אפס. רופא

(כתב: אורי מאיר-צ'יזיק)

אפס רופא. אפס רפואה.

סוג של מניפסט לג'אווהר.

לפני יותר מ-800 שנים, כתב הרמב"ם איגרת לבנו של צאלח א-דין, מכתב באורך של 40 עמודים שעוסק באופן בו כדאי לאדם להנהיג את בריאותו.

המכתב הזה והפרשנות שלו עומדים במרכז עבודות הכתיבה שלי ובמרכז לימודי החברותא שלנו בג'אווהר.

הפרק האחרון באגרת הוא כולו דיון על רופאים ופעילותם, ובדיוק כשהגענו אליו קיבלתי פנייה מתמי צרי להיות שותף בפרויקט "אפס, בית".

"אפס, בית" הוא פרויקט תכנוני שנועד ליצור שיח סביב השאלה – 'מהו הבית שיתאים לעולם המשתנה שלנו?' ולהציע אורחות חיים בני-קיימא, בתערוכה שתתנייד ברחבי הארץ.

קראו עוד על הפרויקט בדף הפייסבוק ובאתר.

(מוזמנים לתרום לפרויקט כסף ו/או עבודה).

תמי ביקשה ממני להשתתף לצוות כרופא הבית. "אפס, רופא".

מבחינתי האתגר מתאים ביותר.

אני אינני דוקטור לרפואה, אין לי תואר M.D ולא למדתי בפקולטה לרפואה (לפחות לא בפקולטה לרפואה מודרנית).

אני לא מעניק מרשמים לתרופות, לא מציע צמחים לרפואה ואפילו חושב שעדיף להימנע משימוש בתוספי תזונה. "אפס, רפואה".

חזרתי ועיינתי באותו הפרק של הרמב"ם: "[הרופא ה]משובח יודע לתמוך בטבע ולא לבלבל אותו ולא לגרום לו לסטות ממנהגו הקיומי."

או בקיצור – 'אל תפריעו לטבע'. הרמב"ם אפילו כותב בבוטות רבה יותר בחלק מהמקומות, שלעיתים עדיף להסתדר ללא הרופא מאשר לפנות אליו.

הטבע איננו בהכרח "הטבע", לעיתים מדובר בתמיכה בטבעו של כל אדם, בחיזוקו במקומות האישיים בהם הוא נחוץ לחיזוק.

לשם כך כל אחד מאיתנו צריך ללמוד להכיר את מזגו ולהכיר את הכוחות הפועלים עליו בשיגרה. אחרי שמזהים את אלה, אפשר להשתמש בהם כדי להגיע לאיזון.

האתגר הגדול של "אפס, רפואה." הוא לא לטפל במחלות, אלא לשמור על הבריאות.

מיד בשיחתנו הראשונה בנושא תמי אמרה שיש מקום לכמה צמחי מרפא ושאני צריך להגיד אילו אני רוצה. חשבתי לשנייה ואז סירבתי.

ברפואה הזו שאני מיישם לא צריך כלום.

כלומר, לא צריך כלום אבל צריך הכל – לא צריך תוספות, אבל צריך להכיר את כל הכוחות העומדים לרשותנו.

אנחנו נשתמש בכוחות הטבעיים, המרכיבים את חיי השיגרה שלנו ובעזרתם נתאזן.

ששת הכוחות הטבעיים של הג'אווהר:

  1. אוויר
  2. מזון ומשקה
  3. אירועים נפשיים
  4. שינה וערות
  5. תנועה ומנוחה
  6. עצירות ושחרור

אני לא חושב שזה יהיה פשוט. בעיקר בבית שזז עם אישה תזזיתית, כמו תמי ("העובדת").

יש יתרון אחד באמתחתנו – אני מכיר את הדיירת כבר הרבה שנים, וגם מכיר את הטבע שלה. והיא מכירה את עצמה אפילו יותר זמן מזה. יש לנו שנים של מחקר איכותני להתבסס עליהן.

אז האתגר העיקרי שלי הוא להכיר את הבית ולהכיר את האופנים בהם או מועיל או מזיק לתכונותיה ולטבעהּ של המתגוררת בו.

תמי, בואי נתחיל לעבוד. אני בא לבדוק את הבית.

(רשומה זו מתפרסמת במקביל באתר "אפס, בית")

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s