ההשפעה החיובית של החיידקים / יהודית חיים

יהודית חיים היא חברת המחזור השני במסלול ל"הנהגת הבריאות".
המאמר מתפרסם במלואו בחוברת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2016.



 

מבוא

התעניינותי בחיידקים הידידותיים הנמצאים במעי האדם נולדה מחוויה אישית. בצעירותי נתבקשתי על ידי רופא לקחת אנטיביוטיקה במשך שנה עקב דלקת בעור. לא דובר איתי אז על פרוביוטיקה או אפילו על תרופה חלופית. מבחינת הרופא, זו היתה התרופה האולטימטיבית, ואם רציתי הטבה בבעיה לשמה באתי אליו, היה עלי לקחת תרופה זו.

ההשפעה של לקיחת אנטיביוטיקה אז ניכרת עד עצם היום הזה. פלורת המעי לא השתקמה באופן מיטבי והנושא הזה בהחלט העסיק אותי רבות. באופן מפתיע, קיבלתי חלק מהתשובה לבעיה קיבלתי כאשר הקשבתי להרצאתו של ד"ר עמרי קורן, מנהל מעבדות המחקר של בית הספר לרפואה בצפת, בכנס השנתי לבריאות קהילתית ב-2015. בהרצאתו הסביר ד"ר קורן על החשיבות הקריטית של פלורת המעי לבריאות האדם ועל הנזקים שיכולים להיגרם לה. אחד הגורמים לנזק כבד לחיידקים הפרוביוטיים במעיים הוא נטילת אנטיביוטיקה לתקופה ממושכת. הרגשתי שהתשובה לחווייתי האישית עמדה לפתחי, ועל כן החלטתי להמשיך ולהתעמק בנושא חשוב זה. מבחינתי, ברמת ההבנה של הבעיה, נסגר מעגל.

מה הם חיידקים פרוביוטיים וכיצד הם שונים מחיידקים אחרים?

חיידקים פרוביוטיים הינם מיקרואוגניזמים חיים, בעיקר חיידקי חומצה לקטית, להם השפעה חיובית על בריאות האדם. בשנים האחרונות התפרסמו מאמרים מדעיים רבים המדברים בשבחי החיידקים הפרוביוטיים המאכלסים את מערכת העיכול של האדם ובעיקר את המעי הגס[1] [2].  המאמרים דנים באופן פעולתם של החיידקים הפרוביוטיים, בתקשורת ביניהם ובהשפעתם על בריאות האדם.

לאור העניין הרב שמגלים היום חוקרים בחיידקים הפרוביוטיים על בריאות האדם, ובעקבות השימוש הנרחב בשימוש באנטיביוטיקה והשלכותיה על חיידקים אלה, אבקש במאמר זה להתחקות אחר האופן בו החיידקים הללו מיטיבים עם האדם, וכיצד נוכל לשפר את פלורת המעיים כדי להטיב עם בריאותנו.

החיידקים הפרוביוטיים קיבלו את שמם מיוונית. משמעות השם 'פרוביוטיקה' הוא 'למען החיים' (פרו=למען, בעד; ביוטיקה=חיים). המדע מגדיר 'פרוביוטיקה' כ"תרבית חיידקים שניתנת לבעלי חיים או לאדם ומשפיעה לטובה על הגוף באמצעות פלורת המעיים" Salminen et al. British Journal) Nutrition 1998`80:147-171). חיידקים פרוביוטיים מוגדרים כחיידקים שכאשר הם נבלעים יש להם השפעה חיובית במניעה ובטיפול במצבים ספציפיים. חיידקים אלו חייבים להיות לא רעילים ולא גורמי מחלות, לשמור על חיותם בזמן האחסון ולשרוד במעבר בקיבה ובמעי הדק [3].

בגופנו חיים כ-1014  מיקרואורגניזמים. הם אינם מאכלסים את התאים שלנו, אלא את החללים שבין התאים. המסה העיקרית של חיידקים אלו מאכלסת את מערכת העיכול שלנו, בעיקר את המעיים הדקים והגסים. החיידקים הפרוביוטיים מאזנים בין זני החיידקים השונים במעיים.  הם המקור היחיד והבלעדי לויטמיןK  וויטמינים מקבוצת B, המסופקים על ידי חומצת החלב. בנוסף, חיידקי המעיים תורמים לתזונת האדם חומצות אמינו וכן חומצת שומן, אנזימים לפירוק פחמימות מורכבות לחד סוכרים וחומצות אורגניות. בנוכחותם מתייעלת גם הספיגה לדם של מינרלים כמו ברזל, סידן ומגנזיום.

חיידקי מערכת העיכול מכשירים את מערכת החיסון להתמודדות עם הסביבה החיצונית ועם החיידקים המגיעים ממנה. תרומה נוספת של חיידקי הפלורה הטבעית בהגנה על בריאותנו היא בהפרשת בקטריוצינים, שהינם חומרים המעכבים גידול של חיידקים פתוגנים[4].[5]

פלורת המעיים מהווה בין 1-2 ק"ג ממשקל הגוף וקיימים בה כ-400 זנים של חיידקים. זוהי מערכת אקולוגית פתוחה המורכבת ממאות משפחות של חיידקים החיים בסימביוזה (יחסי גומלין) עם הגוף המאכסן ובינן לבין עצמן.  באנשים בריאים אפיתל המעי והפלורה (רקמה המצפה משטחים חיצוניים של איברים בגוף ונמצאת בגבול בין הסביבה החיצונית לסביבה הפנימית) משמש "מחסום" יציב מפני פלישת מיקרואורגניזמים פתוגניים ומרכיבים מזיקים מחלל המעי לדם. זהו מחסום המבטיח, במצבו האופטימלי, הגנה ועמידות חיסונית.

החיידקים הפרוביוטיים בנויים משלושה מיני חיידקים של :Lactobacillus

  1. rhamnosus
  2. acidophilus
  3. casei

כמו כן, מכילים החיידקים הפרוביוטיים עוד שני מיני חיידקיBifidumbacterium  :

  1. fidum
  2. longum

מקורם של חיידקים אלו במעיים של האדם.

החיידקים המאכלסים את דרכי העיכול של האדם, הם דיירים רצויים ותורמים בגופנו. הם מהווים, יחד עם המאכסן שלהם, ישות ביולוגית אחת המתפקדת בהרמוניה. פגיעה בחיידקים אלו תפגע גם בבריאות המאכסן ותפקודו. בלעדיהם, האדם לא ישרוד.

 

כיצד משפיעים חיידקים פרוביוטיים על בריאות האדם, ומה גורם לפגיעה בהם?

החיידקים הפרוביוטיים מהווים מחסום פיסי כנגד פולשים שונים, כדוגמת פטריות, וירוסים, פרזיטים וחיידקים פתוגנים מהסביבה החיצונית לאדם. חיידקי הפלורה מפרישים חומרים דמויי אנטיביוטיקה, נוזלים אנטי פטריתיים וחומרים אנטי-ויראליים המניסים את הפולשים. כמו כן, מעוררים חיידקי פלורת המעי את מערכת החיסון להגיב כנגד הפולשים על ידי הורדת רמת החומציות (Ph) ל-5-4, ובכך מייצרים סביבה לא נוחה עבור חיידקים פתוגניים, רעלנים שונים, מתכות כבדות, היסטמינים וחומרים מסרטנים ומדכאים תהליכים היפרפלסטיים (גידולים) במעי.[6]

כשפלורת המעי אינה תקינה, המעי הגס יהיה חשוף לוירוסים, פטריות, פרזיטים ורעלנים למיניהם, וכן לחיידקים אחרים שיגרמו נזקים לאדם. המעי הבלתי-מוגן יסבול גם מתת תזונה, כיוון שהפלורה החיונית, הנמצאת באפיתליום, היא המעכלת את המזון ומפרקת אותו לחומרים החיוניים לריפוד המעי. מכיון שאנרגיית המעי מופקת ברובה מן הפעילות הבקטריאלית החיונית, פלורת מעי משובשת, תגרום לחוסר הזנה של המעי, דבר שיוביל לשינויים ניווניים בדפנות צינור העיכול ויחליש עוד יותר את הספיגה של המעי. כך יוצא שגם אם נאכל מזון איכותי ביותר, לא יוכל מזון זה להיספג[7].

ישנם מספר גורמים הפוגעים בפלורה המעי החיונית. העיקרי הוא השימוש הנרחב באנטיביוטיקה שפוגעת מאוד בחיידקים הפרוביוטיים. האנטיביוטיקה מתמירה חיידקים, פטריות ווירוסים משפירים לפתוגניים ומאפשרת להם לחדור לרקמות וכך לגרום למחלות. האנטיביוטיקה משנה את רמת החומציות בקיבה ובכך מאפשרת גידול בכמות החיידקיים הרעים על חשבון הטובים. גורם נוסף הוא המזון המהיר, המתועש והמעובד הגורמים לשגשוג של פטריות וחיידקים מסויימים (קנדידה, סטרפטוקוק וסטפילוקוק). מחלות זיהומיות, טיפולים הורמונליים וניתוחים גם הם פוגעים בפלורת המעי. גורמים נוספים הם מתח (סטרס) כרוני, זקנה, זיהום אוויר, חשיפה לרעלנים וקרינה רדיואקטיבית, כולם פוגעים בחיידקים הפרוביוטיים. לכן, כדי לשקם את אוכלוסיית חיידקי המעי הידידותיים, על האדם לצרוך חיידקים פרוביוטיים בכמוסות ובהם מיליארדי חיידקים פרוביוטיים חיים, ולפעמים אפילו מתים, הניתנים דרך הפה, ואשר תורמים בצורה משמעותית להחלמה. דרכים אחרות לשיקום החיידקים הידידותיים במערכת העיכול יכולה להיות על ידי צריכת מזונות מותססים כגון כרוב כבוש ויוגורט. וברור, שככל שנמעיט בנטילת אנטיביוטיקה, כך ישגשגו החיידקים הטובים במעי ויחזקו את מערכת החיסון שלנו.

לחיידקי פלורת המעי יש תפקידים רבים בשמירה על בריאות האדם:

  1. מניעה וטיפול בשלשולים כולל שלשול חריף בפעוטות בריאים והפחתת החומרה של שלשול חריף בילדים מסוג LGG ו – casei.
  2. יצירה של תנאים שאינם מאפשרים שגשוג של חיידקים פתוגניים על ידי הורדת חומציות הקיבה ((PH
  3. טיפול במחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן ואולקוס.
  4. השפעה על פעילות מערכת העיכול במצבי עצירות, שילשולים ונפיחות בטנית.

הורדה של רמות כולסטרול. החיידקים הפרוביוטיים משתמשים בכולסטרול לחילוף החומרים שלהם. הם מתחברים למולקולה של הכולסטרול ומפרקים אותו לחלקיו הבסיסיים.

כיצד נצבר הידע הקשור לחיידקים פרוביוטיים והשפעתם המיטיבה על האדם?

זמן רב היה ידוע לאדם כי חלב מותסס (יוגורט) הוא טוב לבריאותו. בהיעדר מקררים, נהגו האנשים להטמין את כדי החלב באדמה כדי לשמור עליהם שלא יתקלקלו. בתהליך זה, נוצרו חיידקים שהקנו לחלב עמידות והגנו עליו מפני התפתחות של חיידקים פתוגניים. תשומת הלב של הקהילה המדעית הוסבה לנושא רק לאחר שאיליה מצ'ניקוב, רופא וביולוג רוסי, לימים חתן פרס נובל לחקר ההזדקנות, פרסם את ספרו על טבע האדם (1907) ובו הוא קושר בין אכילת חלב חמוץ (יוגורט) ובין אריכות ימים. ד"ר מצ'ניקוב צפה בעמי הבלקן ובהרגלי האכילה שלהם ויצר את הזיקה המדעית הראשונה בין בריאות ליוגורט. מצ'ניקוב  קשר בין צריכה מרובה של יוגורט לתוחלת החיים הארוכה של עמי הבלקן, וטען שכאשר מתסיסים חלב, חיידקי הלקטובצילוס בחלב, מעכבים צמיחת החיידקים הפתוגניים במעי וכך מעשירים את הרכב אוכלוסיית החיידקים במעי בחיידקים ידידותיים[8]. מאז חוקרת הקהילה המדעית את החיידקים הפרוביוטיים והשפעתם על גוף האדם. עד כה נמצאה כי תרומתם הגדולה של החיידקים הפרוביוטיים היא באיזון בין זני החיידקים במעיים וכי ניתן להשפיע על פלורת המעיים על ידי צריכת מוצרי מזון פרוביוטיים שהנם מוצרי מזון מותססים ובהם כמות חיידקים רבים של חיידק הלקטובצילוס כגון היוגורט, הכרוב הכבוש והקפיר[9].  לחיידקי פלורת המעי יש תפקידים רבים בשמירה על בריאות האדם[10]:

  1. מניעה וטיפול בשלשולים כולל שלשול חריף בפעוטות בריאים והפחתת החומרה של שלשול חריף בילדים מסוג LGG ו – casei.
  2. יצירה של תנאים שאינם מאפשרים שגשוג של חיידקים פתוגניים על ידי הורדת חומציות הקיבה ((PH
  3. טיפול במחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן ואולקוס.
  4. השפעה על פעילות מערכת העיכול במצבי עצירות, שילשולים ונפיחות בטנית.
  5. הורדה של רמות כולסטרול. החיידקים הפרוביוטיים משתמשים בכולסטרול לחילוף החומרים שלהם. הם מתחברים למולקולה של הכולסטרול ומפרקים אותו לחלקיו הבסיסיים.

 

אחד המחקרים המעניינים אשר שפכו אור על תפקיד חיידקי המעי בתינוקות שזה עתה נולדו וניזונים מחלב אם, בוצע על ידי פרופסור ברוס גרמן, פרופסור לכימיה מאוניברסיטת קליפורניה דיוויס. גרמן גילה כי 21% מהסוכר אשר נמצא בחלב האם עשוי מחומר שאף תינוק אנושי אינו מסוגל לעכל. הוא העלה רעיון כי הסוכר הבלתי מתעכל כלל אינו מיעוד לתינוק האנושי, אלא למישהו שחי בתוך התינוק. בשנת 2009, גילה פרופסור גרמן כי חיידק בשם Bifidobacterium Longum מתפקד בתור ה"שמרטף" של התינוק: החיידק הזה מתרבה במערכת העיכול של התינוק עם היוולדו ולא משאיר מקום כמעט לאף חיידק אחר. זהו החיידק היחיד שמסוגל לעכל את הסוכרים העודפים מחלב האם והדבר נותן לו יתרון על פני חיידקים אחרים, אשר נדחקים החוצה. תהליך זה קורה בתקופת חייו של התינוק שבה לו כמעט שום הגנה מפולשים. אין לו מערכת חיסון מפותחת, נוגדנים או מיצי קיבה, וכך יוצא שחיידק ה-Bifido הוא זה שמגן על התינוק מבפנים, כל עוד הוא ניזון מחלב אם[11]. מסתבר שחשיבותם של חיידקי המעי בתחילת החיים מהותית ביותר. אם לא מצליחים לייצב פלורת חיידקים תקינה ב-20 הימים הראשונים להולדת התינוק, מערכת החיסון שלו נידונה להיות מאותגרת לשארית חייו[12].

הקשר בין המודעות ההולכת וגוברת של האדם לתזונה ולהשפעותיה, לבין צריכת חיידקים פרוביוטיים להשגת בריאות מיטבית

גופו של אדם בריא מספק מרחב מחיה לאוכלוסייה משגשגת של למעלה מ-400 מיני חיידקים,  רובם במערכת העיכול. מספרם של חיידקים אלה עולה פי עשרת מונים על כמות התאים המרכיבים את גוף האדם שבו הם דרים. חיידקים אלה מהווים כ – 1.5 ק"ג ממשקל גוף ממוצע של אדם בוגר.

עד כה כבר ראינו את השפעתם המועילה של החיידקים הפרוביוטיים במערכת העיכול לבריאותנו ולתיפקוד תקין של גופנו. אכן, במשך שנים רבות הצליחו בני אדם לשמור על כמויות נאותות של חיידקים פרוביוטיים בגופם מבלי שצרכו תוספות כלשהן. מכיון שלא היו מקררים, נהגו בני האדם להתסיס ולהחמיץ חלק ניכר ממזונם כדי לשמר את המזון שאכלו וכך קיבלו חיידקי לקטובאצילוס למכביר. מה השתנה בעת האחרונה? למה זקוקים כל כך הרבה אנשים לתוספת של חיידקים ידידותיים למערכת העיכול?

תינוקות רבים נולדים בניתוח קיסרי או ניזונים מתחליפי חלב. שני גורמים אלה מעכבים התפתחות ראשונית של אוכלוסייה פרוביוטית בריאה. כמו כן, תזונה עתירת פחמימות וסוכרים מעובדים מגבירה התרבות של החיידקים הפתוגניים ופטריות הפוגעים בחיידקים הטובים של פלורת המעי. תרופות אנטיביוטיות מדללות את אוכלוסיית החיידקים הידידותיים, וכן אסטרוגנים מלאכותיים הנכנסים לגוף בצורת גלולות למניעת הריון או כטיפול הורמונלי חלופי מצמצמים גם הם את אוכלוסיית החיידקים המועילים.[13]

עקב החשיבות של החיידקים הפרוביוטיים לבריאות האדם, אנחנו עדים בתקופה האחרונה למתקפה פירסומית המעודדת אותנו לצרוך מוצרי חלב המכילים חיידקים פרוביוטיים. הכוונה היא לחיידקים הפרוביוטיים:Lactobacillus, L.rhamnosus, , L.casei, , , L.acidophilus Bifidumbacterium. שני האחרונים נמצאים באופן טבעי בפלורה הטבעית במעי ואצל האשה בנרתיק[14].

מקובלת ההנחה כיום, כפי שעולה מהמידע שהוצג לעיל, כי במצבי מחלה שונים, בעיקר במערכת העיכול, טיפול בחיידקים פרוביוטיים, הניתנים בכמוסות דרך הפה עוזר להחלמת החולה. במצבי מחלה קיצוניים במערכת העיכול, כגון חולים הסובלים משלשול מחיידק  קלוסטרידיום דיפיצילה ,(Clostridium Difficille Infection)  ‏  נשקלת האפשרות של השתלת צואה מאדם בריא בגופו של האדם החולה. כמו כן, החיידקים הפרוביוטיים עוזרים גם לשקם את הפלורה הטבעית במעי לאחר שימוש ממושך באנטיביוטיקה, אשר פוגע קשות בפלורה.

אפשר, כמובן, להוסיף פרוביוטיקה של חיידקים חיים בכמוסות ייעודיות כדי לשפר את פלורת המעי, אבל מומלץ וכדאי לאכול מאכלים בהם יש חיידקים ידידותיים באופן טבעי ובכך לדאוג לחיידקים פרוביוטים במערכת העיכול. מאכלים אלו הם מזון מותסס אשר פעילות חיידקית יצרה בו שינויים ביוכימיים אשר "נכנעו" להשפעת חיידקי חומצת חלב (LAB-lactic acid bacteria) ולתוצר הפירוק הסופי שלהם-חומצה לקטית, וכך נכבשו על ידיהם. חיידקי חומצת החלב נפוצים מאוד בטבע וניתן למצוא אותם באדמה ובמקומות דלים בחמצן. חיידקים אלו יכולים לסבול חומציות נמוכה, והינם אנאירוביים (הם מתקיימים ללא אוויר ובהיעדר חמצן), אך יכולים להתקיים גם בנוכחות חמצן. בעת שגשוגם הם צורכים ומפרקים את הסוכרים במזון. תוצרי פירוק הסוכר, הם חומרים אתנוליים (דמויי אלכוהול) וחומצה לקטית  המקנות למזון הכבוש את טעמו החמצמץ וחלק ניכר מהשפעתו הבריאותית.

ככל שתהליך הכבישה ממושך יותר, עולה כמות החומצה הלקטית בתרכובת. החומצה הלקטית מורידה את רמת הPH,  וכך, מגבירה את רמת החומציות במזון. ככל שה Ph ממשיך לרדת (כלומר החומציות עולה), עולה קצב ייצור החומצה הלקטית, החומצות אורגניות וחיידקי חומצת החלב בכלל, והמזון הופך בטיחותי יותר לשימוש משום שהחומציות מונעת התפתחותם של חיידקים לא רצויים. ככל שהמזון מותסס יותר הוא הופך לבריא יותר מבחינת תכולת חומרי התזונה וההרכב הפרוביוטי. כמו כן המזון המותסס היטב ניתן לשימור לזמן ממושך יותר[15]. אפשר להתסיס ירקות, דגנים ומוצרי חלב ובכך להשיג מזון טבעי המכיל פרוביוטיקה.

 

סיכום

השאלה אם הפרוביוטיקה תחליף את האנטיביוטיקה ברפואת העתיד היא נושא שעומד לפיתחם של המדענים העוסקים בתחום זה. לאור העובדה שהחיידקים הופכים להיות יותר ויותר עמידים כנגד סוגי האנטיביוטיקה החדשים ביותר שממציאה הרפואה כדי להילחם בחיידקים הפתוגניים, יתכן והתשובה נמצאת בכך שניעזר בחיידקים הפרוביוטיים הפוטנטיים כדי לחזק את מערכת העיכול שלנו וכך נוכל להילחם בחיידקים המזיקים ללא שימוש באנטיביוטיקה.

תחום הפרוביוטיקה ותרומתה לבריאות האדם הייתה חדשה עבורי ברובה. ההבנה שבאה בעקבות הרצאתו של ד"ר עמרי קורן בכנס "הנהגת הבריאות" 2015 היא זו שהציתה את סקרנותי ודרבנה אותי לקרוא על הקשר בין פרוביוטיקה ובריאות. למדתי רבות על נושא מרתק זה והמאמר הוא תוצאה של הידע אשר רכשתי על קשר זה. אני מקווה שהמאמר שכתבתי יפקח את עיניהם של עוד אנשים שאולי אינם מתמצאים בתחום זה ויסקרן אותם ללמוד ולקרוא עוד על נושא מרתק זה.

 



 

הערות שוליים למאמר

[1]  Current Science, Vol. 88, No 11, June 2005. V.C. Suvarna and V.U. Boby, "Probiotics in human

health: A current assessment": 1744-1747

[2] Federation of European Microbiological Societies, 28 May 2012. Lett 334. Published by Blackwell

Publishing Ltd. Ashwani Kumar, "Probiotics, their health benefits and applications for developing

healthier food: a review"

[3] http://www.wikirefua.org.i           הערך נכתב על ידי שרית עטיה שמואלי, דיאטנית קלינית, וד"ר רון שאול, גסטרואנטרולוג ילדים, מנהל היחידה לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בבית החולים לילדים, מאייר, רמב"ם הקריה הרפואית לבריאות האדם, חיפה. דצמבר 2015.

[4] חיידקים פתוגניים הינם חיידקים מעוררי מחלה כדוגמת חיידקי האי-קולי והסלמונלה אשר מתמודדים עם מערכת ההגנה של הגוף וגורמים לתופעות כמו כאבי בטן או שלשולים. תהליך הזיהום מתרחש כאשר חיידקים אלו חודרים לתוך הגוף, מתפתחים, מתרבים ופוגעים בתאים וברקמות

[5] Medicine  .גסטרואנטרולוגיה   ד"ר דרור בר-ניר ."אין חיים בלי חיידקים" 2012  (4): 34-37.

[6] MD. Dr, Campbell-McBride, Natasha. Gut and Psychology Syndrome. PP 34-39. Pennsylvania:    Maple-Vail Book Manufacturing. 2010

[7]  MD. Dr, Campbell-McBride, Natasha. Gut and Psychology Syndrome. PP 34-39. Pennsylvania:    Maple-Vail Book Manufacturing. 2010.

[8] http://www.wikirefua.org.il           הערך נכתב על ידי שרית עטיה שמואלי, דיאטנית קלינית, וד"ר רון שאול, גסטרואנטרולוג ילדים, מנהל היחידה לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בבית החולים לילדים, מאייר, רמב"ם הקריה הרפואית לבריאות האדם, חיפה. דצמבר 2015.

[9] סוג אחר של חלב מוחמץ, כמו היוגורט

[10] Ravinder Nagpal, Ashwani Kumar' Manoj Kumar' Pradip V. Behare, Shalini Jain. "Probiotics, their

health benefits and applications for developing healthier foods: a review. Department of

Microbiology and Biotechnology, Shheed Udham Singh College of Research and Technology, Mohali,

Punjab< India. Federation of European Microbiological Societies. Microbial Lett 334 (2012): 1-5

[11] הוברמן אורן. "איך החיידקים שולטים בנו". מוסף "כלכליסט". 2 בפברואר, 2012.

[12] MD. Dr, Campbell-McBride, Natasha. Gut and Psychology Syndrome. P 27. Pennsylvania: Maple-Vail  Book Manufacturing. 2010. Print

[13]  Earl Mindell, R.Ph., PhD. User's Guide to Probiotics. 2004. Basic Health Publications

[14]  ד"ר דרור בר-ניר. "אם אין אני לי – חיידקים לי. "גלילאו" גליון 116, אפריל  2008

[15] רון פוקס. "מזון מותסס – פרוביוטיקה תוצרת בית". 2014. המרכז לרפואה מסורתית.

 



 

חומר להרחבה בנושא

Ashwani Kumar, et al. (2012). "Probiotics, their health benefits and applications for developing healthier food: a review." Federation of European Microbiological Societies 334: 1 – 5.

Campbell-McBride, Natasha. (2010). Gut and Psychology Syndrome: 15 – 26; 34 – 39.

Mindell Earl. (2004). User's Guide to Probiotics.

Komal Soni et al. (2015). "Food Science & Biotechnological Innovations"

ASIO Journal of Microbiology 1(1): 08-13.

Suvarna, V.C., Boby V.U. (2005). , "Probiotics in human health: A current assessment."  Current Science, Vol. 88 (11): 1744-1747

בר-ניר דרור.  (2008). "אם אין אני לי – חיידקים לי. גלילאו, כתב עת למדע ומחשבה. (116)

בר-ניר דרור (2012). "אין חיים בלי חיידקים". Medicine  גסטרואנטרולוגיה (4): 37 – 34.

הוברמן אורן. (2012) "איך החיידקים שולטים בנו". מוסף "כלכליסט".

פוקס רון.(2014))  . "מזון מותסס – פרוביוטיקה תוצרת בית". 2014. המרכז לרפואה מסורתית

http://healing-arts.co.il/2012-07-18-12-23-32/793-fermrnted-food

שאול, רון, עטיה-שמואלי שרית (2011) "פרוביוטיקה". Israeli Journal of Pediatrics (75). מופיע גם באתרhttp://www.wikirefua.org.il  (2015)

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s