדבר על חקלאות, מתוך אתר מידה 13.7.2016

5 פרופ’ רונית אנדוולט ואחרים, דו”ח ועדת האסדרה לתזונה בריאה, 2016

6 Miguel A. Altieri, The greening of thebarrios”: Urban agriculture for food security in Cuba, Agriculture and Human Values 16, Kluwer Academic Publishers, 1999. page 132

7 שם, עמוד 139

8 Azam Ahmed, Cubas Surge in Tourism Keeps Food Off ResidentsPlates, New York Times, Dec. 8, 2016

9 USDA Defines Food Deserts, American Nutrition Assiciation ,vol. 38 No.2

10 Re:farm מתוך אתר Re:vision

11 La cocina מתוך אתר Re:vision

12 River Lin, The Local Food Movement, מתוך אתר earthes friends, September 10,2014

13 Serena Renner,Top 10 cities in the U.S. for urban farming, Inhabitat 22/6/2016

14 דיויד סלע, דירה ובניין, מתוך אתר נוסטלגיה און ליין

15 טל אלון מוזס, לירון אמדור, חקלאות עירונית בישראל, 2005, עמוד 10

16 ימי הצנע: המדינה, הנשים, האוכל וישראל צעירה, מתוך אתר הספרייה הלאומית

17 י מ מרגלית ואחרים, מדריך למשק עזר, בהוצאת ספרית השדה, התשי”ג ,תל אביב

18 מרדכי נאור, הצנע, מתוך אתר הספרייה הווירטואלית של מט”ח

19 דן גלעדי, כלכלת ישראל: חקלאות, אתר הספרייה ווירטואלית של מט”ח

20 אמנון פורטוגלי, תנובה – דוגמה למדיניות ההפרטה ומיקור החוץ של הממשלה, אתר עבודה שחורה,9/10/2011

21 בני פפרמן, ישראל נהפכת למדינה של מתווכים, דה מרקר 28/12/16

22 עמר כהן, קשיים בחקלאות, דבר ראשון, 24/11/2016

23 שם, שם

24 שם, שם

25 אורה קורן, משבר בחקלאות: היצוא נחתך, הפדיון יורד, דה מרקר, 9/8/2016

26 נועה שפיגל, חקלאים: דור אחרון, הארץ, 28/12/2016

27 Philip H. Howard, Concentration and Power in the Food System, Bloomsbury academic, 2016, page 154

28 ניסו דנון, טל מוסקונה ויונתן שחף, מכונת הרעב, הוצאת דרור לנפש, 2011 עמוד 24

29 שר הבריאות ח”כ יעקב ליצמן מינה ועדה לרגולציה מקדמת תזונה בריאה, מתוך אתר משרד הבריאות, 14/2/2016

30 תעריפי המים והביוב לצרכנים הביתיים בתאגידי מים וביוב עירוניים, מתוך אתר רשות המים

31 טל אלון מוזס, לירון אמדור, פיתוח חקלאות עירונית בישראל, הטכניון – הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, אפריל 2005 עמוד 51

32 יערות מאכל עירוניים Mediterranean Food Forest Belt

33 נא להתכבד – במקום עצי נוי עצי פרי , מתוך האתר הקהילתי של שכונות דרום תל אביב,

34 10 קוים לדמותו של חובב הגינון הישראלי, באתר Nature Tech, סקר 2015

35 מתוך דף הפייסבוק: מגדלים ירקות בבית

36 ביטחון תזונתי בישראל, מתוך אתר FSI מרכז מידע לקידום ביטחון תזונתי בישראל

37 מריה רבינוביץ, השמנת יתר ועודף משקל בישראל, מרכז המחקר והמידע של הכנסת,18 ביוני 2009 עמוד 2

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s