ערכות הדרכה לבתי בד בשיתוף עם ענץ הזית

נכתב ע"י ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק
לפני כשנתיים, התחלנו בתהליך מאוד מעניין מול ענף הזית כשנתבקשנו להכין ערכת הדרכה לבתי הבד ומרכזי המבקרים של הענף.
בניית חוברת ומערכי הדרכה יועדו להיות חלק מפעולתו של הארגון להגדיל את ההבנה של הציבור אודות תהליכי גידול והפקת השמן, את אופני השימוש בו (בעיקר כמזון) וכן הגדלת צריכתו. עקב כך, נוצר צורך במתן כלים לבתי הבד שיסייעו להנגיש את המידע למבקרים, ואנחנו נקראנו למשימה.
לצורך כך, גייס המרכז להנהגת הבריאות את טל פלד-הדר בתור מנהלת הפרוייקט ואת יעל לידר בתור מרכזת הידע (התחקירנית). מאותו שלב התחלנו בתהליך עמוק של מחקר, קריאה, למידה, וברירת המוץ מהתבן לטובת הכנת החומרים החשובים והמשמעותייים ביותר. כחלק מהמחקר המעמיק על בתי הבד, ראיינה טל חקלאים, בחנה את כלל הצרכים והחלה בבניית מערכי ההדרכה.

בתחילת יולי 2018, לאחר שהסתיים התהליך המעמיק ותוצרי ההדרכה היו מוכנים ומודפסים, הוזמנו ע"י ענף הזית לטקס השקה רב רושם, שהתקיים בבית ענף הזית הממוקם בחוות חנניה ליד קיבוץ פרוד.
כל בית בד קיבל חוברת הדכה הכוללת מערכי הדרכה וחומרי עזר נוספים בהתאמה לקבוצות גילאים שונות. כמו כן, ניתנו מערכי סדנאות לציבור הרחב – סדנאות יצירה בכרם, סדנת בישול בשמן זית וסדנת טעימות שמן זית.

טל פלד-הדר שהובילה ביד רמה את הפרוייקט ויעל לידר שתמכה בנו לאורך כל הדרך, שתיהן בוגרות מסלול הלימודים להנהגת הבריאות.

מודעות פרסומת

פסטה מקמח מלא ושאור ברוטב קישואים ומרווה

מסדרת "אורי מנגיש מנה" – סרטון ומתכון!

  • למתכון זה יש צורך בבצק העשוי קמח מלא ושאור, זהה לחלוטין למתכון הבצק להכנת לחם
  • אנחנו בחרנו להכין פסטה מסוג פטוצ'יני, אך הבצק יכול לשמש אתכם להכנת פסטה מסוגים שונים

רכיבים:

  • בצק שאור
  • בצל
  • קישואים
  •  עלי מרווה
  • שמן זית
  • מלח ותבלינים

אופן ההכנה – פסטה:

  • מחלקים את גוש הבצק ל-2 חלקים
  • באמצעות מערוך מרדדים את הבצק לעלה דק, ע"ג משטח מקומח היטב
  • מקמחים את שטחו העליון של עלה הבצק, ובאמצעות סכין (או סכין עגולה לחיתוך פיצה) חותכים את עלה הבצק לרצועות.
  • את רצועות הפסטה מניחים ע"ג מגש מקומח
  • בינתיים מרתיחים מים בסיר, שישמשו לבישול הפסטה מאוחר יותר, ומתפנים להכנת הרוטב
  • כאשר המים בסיר רותחים מוסיפים להם מלח,
  • מכניסים את רצועות הבצק לתוך המים הרותחים
  • מבשלים את הפסטה עד שהרצועות צפות על פני המים, מותירים לבישול של כדקה – שתיים נוספות
  • מוציאים את רצועות הפסטה מן הסיר ומסננים היטב מהמים
  • מוזגים על הפסטה שמן זית, כדי למנוע הידבקות של הרצועות זו לזו

אופן ההכנה – רוטב קישואים ומרווה:

  • פורסים את הבצל ואת הקישואים לפרוסות דקות
  • מניחים את עלי המרווה במחבת, ומוסיפים שמן זית
  • מניחים למרווה להיקלות מעט בתוך השמן
  • מוסיפים את פרוסות הבצל והקישואים לשמן, ממליחים מעט
  • מניחים למחבת לדקה או שתיים ומתחילים להקפיץ את הירקות במחבת עד למידת העשיה המועדפת עליכם

איחוד הפסטה עם הרוטב:

ניתן להוסיף את רצועות הפסטה שסיננתם לתוך הירקות במחבת, ולהקפיץ את כל הרכיבים יחד למשך דקה או שתיים, כדי שהרוטב יעטוף את הפסטה.

אפשרות נוספת היא להעביר את הפסטה לצלחת, ולמזוג מהרוטב עליה. מומלץ להוסיף משמן המרווה שנותר במחבת שיתבל את הפסטה.

בתיאבון!

בצק שאור ללחמים, מאפים, פסטות

המתכון הבא מהווה בסיס לבצק מקמח מלא ושאור המשמש להכנת לחמים, פסטות, מאפים, מלוואח ועוד.

רכיבים:

  • 40-80 גרם שאור
  • 10 גרם מלח
  • 375 מ"ל מים
  • 500 גרם קמח חיטה מלאה

אופן ההכנה:

  • בקערה מניחים את השאור, המלח והמים ומפוררים מעט את השאור בתוך המים
  • מוסיפים כ – 450 גרם קמח, ומערבבים עד לקבלת גוש אחיד של בצק. אם הבצק דביק ניתן להוסיף עוד קמח.
  • מכסים את הבצק/ הקערה במגבת לחה ומניחים למנוחה
  • כעבור 20-40 דקות מוציאים את הבצק למשטח עבודה מקומח, מקפלים את הבצק כ – 12 קיפולים, ומחזירים לקערה
  • מכסים שוב את הבצק, ומניחים למנוחה של כ – 3-4 שעות
  • בתום זמן מנוחת הבצק, מוציאים אותו למשטח המקומח, מקפלים אותו שוב 12 קיפולים, והוא מוכן לעבודה…

איך לשמור שאור משלכן/ם? רגע לפני הכנת המאפה/לחם – קרצו חתיכה מהבצק (בין 40-80 גרם) ושימו בתוך צנצנת מקומחת במקרר. זו תהיה המחמצת (שאור) לאפייה הבאה.

קרם תירס

מסדרת "אורי מנגיש מנה" – סרטון ומתכון!

 

 

 

 

 

 

רכיבים:

4-5 קלחי תירס מתוק טרי

שמן זית איכותי

מלח

אופן ההכנה:

  • מקלפים את קלחי התירס מהקליפה הירוקה
  • קולים את קלחי התירס ע"ג מחבת, כ-5 דקות, עד להשחמה קלה מכל הצדדים
  • מניחים לקלחים להתקרר, ולאחר מכן, באמצעות סכין – מפרידים את הגרעינים מהקלח
  • מעבירים את גרעיני התירס לבלנדר, מוסיפים מלח ושמן זית וטוחנים לקרם חלק
  • את הקרם מוזגים לצלחת עמוקה

להגשה:

ניתן לפזר מעל הקרם עלים ירוקים, פלחי עגבניות טריות, רוטב חריף או כל תיבול אחר לפי טעמכם… הקרם יכול גם לשמש כמצע למנה אחרת, כדוגמת אשישות – קציצות עדשים.

בתאבון!

ירקות אפויים בתנור

מסדרת "אורי מנגיש מנה" – סרטון ומתכון!

רכיבים:

  • דלעת ערמונים
  • בטטה סגולה
  • שמן זית איכותי
  • מלח גס
  • ענפי אזוב

אופן ההכנה:

  • חוצים את דלעת הערמונים לחצאים, ובאמצעות כף מוציאים את הגרעינים
  • פורסים את הדלעת לפלחים, ובאמצעות סכין מסירים את הקצוות הנוקשים
  • מניחים את הפלחים ע"ג תבנית התנור (או ע"ג נייר אפיה)
  • לצידן מניחים גם את הבטטות
  • מפזרים מלח (לפי הטעם) מעל הירקות ומוזגים מעל שמן זית
  • מניחים מעל הירקות ענפי אזוב
  • ומכניסים לתנור שחומם מראש על 200 מעלות, למשך 45 דקות – שעה
  • כשהירקות מתרככים, מוציאים את התבנית מהתנור

להגשה:

מניחים את הירקות בצלחת, מוסיפים ירק חי פרוס לפי טעמכם, ומפוררים מעל את עלי האזוב שנאפו.

בתאבון!

 

חלון העירות / ענבל פראלטה

פראלטה
ענבל פראלטה,
 נשואה ואמא לשלושה ילדים, בשלנית, פעילה בקהילה וסטודנטית במסלול הלימודים של המרכז להנהגת הבריאות. המאמר התפרסם בחוברת מאמרי הסטודנטיות/ם לקראת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2018.


לחצו לרכישת חוברת המאמרים כולה


התעוררת באמצע הלילה מנדודי שינה. אולי בכלל צריך להתעורר. האם באמת צריך לישון 8 שעות רצופות? או שמא זו התניה תרבותית? התעוררת באמצע הלילה ומתחילות מחשבות טורדניות, האם זה מחוייב המציאות? אולי שתיים לפנות בוקר זה הזמן המדויק לעשות משהו מסוים? האם מחשש שמא שנתך לא תספק, או שמא משהו לא תקין, יש להירדם "בכוח"? ואז מתחילים התיסכולים.

הדבר שאני הכי אוהבת ויכולה להעיד על עצמי שאני מאוד מקצועית בו ועושה אותו בצורה מעולה, הוא שינה. השינה היא מעגן, מעוז מבטחים, קרקע מוצקה, קיימת באופן טבעי, אוצר בלום, השינה היא בחינם, מקום שבו אני יכולה לאחות או לתפור מחדש בצורה נכונה יותר את עצמי, המקום שבו מאורעות החיים מתעכלים, מקום של הבראה והחלמה. סיפוק של כמות שעות השינה שאני צריכה הוא הדרך היחידה שבה אני יכולה לצלוח את מסע החיים המורכב, וזה משהו שבהיר ונהיר לי מגיל צעיר.

להמשיך לקרוא

החיים בזבל? הם לא חייבים להיות! / גל מאיר-שמעוני

IMG-20180324-WA0009~2
גל מאיר-שמעוני
היא אמא לשתי בנות וסטודנטית במסלול הלימודים של המרכז להנהגת הבריאות. המאמר התפרסם בחוברת מאמרי הסטודנטיות/ם לקראת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2018.


לחצו לרכישת חוברת המאמרים כולה


אנחנו משפחה ממוצעת. 4 נפשות. דירה בעיר. כל יום שקית זבל מלאה יורדת לפח. כל יום. עוד שקית ועוד שקית ועוד שקית. רוב האנשים שאני רואה סביבי לא חושבים פעמיים לפני שהם זורקים משהו לפח. לפני שהם שולפים עוד שקית פלסטיק, עוד דף, עוד מפית, עוד מגבון. לפני שהם קונים לילד עוד צעצוע ב-5 שקלים שיתקלקל עד שיגיעו הביתה. זרקנו לפח וזהו, נעלם. והזבל – נערם.

אני לא נמנית עם הרוב בנושא הזה. אני כן חושבת פעמיים, ואפילו שלוש או ארבע פעמים לפני שאני זורקת משהו לפח. עם כל דבר שאני זורקת לפח, אני מרגישה צביטונת קטנה בפנים. וזה לא שאני לא מייצרת אשפה. רחוק מזה. גם אני מחתלת את הבת שלי בחיתולים חד פעמיים, וגם אני קונה מוצרי מזון והגיינה שמגיעים באריזות, וכשהבת שלי שופכת את האוכל שלה על הרצפה בפעם השלישית מאז תחילת הארוחה גם אני מתעצלת להביא סמרטוט ושולפת עוד ועוד מגבת נייר. אבל העניין קיים אצלי במודעות נון-סטופ, ואני כן משתדלת לצמצם את כמות הפסולת שאני מייצרת – משתדלת לקנות (כמעט) רק מה שאני צריכה, משתמשת בשקיות רב פעמיות ובקופסאות במקום בשקיות פלסטיק, משתמשת במים וסבון במקום במגבונים, ממחזרת מה שאפשר. כל דבר שבעלי היה זורק כלאחר יד לפח, אצלי בראש עובר תהליך אפיון מהיר – מאיזה חומר זה עשוי? האם אני יכולה לעשות בזה שימוש נוסף/חוזר? האם מישהו אחר יכול לעשות בזה שימוש? האם אפשר למחזר את זה? ופח האשפה תמיד תהיה האופציה האחרונה. מה שאפשר לשמור, אני שומרת, מה שגורם למצב בו ארונות המטבח שלי מתפקעים מצנצנות זכוכית וסלסלות פלסטיק של פטריות והמגירות שלי עמוסות באריזות מתנה, סרטים ועוד (ומה שגורם לבעלי להרבה עצבים ולסלידה עזה מצנצנות זכוכית, אבל זה כבר נושא למאמר אחר…) ועדיין – אני מייצרת הרבה יותר זבל ממה שהייתי רוצה. וכל דבר שכן הולך לפח גורם לי לתחושה מציקה של חוסר נחת.

להמשיך לקרוא

תפסיקו למכור לנו מים / אסתי לדרר

אסתי1

אסתי לדרר היא אמא לשלושה, טכנולוגית מזון בהכשרתה, כתבת טכנית וסטודנטית במסלול הלימודים של המרכז להנהגת הבריאות. המאמר התפרסם בחוברת מאמרי הסטודנטיות/ם לקראת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2018.


לחצו לרכישת חוברת המאמרים כולה


הוספת מים למוצרי מזון דורשת הוספתם של חומרים משמרים, חומרים מייצבים וחומרים מסמיכים. החומרים הללו חשודים על-ידי גורמי בריאות בינלאומיים כמחוללי מגוון מחלות. המאמר משווה את רשימת החומרים של מוצרים דומים מאותו יצרן הנבדלים בכמות המים המוספת, ומראה כיצד במוצרים אלה ישנם גם חומרים רבים נוספים שנכנסים כדי להחזיק את המים. לסיום המאמר מספק הנחיות לזיהוי מוצרים עם מים מוספים, וגם מתכון לקטשופ מזין ואיכותי (וזול).

הולכת וגוברת בתקופתנו המודעות לכך שישנם מוצרים תעשייתיים רבים המזיקים לבריאות וכי כדאי להקפיד לצרוך מוצרים בריאים יותר. מזון מתועש יכול להיות בריא, אך מבנה התמריצים העסקיים במשק מביא לכך שיש מוטיבציה חזקה מאוד לתעשיינים לייצר מזון זול ככל שניתן, מבלי להכניס את בריאות הצרכנים כרכיב בבניית המוצר. מוצרי-אוכל תעשייתיים רבים יותר ויותר מתרחקים מסוגי המזונות עליהם נבנתה האבולוציה האנושית, ממש עד לפני כ-100 שנים. ארגוני בריאות עולמיים מתריעים כי התוצאה היא התגברות חדה במגוון מחלות לב וכלי דם, מחלות מערכת העיכול, ועוד. מאמר זה מנסה לשפוך מעט אור על הרכיבים המתווספים למזונות המתועשים בעקבות הוספת מים.

להמשיך לקרוא

סקירה עדכנית: תזונה והשמנה בקרב נשים במגזר הערבי / מוזנא בשארה

WhatsApp Image 2018-01-22 at 15.33.39
מוזנא בשארה
 היא אמא לשתי בנות, רופאת שיניים, בשלנית, וסטודנטית במסלול הלימודים של המרכז להנהגת הבריאות. המאמר התפרסם בחוברת מאמרי הסטודנטיות/ם לקראת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2018.


לחצו לרכישת חוברת המאמרים כולה


המהפכה התעשייתית הביאה אתה בין השאר את התפתחות חברת השפע, ותהליך זה הועצם עוד יותר בעידן הגלובליזציה. זמינות המזון בעולם המערבי גדלה, וחלה ירידה נכרת בפעילות הגופנית. שני גורמים אלה השפיעו באופן ישיר על התפתחות התופעות של עודף משקל (overweight) והשמנת יתר (obesity) בעשורים האחרונים.1

השמנת יתר (obesity) היא מצב שבו אגירת יתר של שומנים בגוף מנבאת סיכון לבריאות הכללית שלהאדם.2 עד לפני כמה שנים, היו השמנת יתר (obesity) ועודף משקל (overweight) בעיות של מדינות מערביות מפותחות בלבד. בשנים אחרונות הן התפשטו גם למדינות מתפתחות, והן שכיחות יותר בסביבה עירונית 3, כיום הגיעו תופעות אלה לממדים של מגפה – כלל עולמית, שלוקים בה מבוגרים וילדים גם יחד.
להמשיך לקרוא

מי הזמין את פארטו למזווה שלי? / מורן בודניק

מורן בודניק היא אמא לשני בנים וסטודנטית במסלול הלימודים של המרכז להנהגת הבריאות. המאמר התפרסם בחוברת מאמרי הסטודנטיות/ם לקראת הכנס השנתי לבריאות קהילתית, 2018.


לחצו לרכישת חוברת המאמרים כולה


תמיד אהבתי אוכל, אהבתי אותו הרבה והרבה ממנו. שפע. שולחנות עמוסים, שמחים וצבעוניים. הרבה מהכול גרם לי להיות שמחה. ממש שמחה. הייתי בטוחה (בהשפעת בית הורי, מקומות העבודה שעבדתי בהם והחברה שמקיפה אותי) שכל ארוחה = סעודה. סעודת מלכים: על כל שולחן חייבים להיות 2 סוגי משקאות (מים מוגזים ויין / מיץ פירות מפנק), 2 סוגי סלטים – האחד ירוק ומרענן מכמה סוגי עלים, פרי, אגוזים וויניגרט והשני מורכב מירק מבושל מתובל טוב, ברוטב איכותי ועלים ירוקים. המנה העיקרית ולידה תוספת ועדיף שתיים, חובה לחם וגם טחינה. זיתים אם אפשר.

מוגזם נכון? אז זהו, שזו רק ארוחה אחת ביום. היו 2 כאלו בכל יום, כי חלילה לא אוכלים בערב את מה שנשאר מהצהריים, המקרר היה עמוס שאריות שלמי היה זמן או כוח לנסות להציל? הרי מחר יש עוד יום, ומהר מהר לפני שמחר יגיע – אני חייבת לחשוב על פתרון לשתי ארוחות נוספות. ארוחות מלאות, צבעוניות, מגוונות, משדרות שפע, מיוחדות, טעימות ואם אפשר – שיצטלמו נהדר, על אלה נוספו ארוחות הבוקר ונשנושי בוקר (אנחנו משפחה שערה מ 5:00 כל בוקר) ואחר הצהריים….

יום אחד כל זה גרם לי להיות עצובה.נעצבתי כשהבנתי כמה בזבוז יש סביבי. בבית הוריי, במסעדות בהן עבדתי או כאלה בהן נהגתי לאכול, במטבח, במזווה ובמקרר האישיים שלי ובעיקר – בראש שלי. הייתי מוצאת את עצמי כל לילה מחפשת מתכונים מעניינים, חדשניים, ליום שלמחרת, תחושה של לופ שלא ניתן להשתחרר ממנו, הוצאות אין סופיות עקב פחת, שאריות ובזבוז. כל אלה יצרו כאב ראש, תסכול עצום ומתמשך.

להמשיך לקרוא