הנהגת הבריאים

(כתב: אורי מאיר-צ'יזיק)

בעשור האחרון יצא לי לעבור וללמד במוסדות רבים בישראל – ממוסדות אקדמיים, דרך מכללות ועד מסגרות לגימלאים וללומדי חוץ. מכל אלה השכלתי ונהניתי, אולם מצאתי שחסר מסלול לימודים שייגש אל הידע ההיסטורי והתזונתי הקיים כאל מכלול תרבותי, חברתי וקהילתי ויעניק כלים למחקר ולטיפול פרטני כאחד. כמטפלים העוסקים בבריאות אנחנו נוטים רוב הזמן לעסוק במחלות, אבל כהיסטוריון אני יודע שזה לא תמיד היה כך.

לא מזמן שמענו מאחת החקלאיות האורגניות שאנחנו עובדים איתן על המצב הזה בו אנשים מגיעים לקנות מזון אורגני כשהם כבר חולים. כך גם בקליניקה שלי, וזה נראה לנו הגיוני. אבל בתפישת העולם של רופאי העת העתיקה לא היה הדבר כך – הם פנו גם, ובמיוחד, אל הבריאים.

 

בריאות הציבור מול בריאות הקהילה

יש תחום מדעי כזה בשם "בריאות הציבור". בריאות הציבור היא המדע הסטטיסטי של התחלואה בעידן המודרני – אוספים מידע רב ככל שניתן ומנתחים אותו כדי להבין את המגמות והשינויים בתחלואה.
אז מה אנחנו יודעים שצריך לעשות כדי להיות בריא? לאכול ירקות זה בריא, לעשות התעמלות זה בריא, להיות רגוע זה בריא. הסעיפים האלה ב'הסברת הבריאות' המודרנית אמנם עוזרים במשהו, אבל יש בהם תזכורת לנקודה העיוורת שלנו – ההתמחות הרפואית שלנו כיום מקרבת אותנו מאוד להבנת הפעילות של החלקים הכי קטנים בגוף, אבל מרחיקה אותנו מהבנת הפעולה האנושית הכוללת.

בהרצאות שאני עורך בנושא נזקי הסוכר המסקנה המתבקשת היא שכדאי להפסיק לצרוך סוכרים מעובדים. התגובות נעות לרוב בין "איך אני אעשה את זה כשיש כל-כך הרבה סוכר מסביב?" לבין "אם אפסיק לאכול סוכר אז לא יהיה טעם יותר לחיים שלי". אולי זה יפליא אתכם לקרוא – אבל אני סבור שהטענות הללו נכונות – זה מאוד קשה להפסיק לאכול סוכר. זה קשה עד בלתי-אפשרי בתרבות שבה סוכר מייצג תכונות נחשקות כמו אהבה, יצירתיות, תאווה ותשוקה. אכן, התשובה לצורך שלנו לשמור על הבריאות נמצאת בתרבות ונעוצה בקהילה.

ממחקרים רבים עולה שאחד הגורמים החשובים ביותר לאיכות ולאריכות החיים שלנו היא הקהילה שלנו, ובעיקר מידת הלכידות שלה. הקהילה לא משפיעה רק על הביטחון האישי שלנו, על מצב הרוח שלנו ועל התמיכה שאנחנו מקבלים במצבי מצוקה, אלא היא גם מתווה את התרבות שבה אנחנו חיים, את הדברים שאנחנו רואים בהם ערך. אם אכילת סוכר נחשבת מזיקה בקהילה שלנו אז סביר להניח שלא נאכל סוכר, לעומת זאת – אם רק אנחנו רואים את הנזקים של הסוכר אז נתקשה מאוד ללכת נגד הזרם הסוחף שרואה בממתקים אמצעי להשפעת חיבה על נכדים, רואה בעוגות את עיקר המסיבה ורואה בשוקולד סמל לאהבה.

כל זה איננו מוריד מהאחריות האישית שלנו, אלא עוזר לנו להבין את המערכת שבה אנחנו חיים. מתוך הבנת המנגנונים הללו אנחנו יכולים למנף את התובנות לעשייה משמעותית שתתמוך בשינוי שאנחנו מבקשים מאנשים ליצור באורחות חייהם.

 

הנהגת הבריאות

אגרות "הנהגת הבריאות", ז'אנר ספרותי ברפואה הוותיקה שימשה באזורנו לאורך ההיסטוריה, נכתבו עבור הבריאים. איגרות הז'אנר, אחת מהם נכתבה ע"י הרמב"ם, נועדו לשמירה על הבריאות ולא עסקו בתרופות או בסימפטומים. הכללים נגעו בכל תחומי החיים – החל ממה כדאי לאכול, דרך איך לישון, איך להתקלח וכלה באופן ההתנהגות הרצוי לצורך כך.

זו דרך המחשבה שאנחנו מבקשים להחיות – רפואה שלא עוסקת במחלות או בריפוי סימפטומים, אלא דווקא נועדה לבדוק מהם הגורמים שמביאים לתחלואה ומוציאים אותנו מאיזון.

ב-11.4 נקיים במכללת דאו (רמת-יוחנן) כנס פתוח (כניסה חופשית) בנושא, שבו נתחיל את הצלילה שלנו מעבר למחלות – אל תוך הגורמים שעומדים ברקע של המחלות ומחוללים אותן. מהו המצע שעליהן צומחים בריאות וחולי? כיצד התרבות שלנו תומכת במחלות וכיצד נוכל לחזק את הקהילות שלנו כדי לתמוך בבריאות?

כל הפרטים על הכנס: http://www.dao-college.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/228-health-leadership-confrence

אחרי הכל, אין טעם לקחת תרופה אם ממשיכים לחיות אורח-חיים שתומך במחלה.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s